בדרך לעולם יותר וירטואלי: לא צריך לפחד מהמכונה. חובה לבקר אותה

שאנטי שטיגליץ, השינה                                         סיפור אינטראקטיבי במציאות מדומה, יוניטי, 2021   
עיבוד לפרויקט הגמר במסלול מדיה דיגיטלית באמנויות, אוניברסיטת ת״א
שאנטי שטיגליץ, השינה סיפור אינטראקטיבי במציאות מדומה, יוניטי, 2021 עיבוד לפרויקט הגמר במסלול מדיה דיגיטלית באמנויות, אוניברסיטת ת״א

אוצרי התערוכה "מטאוורס - לקראת עולמות ריקים" שנפתחה השבוע בגלריה בנימין קוראים לנו בטור מיוחד לאמץ גישה "סייבר-סקפטית" שאינה מפנה עורף לטכנולוגיה, אך גם יודעת לבקר אותה במטרה לאזן את הקול המסחרי. מארק צוקרברג יותר ממוזמן לבקר

המעבר מן העולם הפיזי לווירטואלי זכה לתנופה בעקבות הכרזת מנכ"ל פייסבוק על המטאוורס – יקום וירטואלי המבוסס על טכנולוגיה של מציאות מדומה – כעתיד החברה והאנושות; עולם שהולך וממזג בין הממשי והווירטואלי. אך למעשה, כבר בתקופת סגרי מגפת הקורונה, חיינו כולנו ביקום הווירטואלי. עבודה מהבית דרך הזום גם היא עולם וירטואלי ולא ממשי, שמאפשר לנו לפעול מכל מקום כאילו היינו במקום אחר. אפשר לחשוב גם על תקשורת באימייל בצורה כזו, כשמידת הווירטואליות באה לידי ביטוי במעורבות ובהיטמעות שלנו בתוך המרחב הדיגיטלי. החידוש בהכרזת המטאוורס הוא ברתימת התעשייה לטובת חזון שעד כה נחשב ניסיוני, ושימש בעיקר לחוויות בידור או אמנות.

שי-לי הורודי, עולמות פתוחים – משחק דיגיטלי, יוניטי, 2021
שי-לי הורודי, עולמות פתוחים – משחק דיגיטלי, יוניטי, 2021

התערוכה מטאוורס – לקראת עולמות ריקים, שתיערך בגלריה בנימין בין התאריכים 25.11-25.12 חוקרת את המצב הבתולי של המרחב החדש, האתיקה, האסתטיקה, האקולוגיה והגנטיקה של עתיד שבו אנו מאבדים את הפיזיות והאנושיות המוכרות לטובת הבלתי-ידוע. התערוכה מציגה עולמות שבהם המנצלים לא מביטים בעיני הקרבנות, הפיזי נכנע לשינויי האקלים, הטבע מתרוקן מבני-האדם ושב לבעלי החיים, המלאכות הפיזיות מוחלפות בווירטואליות ועוד. 

כמו בכל סוגיה טכנולוגית, הקהל נחלק לשני מחנות עיקריים: אלו הממהרים להתלהב ולאמץ את הטכנולוגיה, לפעמים מתוך הנחה שזה ישתלם להם כלכלית, ומנגד אלו המפנים עורף לטכנולוגיה, נרתעים ממנה, ומציגים אותה כמנוגדת לטבע. אנחנו מציגים עמדה שלישית, סייבר-סקפטית, שמכבדת את שתי העמדות הפופולריות, אך גם מבקרת אותן. כשטור דעה של מבקרי קידמה מבשר על כך שהטכנולוגיה לא יצרה שום דבר חיובי, והכותרת מעליו מציגה את הצלחת חיסוני הקורונה, קשה לקחת ברצינות את הפניית העורף. מאידך, כשעולם הטכנולוגיה נשען בצורה כה הדוקה על רווחים כלכליים, ואנחנו שומעים עדויות על ליקויים מוסריים, כמו שאיפה חמדנית לעודד מריבות ופילוג כדי להרוויח עוד ועוד, אין ספק שהמבנה הכלכלי-חברתי שלתוכו אנו צועדים הוא בעייתי. 

