מסע בנפתולי הסנטר: החנויות הקטנות הכי שוות במבוך האהוב בעיר

דיזנגוף סנטר הוא קניון מאוד לא קניוני. יש בו את הרשתות הגדולות ואת החנויות של נינטנדו ולגו, כמו בכל קניון עיר עולם שמכבד את עצמו, אבל יש בו גם מערת עטלפים וגג אקולוגי וקומפוסטר עצום ושלל יוזמות חברתיות וסביבתיות, ובמסדרונות המפותלים שלו מסתתרות חנויות קטנות רבות שלא היו מוצאות מקום באף קניון אחר. הנוכחות שלהן בדיזנגוף סנטר היא אנומליה שמוציאה את המילה "קניון" מהקונטקסט המסחרי המקובל שלה. חנויות כאלה הייתם מוצאים פעם ברחובות צדדיים ובסמטאות נידחות של ערים בועטות. החנויות הקטנות האלה מעניקות למבוך הספירלי של הסנטר את האופי היחודי שלו ומוצאות בו קהל ומסתור. הן מרכיבות יחדיו תמונה של עולם מוזר ואחר, כמעט מקביל למציאות הקניונית השגורה, מקום שבו חנויות קטנות מתקבצות בו כדי להימלט מעריצות השופינג התאגידי. כמה משעמם היה בלעדיהן.

קרקס: כי כולנו דראג קווינס

מה מוכרים פה? נעליים ופאות. נעליים במידות גדולות, עד מידה 48 (!), אביזרים להופעות של דראג קווינס ותחפושות לפורים.
איפה זה בסנטר? בניין B, קומה 2.
כמה זמן העסק קיים? 6 שנים.
מי הבעלים של החנות? רועי (או מלכת הדראג קלריסה).
עם מי אנחנו מדברים? לין, מוכרת בחנות שנה וחצי.

איך הגעת לעבוד בחנות? "אני מופיעה כדראג קווין בעצמי, ככה שתמיד אהבתי את החנות. כשהייתי בין עבודות ראיתי שהם מחפשים מוכרים, והחלטתי ללכת על זה".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות? "דראג קווינס! וגם רקדניות על עמוד, חשפניות, ילדי סנטר ואנשים שנוסעים לפסטיבלים".

מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות? "הייתה ילדה בת 12 שבאה עם אמא שלה ורכשה נעלי פלטפורמה. זה הכי לא צפוי שהיה לי".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים? "מאוד מפוצל. יש גם וגם. יש אנשים שאני כל כך מכירה שמגיעים לפה שכבר נהייתי חברה שלהם מחוץ לחנות".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות? "יש נעל שאני מאוד אוהבת. כבר רכשתי אותה בצבע סגול ועכשיו אני מחכה שהיא תגיע בורוד כדי לקנות גם אותה. הנה יש אותה באדום אני אראה לך".

 מה הפריט הכי יקר כאן? "יש לנו פלטפורמה מאסיבית אדומה בחלון ראווה שעולה 1,480 ש"ח. היא גם הנעל הכי גבוהה בחנות כמובן, 25 סנטמטרים פלטפורמה. עדיף להצטלם איתה בעמידה, לא הייתי ממליצה לעשות איתה ווג".

יש חנות קטנה בסנטר שאת אוהבת במיוחד? "יער הפיות. אה ו-UFO! קניתי מהם איזה 4 חולצות של להקות".
איפה אוכלים צהריים בסביבה? "קפה גרג פה זה לגמרי ה-Go To שלי. בימים שיש דוכנים אני קונה באיטלקי ובמרוקאי".
יש פינה סודית בסנטר שאת אוהבת במיוחד? "כשעולים לגג מהכיוון של מקדונלדס יש את הגג הירוק, אני אוהבת לשבת בו".
מה החלומות של החנות לעתיד? "מנסים להגיע לכמה שיותר יעדים, לא מזמן פתחו סניף גם בראשון לציון. רוצים לתת לכמה שיותר אנשים את המקום לבטא את עצמם דרך לבוש מיוחד וצבעוני".

