קולט אביטל לא חייבת לאף אחד הסברים. גם לא לך, נסים גרמה

קולט אביטל מצביעה לנשיאות המדינה ב-2007. צילום: Photo by GPO via Getty Images
קולט אביטל מצביעה לנשיאות המדינה ב-2007. צילום: Photo by GPO via Getty Images

לאחר קריירה ארוכה ומכובדת ובעשור התשיעי לחייה, לאביטל אין שום דבר להרוויח מעדותה ששמעון פרס הטריד אותה. למאשימי הקורבן ולממהרים למצוא אינטרס - תחשבו על הבאה או הבא בתור שיחששו מלחשוף

10 באוקטובר 2021

במציאות בה נחשפים מטרידים ותוקפים מינית על בסיס חודשי ניתן לטעות ולחשוב שתנועת ה-Me Too כבר השיגה את מרבית מטרותיה. עדות אחת אמיצה של קולט אביטל כנגד שמעון פרס ז״ל מזכירה לנו שהדרך עוד ארוכה, ארוכה מאוד.

עדותה של אביטל שהתפרסמה בשבוע שעבר בעיתון ״הארץ״ מתארת שני מקרים שונים בהם הטריד אותה ראש הממשלה והנשיא לשעבר. היא גררה שורה של תגובות מיזוגניות ומנותקות המתובלות בתועפות של האשמת קורבן. ״למה נזכרת דווקא עכשיו?״ שאלו רבים – גברים בעיקר, אבל לא רק. שאלת התזמון היא שאלה שעולה עם כמעט כל חשיפה של פגיעה מינית, אך אף פעם לא רלוונטית. חשיפות כאלו דורשות כוחות נפשיים אדירים שעשוי לקחת זמן לצבור, מה גם שהדרך להכרה בעצמך כקורבן פגיעה מינית עשויה להיות ארוכה ורוויה במנגנוני הדחקה והכחשה.

במקרה של קולט אביטל חשוב לזכור את רוח התקופה: המקרים שתיארה קרו לפני למעלה משלושה עשורים, בתקופה בה נשים ספגו יחס משפיל בהרבה בהשוואה להיום בנושאים הללו. כמו כן, חשיפה כזאת במהלך הקריירה הארוכה של פרס הייתה נתפסת כ״ניסיון חיסול פוליטי״. כמובן שגם במקרה כזה הייתה נשקפת סכנה לקריירה של אביטל עצמה.

״עדיף להתלונן על אדם בעודו בחיים״, צייצה העיתונאית ליטל שמש בעוד רבים אחרים תהו מה המטרה בחשיפה כזאת כלפי אדם שמת. טענות כאלו כנראה שלא היינו שומעים מנפגעות תקיפה מינית. כי הרי כל מי שחוותה או חווה פגיעה שכזאת יוכל להעיד שהמטרה היא קודם כל עצם החשיפה עצמה. אני יכול רק לדמיין את כובד העול שנסחב על כתפיה של אביטל לאורך השנים הארוכות, בהן פרס זכה לכבוד והערצה בעוד היא עצמה נאלצה להיזכר שוב ושוב באותם מקרים טראומתיים בכל פעם שראתה את פרצופו. ניתן גם לתאר מה חשה כעת במלאת 5 שנים לפטירתו, כאשר תשדירים ופרסומים שונים מפארים את שמו של ״הנשיא של כולנו״. 

די להציץ במעט מהתגובות לחשיפתה של קולט אביטל כדי לראות שאין ולא היה לה מעולם מה להרוויח מחשיפה שכזו. אביטל, כיום בעשור התשיעי לחייה, כאשר קריירה מרשימה מאחוריה. היא אינה זקוקה לפרסום, בניגוד למה שטען חברו של פרס נסים גרמה בהופעתו המבישה בערוץ 12, וברור שגם אם כן הייתה זקוקה לכזו – חשיפתה כנגד הדמות האהובה אינה הדרך. נכון, לשמעון פרס אין דרך להתגונן, אך לקולט אביטל גם אין שום מניע לטעון דבר כזה אילו לא היה אמת. מה גם שפרס זכה לחיים שלמים, מלאים ומוצלחים בלי להתמודד מול מעשיו, בעוד אביטל עודנה חיה וקיימת יחד עם הקושי שחוותה.

השאלות הן חשובות והכרחיות לקידום הדיון, אך בנושאי פגיעה מינית יש לבוא ממקום רגיש וצנוע. בלתי אפשרי להבין את החוויה שעוברות נפגעות עבור מי שלעולם לא היה בנעליהן. כל מי שראשו על כתפיו מוכרח לחזק את קולט אביטל, לא רק בשביל אביטל עצמה, אלא גם בשביל כל אחת שצופה מהצד ותמנע מלחשוף את סיפורה כדי לחסוך מעצמה מתקפות והאשמות קורבן.