ברכות לקואליציית חולדאי. איבדת את אמון הבוחר עוד לפני שהתחלת

אבל הבטחת. קמפיין רון חולדאי, הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו 2024 (צילום: שלומי יוסף)
אבל הבטחת. קמפיין רון חולדאי, הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו 2024 (צילום: שלומי יוסף)

מהלכיו התמוהים של ראש העיר בהקמת הקואליציה הגיעו אתמול לשיאם עם הכתרת נציג הגרעינים המשיחיים כסגן ראש העיר, לצלילי קריאות "בושה" של מפגינים. במקביל פצחו חולדאי וסגניו במתקפת גזלייטינג על בוחריהם, כאילו לא הייתה כאן הפיכה משטרית וכאילו לא הוזעקו הבוחרים לקלפיות כדי להציל אותה מציפורני הימין. באמת בושה

16 באפריל 2024

אתמול בערב השתנו חוקי הדמוקרטיה בישראל. עד כה היה נהוג שהמנצחים בבחירות מרכיבים קואליציה והמפסידים הולכים לאופוזיציה, אבל רון חולדאי, אסף זמיר ומיטל להבי ערכו רפורמה פוליטית זריזה והחליטו שמעכשיו, גם מי שהובס בבחירות צריך להיות חלק מהשלטון כדי לא להדיר חלילה אותו ואת הציבור שהוא מייצג ממעגל קבלת ההחלטות. לעומת זאת, רשימות שמשתייכות לגוש המנצח, יכולות בהחלט להיות מורחקות משולחנו של השלטון אם הבוס לא אוהב את הפרצוף שלהן. זאת הדמוקרטיה החדשה. שמישהו ישלח את הממו הזה דחוף לבנימין נתניהו.

>> רון חולדאי ומיטל להבי, אל תמכרו את המחנה שלכם // טור דעה
>> הקמפיין נגד "מאמינים" פוסל כל אדם דתי בעיר // טור דעה

מהלכיו הפוליטים התמוהים של רון חולדאי אחרי ניצחונו הגדול בקלפיות – והמילה "תמוהים" היא העדינה ביותר שניתן לבחור – הגיעו אתמול לשיאם עם הכתרתו של חיים גורן כסגן ראש העיר, לקול שאגות "בושה!" של תושבי העיר שהצליחו להגיע לקומה ה-12 של בניין העירייה חרף ניסיונות המאבטחים למנוע מהם להפגין את זעמם. חולדאי רצה להציג בישיבה גם את יו"ר ועדת הביקורת שלו, דוד לניאדו מהליכוד-עוצמה יהודית, אדם שהורשע בפלילים ואפילו הורחק מהליכוד בידי נתניהו ב-2022, אך החליט לדחות את ההצבעה על מינויו ברגע האחרון. כך או כך, היה זה ערב שכולו יריקה עסיסית בפרצופם של המצביעים הדמוקרטים-ליברלים בתל אביב-יפו.

במקביל להתכחשותם לרצון הבוחר, שיצא מביתו בגלל שמועמדי המחנה אמרו לו שתל אביב בסכנה וחייבים לעצור את הימין הקיצוני, והעמיד לרשותו של חולדאי קואליציה ליברלית אפשרית של 26 מושבים במועצה מתוך 31, פצח חולדאי יחד עם אסף זמיר ומיטל להבי במתקפת גזלייטינג והיתממות חסרת תקדים על תושבי העיר הזועמים, כאילו לא הייתה כאן הפיכה משטרית, כאילו לא היה יום כיפור בכיכר דיזנגוף, כאילו לא היו ניסיונותיהם של הגרעינים המשיחיים לכפות שינוי בציביון העיר ולצפצף על חוקיה. כאילו לא אמרו בעצמם במהלך השנה האחרונה שאנחנו בעיצומה של מלחמה על ציביונה ועתידה של מדינת ישראל.

קשה לפרק מתקפת גזלייטינג מהסוג שחולדאי-זמיר-להבי מפעילים על הציבור התל אביבי, אבל ננסה בכל זאת. כך בערך נראה דף המסרים שלהם:
1. תל אביב תישאר ליברלית! אנחנו נשמור עליה! נראה לכם שלא נשמור עליה? לא שמרנו עליה עד עכשיו? חחחחח איזה מצחיקולים אתם, ממש מעליב.
2. יש לנו קווי יסוד ליברלים יפים וחתיכים ומי שמוכן לחתום עליהם יכול להצטרף לקואליציה, כולל רשימות ליברליות גדולות שאנחנו מוכנים להציע להן פירורים של השפעה ויכולת ביצוע. כולם צריכים להיות בקואליציה.
3. חיים גורן נמצא בקואליציה כבר 10 שנים ותראו איזה פרוגרס יפה עשינו גם כשהוא בפנים. וחוץ מזה הוא ממש נחמד, אנחנו מכירים אותו.
4. חסידי גור וישיבת מעלה אליהו זה קיצונים? הגזמתם. איזה קיצוני מצדכם.
5. נציגי הדתיים חייבים להיות בקואליציה. הם תמיד היו בקואליציה. מי שמתנגד לשילובם בקואליציה פוגע בזכותם להיות בקואליציה. מי שמתנגד לצירופה של רשימת "מאמינים" פוסל את כל הדתיים משותפות בחיי העיר.
6. דווקא בתל אביב אנחנו צריכים לגשר על הפערים. אחדות היא צו השעה.
7. המבחן שלנו יהיה במעשים. תל אביב תישאר ליברלית! מבטיחים!

