חלום עליכם: על מה התל אביבים חולמים בלילות ומה זה אומר?

השבועה הסודית של כת הלסביות
ק', בחורה בשנות ה־20

ישבתי עם חברים על ספסל ברחוב כשפתאום אחת החברות, נקרא לה נועה, קמה עם מבט מזוגג בעיניים ואמרה שהיא חייבת ללכת ושתפגוש אותנו בבר איסמי סלמה. הלכתי לשם לפגוש אותה וזה היה נראה כמו פלאפלייה בשוק הכרמל – ספסלי מתכת שמחוברים לשולחנות ואווירה של עמבה, אבל בחלום היה נורא ברור לי שמדובר באיסמי. לפתע נועה נכנסת למקום עם ארבע בחורות חסונות ומלחיצות, וכשאני קוראת לה היא פשוט מתעלמת ממני ומתיישבת איתן בלי להסתכל עליי. הייתה שם ממש אווירה של כת מטורפת של לסביות. הן התחילו לדבר על כל מיני דברים שנראו כמו איזו תוכנית מטורפת והיה נורא ברור שאחת מהן, שקראו לה שלי, היא המנהיגה של הכת. כולן לבשו טי שירטס וטרנינגים אפורים סטייל "כתום זה השחור החדש" וממש לא הבנתי איפה אני נמצאת ומה לעזאזל קורה פה, ואיך פתאום נורא ברור לי שכולן סביבי לסביות.

פתאום אחת מהחברות שהגיעו איתי מחליטה שהיא מצטרפת אליהן. הן הולכות מאחורי איזו דלת ויורדות למטה למקום שנראה כמו מכתש או שרידים של ארמון רומי בשילוב ים המלח. אני מסתכלת על כל מה שקורה שם דרך חלון שמשקיף למטה וכולן פשוט עמדו בשורה – נועה, החברה שהצטרפה ושלי המנהיגה. היה נראה ששלי משביעה אותן בשבועה הסודית של כת הלסביות. ראיתי אותה ממלמלת דרך החלון וידעתי שזה מה שהיא אומרת: "את לסבית ולכן את יותר טובה מכולן. אף אחד לא משנה, רק אחיותייך והקהילה". רצתי למטה לנועה ואמרתי לה: "צאי מזה בבקשה, את לא רואה שהן שוטפות לך את המוח? זה לא את, בבקשה תחזרי!", והיא פשוט הסתכלה וענתה לי שזה מה שטוב ושככה העולם צריך להיראות, במבט חלול ושטוף מוח.

הפרשנות: במשך החלום הזה התל אביבית מגלה שאינה "הנורמלית" אלא המיעוט שמסתכל מבחוץ על עיוותי החברה. אינני מכיר את האיסמי אז אני מרגיש מודר מאיזה ידע פנימי, אך גם התל אביבית מגלה שיש מרתף סודי יותר שממנו גם היא מודרת. ובטח מעטות הנשים בשם סלמה שביקרו שם. כך מצטייר שהתל אביביות מאורגנת במעגל סגור בתוך מעגל סגור בתוך מעגל סגור, וכל מעגל מדיר את המעגל החיצוני אך גם כמה להשתייך למעגל הפנימי יותר, תוך כדי חרדה שמא זה הארדקור מדי להתקדם ללב העניינים. חוסר הוודאות לגבי המקום – איסמי סלמה או פלאפלייה – אולי מסמל זהות ישראלית שמולבשת כפילטר נצנצים על זהות ערבית. שטיפת המוח של הכת הלסבית המסתורית בחלום, והעליונות של קבוצת השוות שבשבועה, מעלה את הפנטזיה שבמרכז המעגלים הללו ישנה איזו זהות אחידה ועילאית שבה לא סובלים יותר מהיחסיות של ההתמקמות החברתית.

