מזל טוב תל-אביב, יש לך תיאטרון חדש (וקצת שונה)

מתוך ההצגה גלילה. צילום: דובי צ'יזיק
מתוך ההצגה גלילה. צילום: דובי צ'יזיק

הוא נע באמצע בין פרינג' לרפטוארי, קם בין הסגרים בשנת הקורונה, ויוצריו משוכנעים שהוא מביא משהו חדש ושונה ועדכני. הכירו את תיאטרון הרטה החדש המציג בבית ציוני אמריקה. זהר רוזן, ממקימיו, מספר על התיאטרון החדש בטור מיוחד

22 בספטמבר 2021

שעון הזמן נוקש על דלת הכניסה לשערי מוחך. "מי שם?", עונה בת קול, "סליחה, סגור, לא שמעתם? יש כאן קורונה!".

– "מתי לחזור?" הוא שואל, "בשש אחרי המגפה…".

ידוע שאין כמו זעזוע מטלטל חיים כדי לקפוא על מקומך, או כדי לנהוג ההפך, לזוז קדימה, להוביל עמוק יותר אל העניין שלשמו אנחנו חיים. תיאטרון הרטה הוקם בשנת 2020 בימי קורונה, בין הסגרים, ומוקדש כולו לקידום יצירה ישראלית מקומית ומקורית. קמנו כאמנים שפעלו מתוך מרחבי קהילת תאטרוני הפרינג' לנסות משהו חדש ושונה. החלטנו להקים תיאטרון שמשוחח בעברית מלאה על ענייניו של העולם הזה, על נושאים ישראלים מוכרים.

התיאטרון פועל בבית ציוני אמריקה בתל אביב ונקרא על שמה של סבתו של אחד היזמים אך גם על שם אלת הפיריון במיתולוגיה הנורדית – והיא קצב פעימות הלב של המיזם המיוחד הזה. האג'נדה של תיאטרון הרטה היא לקחת את הסיפור הגלובלי ולהעניק לו אינטרפרטציה מקומית מנקודת מבט לא שגרתית. מאז הקמת התיאטרון הועלו לבמה חמש הצגות שעוסקות בענייני העידן החדש: דיכאון, המרדף אחר הכסף / מה בין עושר לאושר? המרדף אחר הנדל"ן ועוד .כל אחת מההצגות מבוססת על מחזה מקורי שנכתב על ידי אנשי התיאטרון ומביא אמירה ביקורתית ונוקבת על החיים בישראל במאה ה-21.

המיזם הוא שילוב בין תיאטרון רפרטוארי ופרינג'י וכולל קבוצת שחקנים מוכשרים ורב תחומיים שחיים ונושמים את עולם התיאטרון. כל אחד מהם מגיע לתהליך היצירה חדור אמונה ומוטיבציה – להעלות לבמה תכנים שנוגעים לכאן ועכשיו הישראלי, עם תשוקה להביא אמירה אחרת שחותכת בבשר החי ושלא מרצה את הקהל.

מי אנחנו בקו הזינוק?
מי שעומד מאחורי המיזם הם זהר רוזן, מומחה בפיננסים, מחזאי, ויזם שהוביל בעבר מועדוני תרבות של קברטים שונים של שירה והמחזה ולירון לוי, שחקנית, מחזאית, יוצרת ובימאית שמנהלת את הקבוצה. נפגשנו בתיאטרון הפרינג' "תיאטרון קרוב" כשותפים לשגרת ההצגות של מחזה בשם ׳גלילה׳. מסביבנו יש קבוצת שחקנים שהיו איתנו ולידנו.

מתוך ההצגה "הדיכאון על ספסל הנאשמים". צילום: יהודה כחלון
מתוך ההצגה "הדיכאון על ספסל הנאשמים". צילום: יהודה כחלון

לאן אנחנו הולכים? 
אל האופק שם ההרים הגבוהים יותר. אנו רוצים להוביל את ההצגות שלנו אל קהלים רבים – ישנים וחדשים.

ומה אנחנו חושבים על הקהל?
יש להציג לו שייהנה מאיתנו באופן עמוק ושיעריך את עצמו בשל כך.  יש ללמד את הקהל לאהוב את התיאטרון, כמעט כמו שאנו מחפשים נושאים ודרכים להעלות הצגות שהקהל יאהב. נרצה שיבואו אלינו כמו לאירוע מארמונות המלוכה – נקיים, לבושים היטב, ריחניים כמו אצילים, רעננים.
הכותב הוא אחד ממייסדי תיאטרון הרטה. לפרטים נוספים על התיאטרון