זה ילד? קיד קוקו הוא הדבר הגדול הבא. תפסנו אותו לשיחה

טיון אין עם קיד קוקו \\ חוצה ז'אנרים

תעודת זהות

קיד קוקו (רועי בן צבי), עוד לא בן 21, וכבר נמצא בליגה של הגדולים עם לפחות 4 תקלוטים בשבוע. בזמן הקורונה, כמו רוב הקולגות, מצא את עצמו מתנסה יותר בהפקת סאונד והכיר המון מוזיקה חדשה. תשננו את השם ותלכו לשמוע אותו באופן בהול כי הוא שניה לפני ההתפוצצות וחבל שתפספסו.

האח הגדול

"בכתה ד׳ התחלתי לשמוע היפ הופ ומשם נפתחתי לפאנק וסול. הפעם הראשונה שראיתי פטיפון הייתה אצל אח שלי בבית, כשהייתי בן עשר, ולא הבנתי מה זה או איך זה עובד. אני זוכר שממש התרגשתי וזה מה שביקשתי מההורים שלי לבר מצווה. התחלתי לעשות קצת סקרצ'ים אבל לא ממש הצלחתי ונכנסתי לזה באמת רק בגיל 16. בכל הזמן הזה אני זוכר את אחי, איתי, דואג שאשמע מוזיקה טובה כבר מגיל צעיר. התחלתי לאסוף תקליטים ברצינות בגיל 17 וניגנתי בבית, לבד. דווקא בגלל שהיתה תחושה כזו של צל של אח גדול שמכיר את התחום – הרגשתי מאוד עצמאי. גם מהצד שלו הייתה חשיבות לזה שתהיה לי דרך משלי והוא לא עזר לי יותר מדי מתוך האידיאל הזה".

"בשנתיים האחרונות נכנסתי ל-UK סאונד ובייס. אני עדיין מאוד מושפע מהיפ הופ אבל כרגע זה נמצא בסאונד אלקטרוני-אנדרגראונדי יותר. מה שגרם לי כל כך להתאהב במוזיקה הזו זה הדמיון וההשפעות מהתרבות בג׳מייקה ואנגליה. יש במוזיקה הזו את עניין המיקסים הארוכים יותר וזה באיזשהו מקום יותר מאתגר בשבילי; יש יותר אלמנטים להתייחס אליהם. פעם ראשונה שנחשפתי לחיבור הזה של שני הז׳אנרים היה בתקלוט של וואן מן ונדלקתי על זה ממש".

קיד קוקו. צילום: עמית ראם

רומנו זה בית

"התקלוט הראשון שלי היה במסיבת חצר אצל חברים. אמא שלי הסיעה אותי לשם. כשהייתי הולך למסיבות ברומנו הבנתי שזה הדבר שאני הולך לעשות. אני זוכר מסיבה אחת שם, ששלושה ימים אחריה עדיין הייתי באקסטזה, הרגשתי דלוק כאילו המסיבה לא נגמרה ולקחתי את ההרגשה הזו איתי".

מה החלום?
"בלונג ראן, זה לעבור לאנגליה ולתקלט שם במועדונים הגדולים אבל אין איזה מקום שאני אומר – 'שם אני חייב לתקלט'. השאיפה שלי היא להיות דיג׳יי שמנגן את כל העולמות וחוצה ז׳אנרים ושהכל יעבוד ביחד גם לי וגם לקהל. אני רוצה להיות ז׳אנר-לס".

ממי הושפעת?
"בווייב המקומי יש את דיג׳יי מש שמוכר בהעברות טיונים המהירות שלו ובסקרצ׳ים. הוא מנגן שירים לא בקצב המקורי שלהם, אלא 7 בי-פי-אם יותר מהיר וזה משהו שנורא מדליק אותי. אבל ההשפעות שלי הן יותר מחו״ל, אחד הגדולים זה קיד קואלה, משם גם החלק הזה של הכינוי במה שלי. כל החברים היו קוראים לי קוקו עד שזה כבר היה קבוע אצל כולם, אז חיברתי ביניהם. הבנתי שאני אוהב להכניס תרגילים מגניבים וסקרצ׳ים לתוך התקלוט ולקרוא את הקהל תוך כדי".

יריד תקליטים בבית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

על מה אתה עובד עכשיו?
"אני מריץ את הלייבל-קולקטיב שלי דיוואן ביחד עם עמית לוי ועוד הרבה אנשים טובים (ביניהם: שי אוחנה, אלון בסון, יהונתן בירקבוסקי ואיתי זילברשטיין). בשנה הקרובה מתוכננת לצאת הרבה מוזיקה שלנו על ספקטרום מוזיקלי רחב מהיפ הופ, רגאיי ועד למוזיקה אלקטרונית ויהיו גם הרבה אירועים בהתאם. בשישי הבא בצהריים, אני מתחיל ליין היפ הופ בגגרין של תקליטים בלבד וסאונד אולד סקול. באירוע יתארח טדי נגוסה ותהיה מכירה של התקליט החדש של הלייבל שלנו בגודל 7 אינץ׳. זה יהיה אירוע צהריים שאני עושה עם דיג׳יי סמיילי, פלא אוזן ושי אוחנה. שישי אחריו, בעוד שבועיים בהרצל 16, יהיה ליין UK גארג׳ שמטרתו לקדם את הסאונד הזה בארץ".

איפה אתה הכי אוהב לתקלט?
"זה קצת צ'יזי להגיד אבל אני מאוד אוהב לנגן במתחם רומנו כי אני מרגיש שהקהל בא לשם לאו דווקא בציפייה לשמוע להיטים. במקומות אחרים מרגיש לי שיש אג׳נדה מוזיקלית פחות פתוחה ויותר רצון לספק את הקהל, לעומת לבוא בלי ציפייה". הוא מסכם בכך ש"החוסר במסיבות נתן לאנשים את האופציה לשכוח מקצבים שהם רגילים אליהם, וזה מאפשר להשמיע במועדונים דברים יותר קשים ושבורים אבל מתוחכמים. מרגיש לי שלסגנונות דוגמת ה-UK קלאב יש עכשיו יותר מקום לפרוץ".

5 טראקים נבחרים

1. גרסה של קיד קואלה לקלאסיקה מון ריבר

2. קטע שאני משמיע לכל מי שחושב שדאבסטפ=סקרילקס

3. השיר שגרם לי לחפש באובססיביות כל דבר שמאדליב אי פעם עשה תחת האישיות הבדויה שלו – "קוואזימוטו"

4. הרכב היפ הופ מקומי שגדלתי עליו. תמיד אמרו את מה שאחרים לא העזו