מפסיקים לבזבז: איך לאכול טוב ולחסוך אלפי שקלים בשנה? אז ככה

דמיינו סיטואציה: אתם קונים אוכל בסופר האהוב עליכם ואת המצרכים אתם מכניסים לארבע שקיות. ביציאה מהסופר אתם לוקחים את אחת השקיות וּמשליכים אותה לפח. נשמע לכם מוזר? בפועל זה מה שכל אחת ואחד מאיתנו עושה. אתם קולטים? רבע מכמות המזון שאנחנו קונים – נזרקת לפח האשפה. איך אנחנו מרשים לעצמנו להתייחס בכזה זלזול לכסף שעבורו אנחנו עובדים קשה כל כך? משפחה בישראל מוציאה בממוצע כ-17% על מזון בכל חודש וזוהי ההוצאה השנייה בגודלה – בערך 2,300 שקלים בחודש, רק על אוכל.

2,300 שקלים בממוצע בחודש, רק על אוכל. צילום: shutterstock

הנה נתון בומבסטי נוסף: כל משפחה בישראל זורקת מזון בשווי ממוצע של 6,700 שקלים בשנה. לצד יוקר המחיה הגבוה בישראל, מחירי המזון הולכים וגדלים. כולנו מזועזעים בכל פעם מחדש מפער מחירי המזון בישראל לעומת רשתות המזון באירופה. הוסיפו לכך את מחירי הטייק אווי שמתייקרים, ותבינו איך מחיר המזון שאנו משליכים תופח ללא הרף. בקיצור, בזבוז מזון הוא בזבוז ממון.

>> אלו הן המסעדות התל אביביות שכבר מקפידות על צמבו"ז

אי אפשר להתעלם גם מההשפעה החברתית – כ-21% מכלל המשפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי. המזון המבוזבז היה יכול לסייע בפתרון בעיית הביטחון התזונתי והרעב ולצמצם פערים חברתיים. הטרגדיה האמיתית היא שלפחות מחצית מהמזון שהגיע לפח היה לחלוטין תקין, מזין וטרי כשהושלך. לא הייתה שום סיבה לזרוק אותו. חשבו על המסע הארוך שעברה כל עגבניה עד שהגיעה אלינו לצלחת, ובאיזו קלות אנו משליכים אותה, את כספנו, את כל המשאבים הסביבתיים והאנושיים שהיו חלק מגידולה, ההיסטוריה והתרבות שסביב האוכל – במחי יד אחת.

לפחות מחצית מהמזון שמגיע לפח – תקין. צילום: shutterstock

החדשות הטובות הן שיש בידינו את הכוח לשנות את המצב. מה אפשר לעשות? ראשית, לפקוח את העיניים ולהודות בעובדות. כולנו צורכים אוכל ומתעסקים בו בכל יום. אנחנו מבלים במסעדות ומשקיעים זמן ומאמץ בחו״ל (וגם בארץ) רק כדי לטעום מאכל מיוחד. אנחנו מפנים זמן לצפייה בתכניות ריאליטי בישול ובשיתוף תמונות של אוכל ומתכונים ברשתות החברתיות. אבל במקביל לכל זה, רובנו עיוורים לכך שאנחנו משליכים הרבה מאותו המזון.

הדרך למודעות היא קצרה

העיוורון לבזבוז המזון הוא לא רק שלנו הצרכנים, אלא של כל תעשיית המזון המשליכה כשליש מהייצור. כולם חלק מהבעיה – הממשלה, היצרניות, הסופרים, בעלי הקייטרינג, הסעדות במטוסים, בבתי חינוך ובבתי חולים. וגם אנחנו – שאחראים על משקי הבית שלנו. אי אפשר להמשיך ולהאשים רק את האחרים. האחריות על צמצום בזבוז המזון היא של כל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו חייבים להתחיל לצמב"ז – לצמצם בזבוז מזון.

חושבים שאתם לא מהסוג המבזבז? חשבו שוב. בסקרים שאנחנו עורכים מדי שנה סביב שבוע הצמבו"ז, מתברר ש-75% מהישראלים מודעים לבעיית הבזבוז אבל בטוחים שאצלם זה לא קורה. הדרך למודעות היא קצרה: קחו שבוע ובחנו את האופן שבו אתם קונים, מבשלים ואוכלים, ובעיקר מה אתם משליכים.

בחנו מה אתם משליכים. צילום: shutterstock

אחרי פקיחת העיניים, אמצו כמה הרגלים פשוטים שיכולים לחסוך מיידית בכסף ולמנוע בזבוז מזון: צמצום כמות הקנייה במקור, בישול ושימוש בכל המרכיבים בצורה יצירתית, הבנת תאריכי התפוגה, דרכי שימוש כמו FIFO (ראשון נכנס – ראשון יוצא), אימוץ שיטות אחסון פשוטות שמאריכות חיי מדף של מוצרים. בנוסף, שתפו את הילדים במטלות המטבח. במקום לחשוש מטינופת, נסו דווקא להפוך אותם לחלק מהיצירה, כדי שערך המזון אצלם יעלה. שמרו על אירוח ביתי נדיב ואיכותי – אך לא מוגזם.

זכרו: יש לכם השפעה עצומה ומיידית גם בהחלטה היכן להשקיע את כספכם. קנו במקומות המאמצים עקרונות מצמבזים. בראש וראשונה אלה המציעים תמחור דינמי – מחירים מוזלים על מוצרי מזון בעלי תוקף קצר. אין סיבה להשליך מזון שבוע לפני שתוקפו פג. אם אתם אוכלים את היוגורט ביום קנייתו – למה שלא תיהנו מהנחה של 75%? תמחור דינמי יאפשר לכם לקנות מוצרי פרימיום מוזלים, שלרוב ידכם אינה משגת. הצביעו בארנק שלכם.

בזבוז מזון היא מחלה של עולם השפע. אבל השפע הוא לא אמיתי. כולנו נאבקים ביוקר המחיר, מחירי המזון מתייקרים, יש אנשים שידם אינה משגת בעוד אחרים זורקים ומשאבי הסביבה הולכים ומתדלדלים. אנחנו לא יכולים להמשיך את האבסורד – לקנות ולזרוק את האוכל שלנו ללא הבחנה.

מחלה של עולם השפע. ד"ר מיכל ביטרמן (צילום: שחר תמיר)

לכן יזמנו את השבוע הלאומי לצמבו"ז. השנה השבוע עוסק כולו בלוקאלי, המקומי. הסלוגן שילווה את אירועי שבוע הצמבו"ז הוא: ״מאיפה? מפה! צמבזתי״. מקומי במרחב האישי – הבית, המקרר והמזווה שלנו. מקומי במרחב הגיאוגרפי – פה בארץ ישראל.

למה מקומי במרחב האישי חשוב לצמבו"ז? כי אם אנחנו משתמשים קודם במה שיש לנו בבית – לפני שאנחנו קונים עוד או מזמינים משלוח – אנחנו לא זורקים אוכל. כי כשאנחנו קונים תוצרת מקומית קרובה, אנחנו יודעים טוב יותר מהיכן המזון שלנו הגיע, אנחנו מצמצמים פליטות מיותרות ומחזקים את הכלכלה המקומית. אנחנו שומרים על הסביבה ועל הכיס שלנו. רוצים ללמוד עוד? הכנסו לאתר ובואו לצמבז איתנו.

>> ד"ר מיכל ביטרמן היא מנכ"לית וממייסדי The Natural Step ישראל