לעונה הזאת של ״זמן אמת״ בהובלתן של חן ליברמן ורוני זינגר יש נרטיב. התחקירים המשודרים בה לא רק חושפים מה קרה, אלא מזהירים מפני העשוי לקרות בשנת הבחירות הזאת. התחקיר של אבי עמית על הקמפיין המאורגן לביטול משפט נתניהו מהדהד את מה שיקרה כאן אם מכונת הרעל לא תאהב את התוצאות בקלפיות
העונה הנוכחית והעשירית במספר של תכנית התחקירים "זמן אמת" מעוררת הרבה רעש . התחקירים בעונה הזאת, כמו בכל עונה בשנים האחרונות, מייצרים הדים ועכשיו גם נוקטים קו אופוזיציוני מאוד ברור.זה התחיל בתחקיר פתיחת העונה על הניסיונות לגנוב את הבחירות, נמשך בחקר ההאשמות המגוחכות כלפי בג"ץ כאילו הוא זה שאחראי לשבעה באוקטובר, והגיע כעת לתחקיר ששודר שלשום (שני) והתייחס לקמפיין אחר של מכונת הרעל: הקמפיין לביטולו של משפט נתניהו (או תחת השם המטעה "חנינה").
>> "אתי": מסך הטלוויזיה פשוט קטן מדי ליצירת המופת של חגי לוי
>> הכדור הוא הכל: 15 סדרות וסרטי דוקו שיכינו אתכם למונדיאל
והתהליך בולט במיוחד לאור בחירת המגישים. כמובן שגם בר שם-אור התבלט כקול אופוזיציוני לממשלה בעונה הקודמת, אך הוא שידר לצד סולימן מסוודה, שהיה אז הכתב המדיני של כאן 11, ולכן היה מחויב (וזה לא דבר רע בהכרח) לסוג של ממלכתיות. המעבר של מסוודה לרשת 13 וחזרתו המשונה של שם-אור למערכת ״הצינור״ ייצרה לעורכי ״זמן אמת״ הזדמנות מרעננת והם קפצו עליה. כך הוחלפו מסוודה ושם-אור בשתי נשים (בלונדיניות!), כתבת התחקירים המצוינת של התכנית רוני זינגר וחן ליברמן, מהקולות השמאליים היותר מובהקים בתקשורת בשנים האחרונות.
לא ברור האם הנוכחות של ליברמן הכתיבה את הקו היותר אופוזיציוני ואדג'י שנוקטת התכנית העונה או להפך – אבל ברור שהמיקס הזה מושך גם לא מעט אש כלפי התכנית. ראינו את זה בדיון שהתפתח סביב התאגיד לפני מספר שבועות, כשגם עיתונאי הימין המכובדים יותר (לכאורה), כמו קלמן ליבסקינד ועמית סגל, הביעו עמדה ברורה ואגרסיבית נגד כאן (כולל שימוש ב"תכנית התחקירים של התאגיד") – בטענה שהוא מוטה פוליטית "לטובת צד אחד".
השניים רק שכחו (מוזר, אחד מהם גם נהג בעבר לעשות תחקירים בעצמו) שכלי תקשורת עצמאי, גם אם הוא מתוקצב על ידי הממשלה, צריך לשרת את הציבור ולהיות לעומתי כלפי השלטון ולא להפך. כבר נאמר שפטריוטיזם זה לאהוב את המדינה תמיד ואת הממשלה רק כשמגיע לה, ואולי העניין המרכזי הוא להפריד ביניהן. אמת או שחיתות לא אמורות להיות עניין של ימין או שמאל, גם אם יש מי שמאוד רוצה שנאמין שזה ככה. זה גם מה שחן ליברמן אמרה בראיון לקובי מידן לאחר הסערה, וצדקה מאוד.
וכן, הקריאות לביטולו של המשפט אמנם מגיעות מצד ימין, אבל הן מגונות ולא משנה מי אומר אותן. השאיפה לעצור משפט פלילי קריטי במדינת ישראל, או להלך אימים על שופטים, או לטעון שמדובר ב"פוטש בחסות החוק", הייתה מסוכנת גם כשנעשתה בתקופת אולמרט (למשל, על ידי חברו הקרוב אמנון דנקנר, שקרא בשלב מסוים לפרקליט המדינה דאז, משה לדור, "להתאבד" בשידור חי) והיא מסוכנת גם עכשיו. אבל עכשיו היא מגיעה בעוצמה חריפה הרבה יותר.
לא קל נפשית לראות את התחקיר של אבי עמית, מי שמתבלט בתור אחד מתחקירני הטלוויזיה היותר טובים שיש לנו. הסינקים של שלום בער (ברל'ה זה כינוי חיבה) קרומבי וכנרת בראשי, כמו גם אלה של חברי הכנסת גוטליב והלוי מהליכוד פשוט מרתיחים, בעיקר כי הם ממחישים את עומק האופל והחשכה בטענות של מכחישי המשפט. לא מדובר באנשים שחולקים על בית המשפט, שזו כמובן זכות לגיטימית. גם לא באנשים שחושבים שבטענות נגד נתניהו אין ממש. מדובר על מי שמראש – ולא משנה מה המציאות אומרת – החלו בתהליך שהופך סיבה ומסובב: נתניהו הוא צדיק שאינו יכול לטעות, ואילו החוקרים, התובעים והשופטים הם "המושחתים האמיתיים".
