30 מקטעי רחובות הפכו למוטי הליכה. למה עדיין מסוכן ללכת בהם?
העירייה מובילה בשנים האחרונות מהפכה חשובה שבמסגרתה רחובות נסגרים לתנועת רכבים בשעות ובימים מסוימים. אלא שהמציאות לא ממש פוגשת את החזון - והולכי הרגל שוב מופקרים
שיטוט איטי בשעות הערב בנחלת בנימין, כשהמקטע בין רוטשילד לגרוזנברג נהפך למוטה הליכה, בעדיפות עם הכלבה, יכול להיות חוויה מאוד נעימה. בזמן שהשמש יורדת, מסעדות ממקמות שולחנות עם מפות לבנות ברחוב שעד לפני רגע היה סואן, ברים ביתיים מוציאים מסך ומקרן לקראת המשחק הגדול ומשפחות צעירות מתגודדות סביב מגש פיצה מזמין.
האידיליה הזו נשמרת עד שהיא נקטעת באבחה, כבר לא פעם ולא פעמיים, על ידי רוכב קטנוע שחותך את נתיב הליכתך, סנטימטרים ספורים מהמקום שבו יש גוף – שלך או של הכלבה או של שניכם. במקרים אחרים זה לא רוכב קטנוע אלא רוכב קורקינט או אופניים חשמליים שמסרב להאמין בנתיב המיוחד שהוכן בעבורו ממש בסמוך.
בשוק לוינסקי המצב אף חמור יותר, גם מפאת העובדה שבשעות השיא שלו הוא הרבה יותר עמוס, אבל גם כי פשוט אין בו נתיבים ייעודיים לכלים חשמליים. קשה לחשוב על ביקור שם שלא מסתיים בכמעט תאונה במקרה הטוב.
השליחים למיניהם וגם סתם רוכבים עצבניים חוצים את האזור שאמור להיות סגור לתנועת רכבים בצורה כה טבעית, כאילו שהורדת זקיף כלשהו בדרך זו כמעט עובדה מוגמרת. השמועה אומרת שגם בכרם הוצבו חסימות, אבל דו גלגליים רבים ככל הנראה לא קיבלו את הממו.
בשנים האחרונות הוסבו כ-30 מקטעי רחובות למוטי הליכה, כלומר – מקטעי רחובות היברידיים שלעתים פתוחים לתנועת רכבים מלאה ובשעות או בימים מסוימים נסגרים עבור הולכי רגל (בעיקר). בזמן הקרוב הפרויקט צפוי להתרחב גם לנווה שאנן ופלורנטין.
החזון עצמו מבורך ורצוי, אלא שבחינת המצב בשטח מצביעה על כך שהולכי הרגל רחוקים מלהיות מוגנים ברחובות שנסגרו עבורם. האם אלה עומסי התנועה מסביב שסוגרים גם על הרחובות האלה? אלה בטוח העבודות הבלתי נגמרות שמזמנות משאיות ורכבי שירות לרחובות הסגורים: הכל כמובן נחוץ וחשוב ו"קשה עכשיו הקלה אחר כך", אבל זה בטח לא מסייע עכשיו. עד מתי העיר הזו תחיה על דחפורים?
ומה בנוגע לאכיפה? ובכן שאלנו את העירייה, שממנה נמסר לנו שב-2021 ניתנו 500 דו"חות חנייה בנחלת בנימין, אבל אי אפשר לפלח כמה מהם ניתנו בשעות שבהן הרחוב מוטה הליכה. מהמשטרה ויתרנו מראש ולא ביקשנו נתונים, הניסיון מצביע על כך שהם לא ממהרים לשחרר כאלה. הם גם יותר בקטע של לאתר נתונים עלינו באחרונה.
ואם כבר מדברים על המקטעים שנסגרו בנחלת בנימין (מה לעשות, הם הכי קרובים לביתי), מה עם המדרחוב האורגני שבין גרוזנברג לאלנבי? אתם יודעים, זה משוק האמנים. לפי החוק, אסורה בו תנועת רכבים בין 9:45 עד 17:00, ואז מותרת הכניסה רק לבעלי תו אזורי לצרכי חניה. העירייה אמנת טומנת את ראשה בחול ומוסרת לנו ש"אין כל סיבה לעלייה בנפח תנועת הרכבים במדרחוב", אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי להבחין בכך שהמדרחוב שורץ במכוניות ובאופנועים בכל שעות היום – ובעיקר בערב.
לעירייה המון כוונות טובות ואנשים חכמים שמנסים לחשוב כיצד להפוך את הפירמידה התחבורתית. צריך לברך על כך וגם חשוב לומר שמהפכות לא מתרחשות בין לילה. אבל הזלזול המתמשך והמחפיר בהולכי הרגל בעיר, החל ממה שקורה על המדרכות ועד למדרחוב ולרחובות מוטי ההליכה – מוכיח שמישהו שם צריך להתעורר ממש מהר. אלה לא רק החלטות מנהלתיות, אלא גם אכיפה והנחלת תרבות תנועה והסברה. אם אלה לא יוטמעו, זה ימשיך לעלות לנו בדם.