UFO: כי המטאל לא ימות אף פעם

מה מוכרים פה? "מרצ'נדייז של תרבות שוליים. רוק, מטאל, די סי, הארי פוטר וכל מה שבאמצע".
איך הארי פוטר קשור למטאל ולדי סי? "הבאתי את הדברים לחנות מתוך האהבה שלי והחיבור שלי לכל העולמות האלה. אני יודע שהרבה מהקהילה שאני משתייך אליה הם גיקים, וזה סוג הדברים שהם מתעניינים בהם. למרות שבישראל הרבה פעמים הנושא הזה של מרוול ומוזיקת רוק מתקשר לילדים עד גיל 16-17, אני יצרתי פה סצנה של מבוגרים. כל עולם ההיי טק, שמתעניינים בנושאים האלו ורגילים לבוא בטישרטים, גילו אותי".
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר? בניין B, קומה 2.
כמה זמן העסק קיים? 20 שנה.
עם מי אנחנו מדברים? מתן בריל, מנהל ואחד הבעלים של החנות.
איך הגעת לעבוד בחנות? "שותף שלי הקים את החנות בתור חנות מוזיקה בירושלים שמתעסקת ברוק ומטאל. אני באותו הזמן ניהלתי מסעדה בירושלים. מתוך האהבה שלי למוזיקה התחברתי אליהם והצטרפתי לנהל את החנות".

למה החלטתם לעבור לתל אביב? "בירושלים אי אפשר למכור מוזיקה. בטח לא רוק ומטאל. ירושלים עיר קשה. כל חנויות המוזיקה נסגרו בה".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות? "הפריט שהוא לא למכירה, הבאטמן. רדפתי אחרי הבעלים של התו השמיני שנתיים וחצי שימכור לי אותו. הוא ייצג את וורנר ברדרס, אז היה לו אחד כזה של באטמן, אחד של סופרמן ואחד של הארי פוטר. אני רציתי את של באטמן כי זה רפליקה של דארק נייט של כריסטיאן בייל, שהוא מבחינתי הבאטמן הכי טוב שהיה. בסוף שכנעתי אותו לתת לי את זה כשהוא סגר את החנות ומאז זה פה. וזה המגנט הכי טוב של החנות שלי. זה מביא גם הרבה אנשים להרוס אותו, אז כבר גנבו לו את הגלימה. זאת לא הגלימה המקורית שלו. זאת גלימה של דרקולה בכלל".

מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות? "בעיקרון דוגמן הבית שלי זה טל פרידמן. כל חולצה שטל פרידמן לובש ויש עליה שם של להקה זה כנראה מהחנות שלי. הוא לקוח שלי המון שנים".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים? "אני חושב שרובם קבועים. באים אליי אנשים עם הילדים שלהם שהיו קונים אז ב-2006". 
מה הפריט הכי יקר כאן? כנראה תיק של חברת Sprayground. זה מותג אמריקאי מאוד יוקרתי. יש לי דובי של call of deuty והוא הכי יקר. הוא עולה 550 ש"ח". 

יש חנות קטנה בסנטר שאת אוהבת במיוחד? "ברוריה פעם הייתה קטנה, אבל היא כבר לא קטנה, היא מפלצת. קומיקזה ממש חמודים. גם ממותה! חרבות, מגנים והם גם מייצרים הרבה דברים בעצמם".
איזה שינויים הסנטר עבר בזמן שהיית פה? "הוא השתנה מאוד. הסנטר פעם היה מקום של פאנקיסטים ומטאליסטים. היום הוא יותר בכיוון של אנימה, להט"ב וכו'. הילדים של היום הם לא חד מימדיים, הם רב מימדיים. הם לא אוהבים רק מטאל. הם אוהבים מטאל, פופ, אנימה. גם יותר מקפידים על אופנה. פעם זה היה 'יש לך XL? יאללה שים עליי, העיקר שיהיה על זה סמל של נירוונה'. רצינו להיות מוחצנים. היום שום דבר כבר לא מוחצן, כי הכל מוחצן".
מה דעתך על זה שבעבר תרבות המטאל הייתה מיוחסת לגיקים, והיום זה במיינסטרים? "כשאני הייתי ילד אז ההורים שלנו לא הרשו לנו את זה. היום הילדים הפכו להיות ההורים, והם משרישים את זה בבית. היום משמיעים מטאל בלייט נייט בארצות הברית. זה חלק מהעניין. ראיתי סרט של ילדים עם שיר של System of a Down, ככה משנים תרבות. ברמה העסקית זה טוב לי. למרות שגם ברשקה וכל אלה מביאים לי Iron Maiden. אבל אני אוהב את זה בסך הכל. אם לפחות אחוז קטן מהאנשים שלובשים את זה מקשיבים למוזיקה סימן שעשינו משהו טוב".