למה מי זאת גל גדות?
ה', בת 29

חלמתי שגל גדות היא אחותי והיא באה לארץ לביקור מהוליווד, אבל אני לא מרגישה בנוח איתה כי היא כוכבת אז אני חצי מתעלמת ממנה כדי שלא תחשוב שאני עפה עליה (למרות שאני קלירלי עפה עליה כי היא מושלמת). הלכנו, בני משפחתה, לאסוף אותה משדה התעופה בלימוזינה ומלא כתבים וצלמים מקיפים אותנו אבל אני מתעלמת מזה ומדברת אליה די בהתנשאות. יש עוד בת משפחה שמכרכרת סביבה ואני לא מפסיקה לחשוב איזה פתאט זה.

הפרשנות: גל גדות מצליחה לנוע מעבר לים, בין הישראליות לבין הוליווד, ולחבר בין שתי הגדות המרוחקות בלי מאבק. לעומת זאת נראה לי שהחולמת מתנשאת על עצמה. היא לא מצליחה לפרגן ולהתגאות בגדות. התל אביביות המשתקפת כאן היא של שיק סכום אפס שבו מי שיותר עילאי ומתנשא בא על חשבון המגניבות של הזולת. האם מגניבות זו עדיין מילה שאומרים? אני לא יודעת. החלום מלמד שככל שמנסים יותר להיות אין – מרגישים אאוט.

אימת המסטיק הוורוד

מ', בת 19

זה חלום שחלמתי מגיל 6 עד גיל 9 פעם בחודש לפחות: אני ואימא שלי בורחות מגוש מסטיק ורוד לעוס וענקי שרודף אחרינו בעודנו בלונה פארק. אני זוכרת שהמסטיק בלע את כל מי שנתקל בו בדרך.

הפרשנות: המסטיק הרודפני אולי מסמל אחדות בולענית של הדיאדה אם־בת. ממצב של חיבור בין דורי, ישנם אובדן צלם אנוש וקריסה לכדי הומוגניות דביקה.

ירידה לצורך עלייה
ב', בת 22

החלום הראשון קרה לי לפני כמה שנים. אני ואחותי הקטנה היינו בכאסח תמידי, כמו כל זוג אחיות במשפחה סמי נורמלית. אולי זה המקום לציין שתמיד הייתה לי קצת משיכה לנשים אבל בחיים לא ירדתי למישהי. אני לא זוכרת מה הוביל למה, רק שפתאום הפרצוף שלי היה בתוך כוס של מישהי. לא יודעת למה, זרמתי עם זה. כשהרמתי את הראש פתאום ראיתי שזאת אחותי. קפצתי מבהלה ומזה התעוררתי. התחלתי לחפש באינטרנט באטרף מה זה אומר.

פרויד אמר שלפעמים אנחנו חולמים חלומות מיניים על קרובי משפחה כי תת המודע שלנו מנסה לשדר לנו שאנחנו רוצים בקרבתם. זה לא הפך את זה לפחות מטריד. לפני כמה חודשים זה קרה לי שוב. חלום הזוי, שום דבר לא קשור לכלום, ופתאום הראש שלי בתוך הכוס של אימא שלי. גם הפעם קפצתי והייתי מזועזעת, ואפילו לא הייתי בריב עם אימא.

הפרשנות: נדמה לי שגילוי העריות כאן הוא שוב משאלה לטשטש את ההבדלים בין בני המשפחה ולחזור לאחדות בראשיתית. במקום ליצור קשר עם האחות אפשר רק להתנגש או להתרגש איתה. מה, כבר אי אפשר לחבק ולהגיד שאוהבות וסליחה? הכנסת הראש חזרה לתוך האם מסמלת אולי חזרה למקור שממנו באתי. בדרך זו אפשר לחוש זהות טוטאלית שחולשת גם על מה שמגדיר אותה, ולא רק זהות סמלית חמקמקה שמוגדרת על דרך ההבדלים וההתייחסות זה לזה.

