"השיחוק": כל היופי והכיף שיש בענף הכדורסל נגלה לנגד עינינו

שיחוק? איזה שיחוק? אדם סנדלר ב-"Hustle". צילום: נטפליקס/ יח"צ
שיחוק? איזה שיחוק? אדם סנדלר ב-"Hustle". צילום: נטפליקס/ יח"צ

סרט הכדורסל של אדם סנדלר וחואן "חואנצ'ו" הרננגומס מצליח להלך על החבל הדק של סרטי ספורט מוצלחים - הוא נותן לספורט את הכבוד הראוי לו, אבל גם מצליח לומר משהו עמוק יותר על בני האדם שעושים את הספורט. אה, ויש גם הופעות אורח של שחקנים אגדיים בסיטונאות

16 ביוני 2022

למילה Hustle אין תרגום טוב בעברית. כשכותבים אותה בגוגל טרנסלייט הוא מציע פירושים כמו "לזרז", או "להידחף" – אבל אף אחד מהפירושים, טובים ככל שיהיו, לא באמת קולע למשמעות המילה. אם הייתי צריך לתרגם אותה בעצמי (מאוד יהיר, אבל שיהיה) – הפירוש הכי טוב הוא "להסתדר". לעשות מה שצריך כדי לצאת מורווח. לא לפחד לטבול את היד עמוק בתוך השלולית, לא משנה כמה היא מלוכלכת, כדי לצאת ממנה עם הכסף, עם הניצחון, או שניהם.

"Hustle" (שתורגם לבסוף ל-"השיחוק") הוא שם הסרט החדש של אדם סנדלר, שעלה לאחרונה לשירות הסטרימינג נטפליקס. וכן – הגיע שוב הזמן לדבר על הסוגה המתעתעת שנקראת "סרטי ספורט". טכנית, הרבה סרטים יכולים ליפול תחת ההגדרה הזאת: "ג'רי מגווייר", שהתעסק בסוכן ספורט ממולח; "ספייס ג'אם", מין יציר כלאיים בין סרט לוני טונס לקליפ המהלכים הכי טובים של מייקל ג'ורדן; "יש לו את זה" (He Got Game), סרט קשוח של ספייק לי על מציאות של כדורסלן עם תסביך אבא; ואפילו הסרט "גול". יש כזה סרט, אל תראו אותו. הוא לא טוב.

אבל האמת היא שסרטי ספורט, במיטבם, לא מתעסקים בספורט. מעל פני השטח, הספורט קיים שם במלוא הדרו (ובטח בסרט המדובר של סנדלר). אבל כשיורדים מעט יותר לעומק, מגלים שסרטי ספורט טובים עוסקים באנשים – אנשים מעניינים ומוכשרים שעושים את הספורט. בין אם הם אתלטים, סוכנים – או במקרה שלנו, מאמנים.

הסיפור שמלווה את הסרט הוא סיפורו של מאמן – איש מקצוע, ליתר דיוק. קוראים לו סטנלי שוגרמן (סנדלר), ואחרי שנים שהוא משוטט בעולם בתור סקאוט, הוא מקבל הזדמנות נדירה לעשות את הצעד המשמעותי קדימה: להפוך לעוזר מאמן בקבוצת NBA. ולא סתם קבוצה – הפילדלפיה 76, שאמנם לא זכתה בתארי אליפות, אבל שימשה בית ללא מעט שמות גדולים בעבר (וכולם, אגב, מופיעים בסרט בתפקידי אורח קטנים. זה חלק מסוד הקסם, שעוד ניגע אליו). אלא שכדי להגשים את החלום, הוא צריך למצוא את "החתיכה החסרה" – זו שתהפוך את פילדלפיה מקבוצה טובה, לכזו שמסוגלת לקחת אליפות.