איפה אוכלים צהריים בסביבה? "עכשיו אכלתי ב-Eatme, סנדוויץ' בשר. אני נע ביניהם לבין ההמבורגר של פורט 19, לבין הקוסם".
יש פינה סודית בסנטר שאתה אוהב במיוחד? "יש מיליון פינות סודיות בסנטר. הסנטר הוא מבוך אחד גדול. זאת הסיבה שכל התרבות שוליים והילדים שבורחים מהבית באים לפה, כי הם יכולים למצוא את הפינות הכי חשוכות שלא ימצאו אותם אף פעם. אבל פינה אחת שאני אוהב זאת מאורת העטלפים. יש פה בית גידול לעטלפים בחניון ספקים. אסור לסנטר לגעת בזה. זאת שמורה. רואים עלפי עטלפים מסתובבים מסביבך. מסריח חבל על הזמן. לפעמים אנשים עושים שם את הבגרות בביולגיה. דיזנגוף סנטר מומחים בקיימות, זה חלק מהסיבה שאני אוהב את המקום הזה. למעלה יש כוורות של דבורים, גידול הידרופוני, כל החקלאות העירונית נמצאת פה למעלה. הם עכשיו השתתפו בועידת האקלים במצרים".
מה החלומות של החנות לעתיד? "לחזור למכור מוזיקה".

אויישי: כי חטיפים יפנים זה החיים

מה מוכרים פה? מאכלים וחטיפים יפניים.
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר? בניין B, קומה 1.
כמה זמן העסק קיים? חודש
עם מי אנחנו מדברים? איתי, 37. בעלים של שלוש חנויות בדיזנגוף סנטר, כולן בתחום תרבות יפן: "מימז" (חנות אנימה), "הנטאי" (פורנוגרפיה יפנית) ו"אויישי" (אוכל יפני) 

איך התוודעת לכל העולם הזה של תרבות יפן? "זה קרה לי בגיל מאוחר יחסית, בשנות ה-20. כשהייתי ילד זה לא היה כל כך פופולארי, למרות שהסדרות שגדלנו עליהם, כמו מרקו, זה אנימה. אבל היום זה הרבה יותר מיינסטרים. לפני כמה שנים חייתי בקומונה ואחת החברות הביאה את כל הסרטים של ג'יבלי. התאהבתי בזה".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות? "זאת חנות קצת חדשה מדי בשביל שאני אוכל לאפיין, בנתיים זה מרגיש רנדומלי מאוד".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים? "בהתחלה בחנות אנימה כל הלקוחות שלי היו קבועים, הייתי מכיר את כולם. עם הזמן כשקצת גדלתי, יש מלא פרצופים שאני לא מזהה וזה קצת מוזר לי. פה זה בכלל קהל אחר כי זאת הקומה הראשונה אז יש יותר מבוגרים. למעלה בחנות אנימה והאנטיי זה יותר צעירים".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות? "זאת שאלה קשה כי יש פה מלא דברים מגניבים. הדבר הכי טעים שטעמתי פה זה העוגיות מאצ'ה".