חי בסרט
ד', בן 29

העולם היה פוסט אפוקליפטי. איכשהו הגעתי להופיע בסרט שמגיש טלוויזיה מפורסם ביים, הגעתי לסט והתלבשתי בבגדים שנתנו לי – הנעליים היו שוות ממש, כמו של טימברלנד. כשהגיעו הבמאי ושאר השחקנים הבנתי שמדובר בסרט פורנו בהשתתפות ילדים. לא הסכמתי להשתתף ויצאתי משם עם הנעליים השוות לרגליי, לא לפני שהמגיש המפורסם שלף מתוך התיק שלי חלק מהסכום שהייתי חייב לו על הסרט (הייתי אמור לשלם לו משום מה). לאחר מכן ביליתי את שארית החלום בעולם פוסט אפוקליפטי בורח ממגיש הטלוויזיה והבריונים שלו.

הפרשנות: השם ד' מזכיר לי מתלוננת. הפירוש הראשוני שלי נוגע לשאלה מה אירוני ומה חד משמעי. אינני בטוח אם ההתייחסות למגיש הטלוויזיה המפורסם ולטימברלנד היא רצינית, והאם העובדה שאלה הדברים ששרדו בעולם פוסט אפוקליפטי הופכת עולם כזה לאוטופי או דיסטופי. לעומת חוסר הבהירות הזאת ניכר מטקסט החלום שהשתתפות בסרט פורנו פדופילי הוא טאבו ברור. אם כן מתגבשת לנו דמות של "תל אביבי חי בסרט", שעבורו הרבה דברים הם הפוך על הפוך בקטע מודע לעצמו, אך בדבר אחד הוא יכול להישבע: שאינו פוגע מינית בילדים. יופי. והאשמה לגבי גנבת הנעליים מוחלפת בחוויית נרדפות על ידי בריונים.

הנה באה הרכבת
נ', בת 25

חלמתי שאני נמצאת במדינה ליד הודו, לא ברור איזו. היה שם פארק מים שלא היה מיועד לילדים אלא למבוגרים. הייתה שם רכבת הרים ענקית בצבע אדום שכל כולה על טוהרת המים (לא ברור כל כך איך זה עובד). אני וחבר הסתכלנו על האופן שבו בודקים את הרכבת שזה הרגע הסתיימה בנייתה. הטיסו בתוכה עצמים לא מזוהים שהוציאו אור, משהו שנראה כמו ברקים. זה קרה פעמיים. אחר כך הגיעה הנסיעה הראשונה ברכבת, כלומר אנחנו חנכנו אותה, ואני והחבר עמדנו בתור לעלות אליה. עלינו לרכבת והתלבטנו איפה לשבת. החלטנו להתיישב בשורה השנייה (כלומר, לא במושב הראשון שבו הכי מפחיד). היו איתנו עוד חברים, אבל משום מה הקרון שלנו היה צריך לזוז במהירות אז יצאנו לדרך עם קרון ריק ברובו.

התעקשתי לוודא שיש לי חגורת בטיחות. זה לא היה קרון סגור אלא פתוח, כמו רכבות הרים. התחלנו את הנסיעה ברכבת המימית וראיתי אותנו עולים את העלייה המפחידה של הרכבת. החבר שלידי אמר שזה לא נראה לו כזה מפחיד. ואז הגיעה הירידה הגדולה והרגשתי פיזית את עצמי עפה בחלום. זו הייתה ציפה ובשונה מנסיעות ברכבות הרים אמיתיות זה לא היה מפחיד, לא פחדתי. היו לי חפצים מתחת לרגליים שפחדתי שיעופו, אבל על עצמי לא פחדתי. אני לא זוכרת את סוף הנסיעה.

הפרשנות: החולמת חלמה על מדינה רחוקה במזרח כדי לחפש את עצמה. הקרון שלה חצי ריק, אולי כמשל ליהדות החילונית שתורמת את החצי הריק לתרבות היהודית בישראל. התיישבותה במושב השני, המפחיד קצת פחות, מזכירה שוב את היחסיות של ההתמקמות מול החוויה – תמיד יש מישהו הארדקור יותר שלפיו החוויה שלנו מובנית. והפחד שלה על החפצים שיעופו אבל לא על עצמה, אולי מבטא נון אטצ'מנט בודהיסטי, כי העצמי הוא לא באף אחד מהחפצים שיכולים להישמט.