נתחיל מהקל: אף אחד לא חושב שבקדנציה הזאת תל אביב תאבד את צביונה החילוני והליברלי בגלל קואליציה עירונית כזו או אחרת. אין טיעון כזה. ברור שחולדאי ימשיך לנווט את העירייה כרצונו ומדי פעם יאפשר לאחד מסגניו שיתנהג יפה ויעשה מה שאומרים לו להציג איזה הישג. ברור גם שקווי היסוד של הקואליציה נפלאים, כפי שברור שאין להם באמת מעמד מחייב ויש בהם בעיקר הצהרות סמליות מנוסחות היטב. וחשוב להבהיר: "הסכמה לקווי היסוד" זה בולשיט. יש לה אפס משמעות אופרטיבית. הציבור בתל אביב לא טיפש, המודעות הפוליטיות שלו זינקה בשנה וחצי האחרונות, ולא מומלץ לחרטט אותו עם מילים יפות ועמומות של ספינולוגים.

גניבת הדעת הגדולה מכולן, כמובן, היא הניסיון לטעון שכולם צריכים להיות בקואליציה כי זה מה שחולדאי תמיד עשה ותמיד חתר אליו, וכי הדרישה שלא לשלב בה את נציגי הציונות המשיחית וההפיכה המשטרית היא ניסיון הדרה של הציבור הדתי בעיר. בבקשה תביאו עכשיו דחוף מיכלית של מיץ עגבניות כדי שיהיה לנו איפה לשים את ערימת השטויות הזאת. את הציבור הדתי אפשר לייצג גם מהאופוזיציה, וחברי הקואליציה צריכים לדאוג לו ולרווחתו בין אם הצביע להם או לא. כך דמוקרטיה עובדת. זכויות המיעוט נשמרות גם אם אינו חלק מהשלטון. הקואליציה מייצגת את רצונו הפוליטי של הרוב. ורצונו הפוליטי המובהק של הרוב בתל אביב הוא שנבחריו ישאירו מחוץ לטווח ההשפעה את מי שחותרים תחת יסודות הדמוקרטיה.

ההצבעה על מינוי של חיים גורן לסגן ראש העיר (צילום באדיבות "החזית החילונית")
ההצבעה על מינוי של חיים גורן לסגן ראש העיר (צילום באדיבות "החזית החילונית")

אה, רגע, אבל אפשר לחזל"ש את הדרישה של הבוחרים לקצור את פירות הניצחון הדמוקרטי – כי חיים גורן איש נחמד ומתון. הוא בשר מבשרה של הקואליציה כבר עשור. וזה נכון שהוא באמת נחמד מאוד, אדם מקסים, ואני יודע את זה כי הייתי שכן שלו בשכונת שפירא ואני מאחל שכנים כאלה לכל תושב תל אביב. אבל מתון הוא לא, כי מי שקורא לבג"ץ "דיקטטורה שיפוטית", חובר לשפי פז נגד מבקשי מקלט, תומך בפרובוקציות של ישיבת "ראש יהודי" ביום כיפור ומקבל תמיכה מסיבית בבחירות מתפלצת מוסרית כמו מיכל וולדיגר, אינו אדם מתון. זאת זכותו כמובן, לא להיות מתון. הוא מייצג מחנה שאינו מתון, מחנה שקרא בשנה האחרונה תיגר לא רק על אופיה של תל אביב אלא על זה של המדינה כולה. הבוחרים בתל אביב בחרו להדוף אותו.

העיסוק הנלהב של חולדאי-זמיר-להבי בדמותו של חיים גורן, כאילו הוא הסיפור כאן ולא הנקמה הפוליטית הקטנונית והמטופשת של חולדאי באורנה ברביבאי, ציפי ברנד, ראובן לדיאנסקי ואמיר בדראן, הוא עוד ניסיון לערפל את תודעת התושבים. והרי כל המהומה הנוכחית הייתה נמנעת אם חולדאי היה מציג קואליציה ליברלית ברורה עם שותפיו למחנה, גם אם אינו מחבב אותם אישית, ורק אחר כך מתפנה לצרף גם את הרשימות הדתיות והסקטוריאליות אם "קואליציה של כולם" היא אידיאל דמוקרטי כה נשגב בעיניו. אבל לא. פתאום חייבים אחדות עכשיו. אסור להדיר דתיים. מותר להדיר מצביעי יש עתיד. אם התבלבלתם זה רק כי האנשים שהצבעתם להם התבלבלו.

הקדנציה הזאת של חולדאי – אל תהמרו שהיא האחרונה – התחילה בחמיצות נקמנית שאדיה הרעילים מזהמים את ההליך הדמוקרטי העירוני. זאת פתיחה עגומה במיוחד, כי חולדאי-זמיר-להבי איבדו למעשה את אמון בוחריהם מיד עם השבעתם וזרעו ייאוש, זעם ותסכול במחנה שמנהיגיו אינם יודעים למנף פוליטית את נצחונותיו. הפגיעה באמון הבוחר עשויה להתגלות כהרסנית במיוחד בפעם הבאה שבה יקראו לציבור לרוץ לקלפיות כדי שתל אביב תישאר תל אביב. הם באמת יבחנו במעשיהם. ובמעשיהם הראשונים הם נכשלו כישלון נוראי.