מה הדבר הכי מוזר שטעמת פה? "חטיפי שרימפס".
מה הפריט הכי יקר כאן? "אבקת מאצ'ה. היא עולה 59 ש"ח. לא יקר מדי. זאת חנות ממתקים בסופו של דבר".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד? "ממותה. חנות מטורפת ממש".
איפה אוכלים צהריים בסביבה? "מאז שיש לי חנות של אוכל אני נהנה מכל הראמנים שיש לי כאן. לפני זה הייתי אוכל בבוסטון דלי, מסעדת אוכל ביתי. או שווארמה בחוץ".
מה החלומות של החנות לעתיד? "מייד קפה זה משהו שחשבתי עליו. אבל צריך להתאים את זה לקהל הישראלי. כמו שזה ביפן אני לא חושב שזה יכול לעבוד, שהכל מוקפד וכל הבנות בקוספליי. אם אני אפתח כזה אני חושב שזה יהיה בית קפה רגיל אבל עם נגיעה. שאנשים עדיין יוכלו לבוא על הבוקר ולשתות קפה, כי בכל זאת צריך הכנסות בשוטף, ואני מאמין שאם אנשים יבואו רק בשביל החוויה זה לא יהיה עסק רווחי. שזה יהיה חוויתי, אבל לא ירגיש כמו להכנס ללונה פארק".

הנטאי: כי כולנו יפנים סוטים עכשיו

מה מוכרים פה? חנות מין עם גוון של אנימה בז'אנר ההנטאי. מוכרים גם חוברות מאנגה (קומיקס פורנוגרפי) וצעצועי מין מיוחדים.
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר? בניין B, קומה 3.
עם מי אנחנו מדברים? איתי, 37 (גם הבעלים של אויישי) ושירה, 20.
כמה זמן העסק קיים? חודש.

איתי, איך הקרובים שלך הגיבו לזה שפתחת חנות מהסוג הזה? "מבחינת סבתא שלי, נגיד יש לי שתי חנויות, לא שלוש. אבא שלי כבר רגיל לזה שאני עושה דברים מוזרים. יש לי כמה חברים שהבאתי לחנות והם היו ממש נבוכים להכנס. בגלל שאני כבר רגיל לזה ובתוך העולם הזה, זה כמו כל חנות לכל דבר מבחינתי".
שירה, איך החוויה לעבוד בחנות עם תכנים מיניים בתור אישה? "ממש כיף לי לעבוד פה. אם אני מרגישה מוטרדת תמיד יש לי מה לעשות ולמי להתקשר. זאת החנות האנטיי היחידה בארץ. הרבה אנשים מסתקרנים ונכנסים. זה גם דיזנגוף סנטר, יש הרבה אנשים מעניינים. נכנסים לפה הרבה פעמים אנשים דתיים שחזרו בשאלה. אני אישית מנסה להכניס לפה אווירה לא שיפוטית, שכל אחד יוכל להכנס ולהרגיש בנוח לשאול שאלות".

מה המוצרים הכי מסקרנים שיש לכם? "יש לנו ספריי בניחוחות. ריח של מסכה משומשת, זיעה של בחורה, פות, ציצים מיוזעים. יש גם תחתונים שאפשר לקנות ולרסס את הריחות עליהם".

"יש גם דילדואים בצורה של טנטיקלז, זרועות תמנון. זה ז'אנר מאוד פופולרי בהאנטיי. בעבר אי אפשר היה להראות פין בפורנוגרפיה יפנית, וזה הפך להיות אחד התחליפים שלהם. משהו מעולמות התוכן שהם מכירים".

"חוץ מאלה, אחד המוצרים הכי פופולריים שלנו זה חוברות של BL – בויז לאב. סיפורי אהבה בין שני בנים. זה ז'אנר מאוד פופולרי, רוב הלקוחות בחנות זה בנות שמעריצות את הז'אנר ובאות לקנות את החוברות".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות? "אנחנו לא נותנים לבני נוער להכנס, בודקים תעודות זהות בכניסה. אנחנו מפספסים הרבה מהלקוחות אבל אין מה לעשות. באים הרבה אספנים בגלל שיש שם דברים של אנימה שאין בשום מקום אחר".
בגלל שזה חנות פורנוגרפית, נתקלתם גם בטיפוסים שלא הייתם רוצה שיבלו בחנות? "כן, מין הסתם זה מושך גם טיפוסים כאלו. צריך בעדינות להוציא אותם החוצה ואם זה לא עוזר אני קורא לאבטחה. יש לי הרבה מוכרות, אז אם הן מרגישות מוטרדות הן מתקשרות אליי או לאבטחה".
מה הפריט הכי יקר כאן? "אחד הפריטים הכי יקרים זה ראש מסיליקון שאמור לדמות מציצה. יש גם פאה בפנים שאפשר לשים עליו ולעשות לזה קוסטמיזציה".