וכמו בקלישאה של סרטי ספורט, זה מגיע לו מהמקום הכי לא צפוי. שוגרמן נוסע לספרד כדי לראות שחקן, שמתברר כפצוע, רק שאז שוגרמן נתקל במקרה משחק שכונתי באותו השחקן, בו קרוז (שמגולם על ידי שחקן הכדורסל חואן "חואנצ'ו" הרננגומס, שמשחק היום ביוטה ג'אז). קרוז הוא ההפך הגמור, לכאורה, משוגרמן – אם עוזר המאמן כבר נמצא במקום הבורגני והיחסית נוח, קרוז בא מהרחוב. מאלה שצריכים להילחם כדי לשרוד. וכך, הגורלות שלהם נקשרים זה בזה – ועוברים לא מעט טלטלות בחיי השניים.

שניהם לוקחים סיכון משמעותי – קרוז מוותר על העבודה שלו כפועל בניין לטובת חלום רחוק שמעטים מצליחים להגשים – להיות כוכב ב-NBA. ושוגרמן? הוא, בשלב מסוים, מוכן לוותר על הפרנסה שלו ב"סיקסרס", והולך למדבר כדי לנסות לפתח את הקריירה של הכישרון הספרדי. שניהם חווים את הקושי הגדול שעומד מאחורי הזוהר של ליגת הכדורסל הטובה בעולם, זו שמצטלמת כל כך טוב. חיים שיש בהם מאבק, טיפוס עיקש לפסגה, מלחמות יומיומיות מול סוכנים, מאמנים ובעיקר שחקנים, וגם תרבות ספורט אמריקאית שלא ממש אוהבת זרים ממדינות אחרות שתופסים למקומיים את הפרנסה. אם זה נשמע לכם מוכר מאיפשהו, אתם צודקים.

אדם סנדלר, שמשחק בתפקיד הראשי, היה ידוע הרבה שנים בתור שחקן קצת דבילי. כזה שהשתתף בקומדיות פשוטות ומצחיקות, אבל הוא כבר הבזיק בכמה וכמה תפקידים דרמטיים מרשימים. וסנדלר מקסים בסרט הזה; הוא מביא את ההומור הפשוט והקצת אידיוטי שלו לתוך הסרט (אחרת, מה הטעם?), אבל גם מתעלה לרגעים דרמטיים נהדרים, ומביא את כל הרגש שלו פנימה. מנגד, גם הרננגומס – שאינו שחקן במקצועו – מרשים ברגעים יפים מאוד של משחק, למרות הציפיות הנמוכות. הסיפור האנושי של שניהם יוצא מהמסך – ונכנס ישר ללב. כמו בכל סרט ספורט טוב.

שני השחקנים, כמו שתי הדמויות המובילות של הסרט, מחליטים לצאת למסע. לנסות ולהוציא מעצמם את מה שמעולם לא חשבו שייצא מהם. התוצאה היא סרט אנושי משעשע כמו שהוא כובש (או במונחי הספורט הדומיננטי בסרט, מטביע לך על הראש). ואגב כך, הוא מצליח לחגוג היטב את הכדורסל עם הופעות אורח מרגשות של לא מעט כוכבי עבר והווה (רק לברון ג'יימס, שחתום על הסרט כמפיק בפועל, איכשהו נשאר בחוץ), מהלכים יפהפיים ומרהיבים מכל התקופות, כל היופי והכיף שיש בענף הזה נגלה לנגד עינינו.

אז מה זה סרט ספורט טוב? בעיניי, סרט ספורט טוב הוא כזה שפועל בשני מישורים – נותן לספורט את הכבוד הראוי לו, אבל מצליח לומר משהו על בני אדם. "Hustle" אינו חף מקלישאות (לעזאזל, כמה סצינות מונטאז' בן אדם יכול לראות בסרט של שעתיים?), אבל כמו הגיבורים שלו – הוא לא מושלם, אבל עומד בהחלט בקריטריונים של סרט ספורט מוצלח. עומד, מחוץ לקשת, ודופק לך שלשה על הפרצוף. אולה, ביץ'.

"השיחוק", זמין עכשיו בנטפליקס