אז לא קל, אבל חשוב מאוד לצפות בתחקיר הזה, כי רק דרך המבט לתוך המכונה הזו אפשר להבין את הסכנה האמיתית שרובצת לפנינו. זה אמנם לא נאמר במפורש, אבל מה שמדאיג באמת זו העובדה שהמכונה הזאת תישאר כאן גם אחרי הבחירות הקרובות וגם אם נתניהו יפסיד בהן. ובאותה קלות שהם עושים דה-לגיטימציה לשופטים ולמערכת החוק, הם יעשו דה-לגיטימציה גם למי שיספרו את הקולות, וגם למי שינסה לקבל את המנדט מהנשיא, וכמובן לכל ממשלה אחרת אם תקום.
נתניהו אולי ייצא יום אחד מלשכת ראש הממשלה בה הוא מתבצר, ונקווה שיורשיו יצליחו לתקן משהו מכל מה שנהרס בארבע השנים האחרונות, אבל גם אחרי שהוא יפרוש מהחיים הפוליטיים, הקונספירטורים שנחשפים בקמפיין "ביטול המשפט" יהיו כאן איתנו ונצטרך להיזהר מהם. ובדיוק בגלל זה נצטרך עיתונאים כמו אבי עמית, שעושה עבודה טובה לא רק בחשיפת הקמפיין נגד המשפט, אלא גם בניפוץ המיתוסים והפייקים שבבסיסם הוא עומד. בראש ובראשונה, בכך שרוב הטענות נגד המשפט, התביעה, האישומים והחקירות שהובילו אליהם – מופרכות לחלוטין.
עוד יותר מזה, עמית מצליח להאיר בפרוז׳קטור את הדיסוננס הגדול סביב הקמפיין: איך מצד אחד תומכי נתניהו משוכנעים שהקייס שלו חזק, ש"התיקים קורסים" וש"לא היה כלום כי אין כלום"; ומצד שני, באותה חריפות, קוראים לביטולו של המשפט מהר-מהר לפני סיום שלב ההוכחות (תוך טענות כזב על "הקרע בעם" שנתניהו עצמו יצר והם עצמם הרחיבו). ואיך מי שבתחילת הדרך הסביר נחרצות מדוע "הוא יכול לנהל את המדינה תוך כדי המשפט", אחר כך מסביר שהמשפט מכביד עליו ומונע ממנו לנהל את המדינה? הדיסוננס הזה בהחלט מחרפן וחוסר היכולת של המרואיינים לספק תשובות סבירות – כולל על הנפצת "באגס באני" – מעיד כמה הקמפיין מחורר ומטופש, ועם זאת אפקטיבי.
החלק בתחקיר שעסק בנשיא המדינה, יצחק בוז׳י הרצוג, היה קצת פחות חד. כל העיסוק של הרצוג בנושא "החנינה" – כולל עצם השימוש במילה "חנינה", שהוא שגוי מיסודו כי אי אפשר לחון אדם שלא הודה במעשיו והורשע – הוא מוגזם והיה צריך להיגדע מראש, אבל השימוש בקטעים של יועצו לשעבר, מוטי סנדר, לא שכנע. הרצוג לא צריך לבטל את המשפט וגם אין לו סמכות כזו, וכמובן שאינו יכול להעניק חנינה למי שלא ביקש כזאת, אבל כמי שצריך לשקול את ענייניה של המדינה כולה, להרצוג יש זכות ואף חובה לנסות ולפתור את הסוגיה. הצגתו כ״איש מושחת״ ללא הוכחת שחיתות אינה מסייעת לקייס של התחקיר.
אבל אלה זוטות. יש קונטקסט רחב לתחקיר שראינו אתמול, ולעונה הזאת של "זמן אמת" בכללותה. הקונטקסט הוא, כמובן, הבחירות המתקרבות. העונה שעברה עמדה בסימן סיום המלחמה והמסקנות שלה, והעונה הנוכחית עוסקת בקרב הגדול הבא – והוא המאבק מול מי שמנסים למוטט את כל מערכות החוק והדמוקרטיה, כדי להציל אדם אחד מהכלא.
מי שמנסים לפגוע בטוהר הבחירות, להאשים את בג"ץ באחריות ל-7.10 ולהוביל את קמפיין ביטולו של משפט פלילי, הם בסוף אותם אנשים שקוראים לפיטורי היועמ"שית, למעצר מתנגדי שלטון, לחיסול השידור הציבור. זהו אותו כוח אלים ומאורגן היטב שמנסה לפגוע באמון האזרחים במערכת החוק, ואז ליילל ש"האמון במערכת נפגע". אותם אנשים שמפלגים בין ישראלי לישראלי ומסיתים נגד אנשי החוק, ואז מציעים גם "לרפא" באמצעות הפסקת הליך פלילי תלוי ועומד.
ולכן אל תתפלאו אם בימים הקרובים, שוב נשמע את הטענות נגד התאגיד ה"מוטה". כי ככה זה במכונת הרעל – כל מי שעומד בדרכו של ראש הממשלה, יידרס תחת שרשראות ה-D9. זה נכון לשופטים, זה נכון לחוקרים, וזה נכון גם לחן ליברמן ורוני זינגר, לאבי עמית ולכל מערכת "זמן אמת". האמת היא האויב הגדול של המכונה – וטוב שיש תכנית ששומרת עליה ואולי גם מבהירה באמצעות שמה שזמן האמת שלנו הוא עכשיו – כדי לעמוד על נפשה של מדינת ישראל.