מה החלומות שלכם לעתיד מהחנות? "שכמה שיותר אנשים יוכלו להחשף לעולמות התוכן האלו ולהתחבר למה שמעניין ומושך אותם".

יער הפיות: כי איך אפשר לא לאהוב אותה

מה מוכרים פה? "כל דבר שמשמח אנשים. החנות מתמקדת בלהגשים חלומות".

איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר? בניין B, קומה 2.
כמה זמן העסק קיים? 21 שנה.
מי הבעלים של החנות? בני הזוג אורן ושרון לוי.
עם מי אנחנו מדברים? נדב, עובד בחנות מעל לשנה.

מה משך אותך לעבוד פה? "אני אוהב את החנות הזאת מאז שהייתי קטן. חבר טוב שלי עבד כאן, שאלתי אותו אם צריכים עובדים, אמרו לי שכן אז באתי. בהתחלה לא חשבתי שאני אעבוד פה כל כך הרבה זמן אבל התאהבתי במקום. כל כך כיף לי פה שאני לא יכול לעזוב".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות? "יש הרבה סוגים של לקוחות. יש אנשים יותר מבוגרים שבאים לחפש דברים מפורצלן, קריסטלים, ספרים. ויש את הנערים שבאים לאנימה, מארוול וכו'".
מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות? "פעם מירי מסיקה הגיעה. לא זיהיתי אותה, עזרתי לה ואחר כך היא אמרה שאני ממש חמוד ושהיא מקווה שאני אהיה פה פעם הבאה שהיא תבוא לקנות".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים? "גם וגם. יש כאלו שהתחברתי איתם והכל, כבר חברים שלי ויש כאלו שלא ראיתי אף פעם".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות? "יש לנו חרבות אמיתיות ממתכת".

מה הפריט הכי יקר כאן? "המטאטא הזה של הארי פוטר עולה 2,000 ש"ח. זה רפליקה של מה שיש בסרט שהאולפנים הוציאו".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד? "את קרקס. אני קונה שם הרבה בגדים. יש להם דברים מיוחדים".
איפה אוכלים צהריים בסביבה? "בניו דלי יש סנדוויצ'ים טעימים".
יש פינה סודית בסנטר שאתה אוהב במיוחד? "אני אוהב לשבת על הגג עם חברים".
מה החלומות של החנות לעתיד? "המנהל שלנו אורן קורא בקלפים לפי הזמנה בחנות. עכשיו הוא בונה פינה ייעודית לזה. את כל החנות הוא בנה לבד. אני חושב שהשאיפה של החנות זה לשמח כמה שיותר אנשים. לתת לאנשים את ההרגשה הזאת של נוסטלגיה".

טיפת שמן: כי קצת רוחניות לא תזיק לכם

מה מוכרים פה? "בריאות טבעית. הרבה ספרות על מודעות והתפתחות אישית, חנות שנותנת את האספקט של הרוחניות לחיים, שחשובה להתפתחות של האדם".

איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר? בניין B, קומה 1.
כמה זמן העסק קיים? 20 שנה.
עם מי אנחנו מדברים? מיקו, הבעלים של החנות.