פסיכולוגיית הזהויות

החלומות מצביעים על דבר עיקרי – התל אביבים מחפשים זהות

בשנים האחרונות עמיתיי ואני אוספים חלומות של תל אביבים שסופרו במפגשים פומביים, מנסים לפרש את צורות החשיבה שעולות מתוכם ולהבין מה השאלות החברתיות שהם מבטאים. ההשראה שלנו בפרויקט זה הוא ספרה של העיתונאית שרלוט ברדט "הרייך השלישי של החלומות" שיצא לאור ב־1966 ואיגד בתוכו חלומות של יהודים שנשארו בגרמניה בשנות ה־30 עד השואה. ברדט מתארת בספרה את התבססות הפשיזם בתודעת הסובייקטים שסומנו כאויבי המדינה. הרעיון הוא שכל אחד מהחלומות הפרטיים הוא פיסת פאזל של הלא מודע החברתי.

בימינו, במפגשי "חלימה חברתית" שאנחנו עורכים במתנ"סים וגלריות, אנחנו מבקשים מעשרות אנשים להעלות זה מול זה חלומות ואסוציאציות, ויחד אנחנו מחפשים קווי מתאר משותפים שהחלומות משרטטים לחרדות, משאלות, ושאלות חברתיות. נושא שמעסיק אותי במיוחד בפירוש החלומות הללו הוא המוטיב הצורני של חיבור פורה בין ניגודים משלימים, שנועד להוביל לסינתזה אך למעשה מוביל לרמה נוספת של קונפליקט.

פירוש החלומות השונים של קוראי Time Out, לצד האסוציאציות שלי, מעלה אצלי בעיקר את השאלה מי הם החולמים התל אביבים. ראשית ברור שהם מחפשים זהות משלהם. בכמה חלומות הופיעו גאים וגאות כגיבורי תרבות, שאולי מגלמים פנטזיה ליברלית על זהות פוזיטיבית, כלומר יש משאלה לזהות תל אביבית מוגדרת וקונקרטית שתהיה כמו הזהות הגאה, ולא רק זהות מרובת היבטים שנחווית כריקה. כולם רוצים לצאת מהארון עם משהו. העיסוק בתעופה (ברכבת הרים, על גל גדות) ובירידה (למרתף, לאחות ולאימא, ברכבת הרים) אולי קשור לאמביוולנטיות לגבי ירידה מהארץ, שמושכת ומפחידה.

הסקס ברוב החלומות הוא בעיקר עניין של שליטה וחרדה הקשורה באובדן שליטה, אבל פחות כרוך באינטימיות, ואולי אנחנו למדים מכך שהחיות התל אביבית נמצאת בריגוש ולא ברגש. נדמה לי שהעיסוק בטאבו של גילוי עריות ופדופיליה כגבול מוסרי משותף לכל ה"סמי נורמלים", ומגלה ניסיון לשמור על "אנחנו" לכיד שבכל זאת קורס כל פעם מחדש – כשהאחדות התגלתה כבולענית, בריונית, דביקה ובסופו של דבר – מדירה ומרוקנת.

אם נראה לכם שהאסוציאציות שלכם יותר טובות משלי ואתם מעוניינים לפענח יחד את השאלות החברתיות שחלומות מגלים, אתם מוזמנים לפגוש אותנו בכנס החלומות במצפה רמון, בתאריכים 7-9.3, או להצטרף לקבוצת חלימה חברתית בפייסבוק שבה אנחנו מפרסמים אירועים שאנחנו עורכים בעיקר בתל אביב.

אור נתנאלי, פסיכולוג קליני ומאמן אישי. נכתב בשיתוף עם חנן סבח טייכר, חני בירן ויהודית עזרא