שלו מורן, גאות, אמנות סימולציה, יוניטי, 2021
שלו מורן, גאות, אמנות סימולציה, יוניטי, 2021

אנחנו מבינים שההתפתחות הטכנולוגית היא התפתחות תרבותית, ושהמציאות המדומה אינה שונה באופן מהותי מרשת החשמל או מרשת האינטרנט. הגישה הסייבר-סקפטית מנסה להבין את העולם הטכנולוגי ולא להתנער ממנו, ללמוד אותו כדי להצביע על כשלים ולנתב אותו לכיוונים טובים יותר. בראש ובראשונה, התערוכה מזמינה את הקהל להתבונן בטכנולוגיה לא מנקודת מבט של צרכנות או יצרנות, אלא מעמדה חיצונית, ביקורתית, שמאפשרת לנו להתבונן בתמונה הגדולה.

המוצגים הדיגיטליים בתערוכה מפותחים בפלטפורמות תוכנה ומנועי משחקים, ואנו חוזים בהם "רצים". זוהי הצגה חיה של תיאטרון המכונות, שבאמצעות בינה מלאכותית, מציאות מדומה וממשקים פיזיים, מכניס אותנו לעולמות תלת מימד. המשקפות, המסכים והטלפונים, שהפכו לחלק מרכזי מהנוף שלנו, מציגים את תמונת המצב האמיתית, ומספרים לנו על התפקיד המיועד לנו במשחק המחשב האוניברסלי שהם החלו לנהל.

התערוכה חושפת מנגנונים של העולם הדיגיטלי החדש, כמו הצורה שבה אנחנו מתפקדים בו: הגוף מאבד מתפקידו, ולעתים מצומצם לכדי ידיים, שמבצעות פעולות, ועיניים ואוזניים, שקולטות באמצעות החושים את התגובות לפעולות. הממשק הזה, שמוכר לנו ממשחקי מחשב, מעודד פעולות אינסטינקטיביות של הידיים: לירות ולנגן. יצירות רבות עוסקות בהיבט האקלימי והאקולוגי של העולם החדש, שבו אנחנו מפנים את המרחב לבעלי-החיים, אך מבזבזים כמויות אדירות של משאבי טבע כדי לאפשר את האנרגיה הנדרשת לפעולות החישוב המרובות. יצירות אחרות עוסקות במה שמתרחש מאחורי הקלעים, במוח האנושי ובבינה המלאכותית, ומציבות זרקור על המידע שייאסף מאיתנו אם טרם נאסף בסביבות הנוכחיות.

ארז מור | אביב היילוייל | דינה לוי, Kill’em All – משחק דיגיטלי במציאות מדומה, יוניטי, 2021. עיבוד לפרויקט הגמר בתואר השני לעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים, שנקר
ארז מור | אביב היילוייל | דינה לוי, Kill’em All – משחק דיגיטלי במציאות מדומה, יוניטי, 2021. עיבוד לפרויקט הגמר בתואר השני לעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים, שנקר

התרבות הפופולרית אינה מתעלמת מן הטכנולוגיה, אך היא מייחסת לה הילה עתידנית. יחד עם זאת, באוניברסיטת תל-אביב הוקם ב-2016 מסלול מדיה דיגיטלית באמנויות (תואר ראשון ושני) שעוסק בדיוק במציאות המדומה ובמטאוורס שנובע ממנה, ושני בוגרים של המסלול (משני המחזורים הראשונים) מציגים בתערוכה. שלוש עבודות אחרות הן של בוגרי התואר השני בעיצוב ופיתוח משחקים בשנקר. כך שהתחום הוא כבר לא בחיתוליו, ולא שייך רק לחלוצות ולחלוצים בתחום. ועדיין, יש צורך להגביר את הקול הביקורתי, כך שיוכל לאזן את הקול המסחרי שלוקח אותנו אל העתיד.
הכותבים הם אוצרי התערוכה "מטאוורס – לקראת עולמות ריקים" שנפתחה השבוע בגלריה בנימין. נעילה: 25.12. משתתפים: פיפין באר | ערן הדס | שי-לי הורודי | איתמר לוי | שלו מורן | ארז מור – אביב היילוייל – דינה לוי | שי  סגל – יובל עוזרי | לאוניד ריבקובסקי | שאנטי שטיגליץ