מאיפה הגיע הרעיון להקים אותו? "למדתי ארומתרפיה, טיפול בשמנים אתריים. תמיד הייתה לי משיכה לספרים ועם הזמן הציביון נרקם".
איך זה לעבוד במקום שהוא כזה רגוע, כשבחוץ דיזנגוף סנטר הסואן? "זה קונטרסט שהוא מתאים לי. אני חושב שגם התרבות תשנה בסופו של דבר את פניה, כי הקצב שהדברים קורים ב-20 שנה האחרונות מהיר מדי לבן אדם ורואים מה קורה לחברה בעקבות זה".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות? "כולם. בני אדם".
מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות? "אחד הלקוחות הקבועים היה נגן עוגב בכנסיית עמנואל ביפו, קוראים לו חואן. טיפוס מעניין. הוא היה הולך על שני קביים. הוא כבר בבית אבות עכשיו. אנחנו עדיין בקשר".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים? "גם וגם. זאת חנות שנתקלים בה. לפעמים חולפים על פניה ולפעמים מגלים אותה".
מה הפריט הכי יקר כאן? "פעמוני רוח מיובאים מארצות הברית. יכולים להגיע עד 600 ש"ח".

מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות? "הספרות. קשה לי להגיד איזה כי לכל ספר יש את הזמן שלו. ספר שמאוד פופולרי עכשיו מבחינת קהל זה 'דרך גבר'. כנראה שיש בלבול ואנשים מחפשים תשובות. אני קורא עכשיו את 'אלות בכל אישה'".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד? "UFO, יער הפיות, דיסק סנטר".
איפה אוכלים צהריים בסביבה? "לפעמים חומוס אבו דאבי, לפעמים אני מכין לעצמי אוכל, ולפעמים סתם קופץ לסופר".
יש פינה סודית בסנטר שאת/ה אוהב במיוחד? "אני לא נוטה להסתובב פה יותר מדי. אני הולך לבר גיורא מאחורה".

דיסק סנטר: כי הניינטיז לא הלכו אף פעם

מה מוכרים פה? דיסקים ותקליטים.בניינטיז החנות הפכה לאינסטנט מיתולוגיה, חלשה על שטח עצום בקומת הקרקע והייתה תחנה קבועה בסיבוב של הסופ"ש להצטיידות במוזיקה אלקטרונית חדשה.
איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר? בניין A, קומה 2.
עם מי אנחנו מדברים? אסי, מנהל את החנות 22 שנה.

כמה זמן העסק קיים? 36 שנים.
איך מחזיקים כל כך הרבה שנים עסק? "זה כבר סוג של מוסד. אנחנו גם בסנטר כל השנים האלה. אנחנו מציעים פה את המבחר הכי גדול לדיסקים במחירים הכי זולים, ויש פה צוות שעובד המון שנים והוא מאוד מוצלח ומקצועי".
איך הגעת לעבוד בחנות? "אהבה למוזיקה כל חיי. זה היה צפוי וברור שאני אגיע לעסוק בתחום בצורה כזאת או אחרת. בין אם זה נגינה או התעשייה עצמה. הייתי מנגנן בעבר על כינור ופסנתר. הייתי צעיר ולא הייתה לי סבלנות להתמיד בזה. אני מתחרט על זה שהפסקתי עם הכינור".
מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות? "יש אינסוף מוזרים, אנחנו בדיזנגוף סנטר. אבל זה חלק מהקסם. אם אני צריך לבחור אחד יש לנו הומלס שקונה פה קבוע, מידי יום".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות? "הכל מהכל. צעירים, מבוגרים, נשים, גברים".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות? "אלבום של faithless. הרכב של מוזיקה אלקטרונית פורץ דרך משנות ה-90. הם האהובים עליי". 

מה הפריט הכי יקר כאן? "יש פה מארז של פינק פלוייד ב-2,500 ש"ח. הוא כולל דיסקים, די וי די, ספר, תקליטונים, חוברות ועוד".
יש אמן ישראלי חדש שאתה יכול להמליץ עליו? "אביב בכר והדס קליין. צמד אינדי. למרות שהם כבר התפרקו אבל המוזיקה עדיין נשארת".
יש חנות קטנה בסנטר שאת אוהבת במיוחד? "הדרוזית בשוק האוכל. זה כבר הפך להיות משפחה. אנחנו מתכתבים בוואטסאפ. אני אוהב גם את קולנוע לב".
אז מיותר לשאול איפה אתה אוכל צהריים אני מבינה. "תראי שוק האוכל זה רק יומיים בשבוע. בשאר הזמן אוכלים בניו דלי".
יש פינה סודית בסנטר שאתה אוהב במיוחד? "אני אוהב את האיזור של הבריכה על הגג. היא גם מה שגורם לסנטר להשאר פתוח 24/7, כי הבריכה פתוחה כל הזמן".
מה החלומות של החנות לעתיד? "שהיא תמשיך להצליח ושהמוזיקה תמשיך לשגשג לנצח. אני רוצה להיות בחנות הזאת עד סוף ימי חיי או עד שהיא תיסגר. להיות האחרון שמכבה את האור".

פריק: כי צריך לשחק את המשחק

איפה ממוקם בדיזנגוף סנטר? בניין B, קומה 1.
למה קוראים לחנות פריק? "כנראה חלק מהחזון של מי שפתח את החנות, אליק. זה כביכול מקום לאנשים שנקראים פריקים, שזה מה שהם אוהבים. משחקי קלפים וקבוצה".
מה מוכרים פה? "משחקי קופסא, קלפים, זו חנות תחביבים. הרבה אנשים באים לשחק פה גם".

מה המשחק הכי פופולרי פה? "שאלה קשה. המון אנשים באים לשחק מג'יק (מבית היוצר של מבוכים ודרקונים). פוקימון ויוגי הו גם די פופולרים".
עם מי אנחנו מדברים? מאור, מנהל בחנות כבר כמעט שנה.

כמה זמן העסק קיים? בערך 20 שנה.
איך הגעת לעבוד בחנות? "אני מתעסק במשחקי קלפים מאז שאני בן 8. הייתי הולך לפה מאז שאני קטן מהבית של ההורים לפחות 4 פעמים בשבוע".

מי האדם הכי מעניין/מוזר/מיוחד שנכנס לחנות? "יש פה לאחרונה בחור קבוע שמגיע עם הכלבה שלו, מתיישב על הכורסה במשך שעה או שעתיים ומדבר איתי על קולנוע".
מי הלקוחות הטיפוסיים שנכנסים לחנות? "מכל הסוגים. פעם זה היה רק גיקים אבל היום אנשים נפתחו לזה. לכל משחק יש את הקהילה שלו, הם מתכתבים בוואטסאפ ובאים לשחק פה לפחות פעם בשבוע. הם הופכים לחברים ומבלים גם אחרי שעות המשחק".
רוב הלקוחות קבועים או מזדמנים? "יש כמות נכבדת של קבועים אבל יש גם אנשים שבאים לקנות משחק קופסא ספציפי והולכים".
מה הפריט הכי אהוב עליך בחנות? "אני אוהב בוסטרים של מג'יק. בוסטר זאת חבילה של קלפים רנדומליים. זה כיף כי זה הפתעה וזאת הדרך היחידה להגדיל אוספי קלפים חוץ מלקנות קלפים ספציפיים".
מה הדבר הכי יקר שקנית כאן? "קניתי רביעיית מארזים של דאקי קומנדר שיצא לא מזמן, המחיר שלהם ביחד הוא 4,000 ש"ח. למזלי זה יצא פחות עם ההנחת עובד". 

מה הפריט הכי יקר כאן? "משחק קופסא שנקרא nemesis ועולה 900 ש"ח".
יש חנות קטנה בסנטר שאתה אוהב במיוחד? "ממותה. הם מתעסקים בדברים דומים לנו אבל אנחנו לא באמת מתחרים, יש לנו יחסים טובים. נפתחה פה גם חנות למשחק מיניאטורות של צבא".
איפה אוכלים פה צהריים? "או שאני קונה בגט בסופר או שאני קונה בניו דלי".
יש פינה סודית בסנטר שאת/ה אוהב במיוחד? "אני לרוב מוצא את השקט שלי בחנות. אני לא בן אדם של סנטר כל כך".
מה החלומות של החנות לעתיד? "הרעיון הוא להגדיל את הקהילות האלה ולתת לאנשים עוד מקום לשחק פה ולהנות פה. שאנשים ידעו על המקום כדי שיוכלו להגיע לאירועים".