קול הצעקה: המחאה מול בניין ההסתדרות השאירה אופטימיות זהירה
מדווחים מהשטח: מול בניין ההסתדרות התאספו מפגיני המחאה נגד ההפיכה המשטרית כדי ללחוץ על יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד להשתמש בכוחו לשביתה כללית במשק. ולמרות ששביתה עדיין לא הושגה, זה לא אומר שאיבדנו תקווה. לירון רודיק הצטרף להפגנה, וחזר עם כוחות מחודשים
אנחנו כבר אוטוטו בשבוע השלושים להפגנות שהפכו לשגרה בארצנו הקטנטונת והכבר לא כל כך יפה, ולמרות שעד כה הן הצליחו לבלום את מהלכי הממשלה לחוקק את הקץ לדמוקרטיה הישראלית, הן בהחלט עיכבו את האירוע. הצעד החד צדדי שממשלת נתניהו ולוין לקחו אמש הספיק כדי לעורר את זעם המפגינים נגד ההפיכה המשטרית, והוציא אותנו ליום שיבוש חסר תקדים ברחבי הארץ. הצטרפתי להפגנה מול בניין ההסתדרות, שם חסמו את ציר התנועה במטרה ללחוץ על ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, להשבית את המשק כפי שהבטיח.
ההפגנה התחילה עם מעט מפגינים שהצליחו לחסום נתיב וחצי, ולמען האמת היה מצחיק לראות את המפגינים מנסים לחסום על הבוקר. זה הרגיש כמו בוקר, אבל לא כזה נחמד שקמים בו ופותחים את החלון לבריזה נעימה, אלא בוקר של תחילת השבוע, כשאתה צריך לצאת לעבודה. כל המפגינים הגיעו מתוך תחושת חובה ופחד על המדינה, ובצדק. המצב מפחיד. הכל בבלגן אחד גדול, לרבות פיגועים ברחבי הארץ והכפלת הרציחות במגזר הערבי פי ארבע יותר מאשר בממשלה הקודמת. ארנון בר-דוד וההסתדרות הם בהחלט גורם משפיע, ואולי אף מכריע, שהוכיח זאת בפעם קודמת שהפעיל לחץ משמעותי, וחיזק את פעילות המחאה כנגד הנסיונות של הביבס להפוך את ישראל למדינה נטולת בית משפט חופשי. אז למרות שהתחילה בווליום נמוך, זאת הייתה מחאה חשובה.
הצומת של ארלוזורוב הייתה חסומה לחלוטין עד רבע לעשר. רוב הנהגים הפנימו שאין מה לעשות מול זה, אך היה נהג אחד שהתרגז ויצא מהרכב לפנות את פחי הזבל שגררו המפגינים אל מול המכוניות. גם אם קצב המפגינים במזמורים לא היה אחיד, הייתה תחושה של אחדות באוויר – וכשמישהו אחד חש מאויים, כל המפגינים הגיעו כדי למנוע פגיעה או חיכוכים מיותרים. באופן מפתיע, ולפי הדיווחים כנראה נקודתי, כך פעלה גם המשטרה. השוטר בן גולדנברג, מי שנראה שהיה המפקד שם, ניסה לתפוס את תשומת ליבם של המפגינים ואמר להם: "זכותכם להפגין, אין בעיה, אבל אם יש אנשים שלא מכילים את זה כמו שצריך, זוזו, תנו להם לעבור, אחר כך תחזרו לחסום".
המפגינים מחאו כפיים לשוטר ונתנו לחלק מהרכבים לעבור, כולל אוטובוסים ונהגי מוניות. באיזור 09:50 הצטרפו צעדות נוספות, והלכו לאיילון. השוטרים עשו כל שביכולתם למנוע את הירידה לאיילון, אך בסופו של דבר הוצבו בסך הכל שני שוטרים שניסו להשתלט על מאות אנשים. המפגינים הניחו כל מיני מכשולים על נתיב איילון דרום ליד רכבת מרכז בנסיון למנוע מהתנועה להתקדם, והשוטרים שהצליחו להגיע למקום פירקו את "הבריקדה" די בקלות, וללא הרבה התנגדות. צעדנו במרכז איילון בזמן שהתנועה התחילה לזלוג מהצדדים, שוטרים ומפגינים, עומדים אל מול הפרשים בקפלן. זה לא הרגיש עוין בכלל, אפילו נהגי משאיות ונהגי מונית שלפני רגע היו תקועים, צפצפו ועצרו להצטלם איתנו. כמובן שהיו כאלה שניסו לעורר מריבה, אך כל נסיון כזה הושבת כמעט מיד.
המחאה הספציפית הזו לא השיגה את מבוקשה הספציפי – להניע את ארנון בר-דוד להכריז על שביתה כללית של המשק. עם זאת, זה לא אומר שהיא לא הצליחה – השיבוש בפועל בכל חלקי הארץ, וזו רק מחאה אחת מיני רבות שפעלו וממשיכות לפעול בתל אביב ביום המהותי הזה. מעבר לכך, המחאה כן הצליחה להשפיע מספיק על בר-דוד כדי שיזכיר שקלף השביתה עדיין יכול להיות בשימוש – הוא קרא לראש הממשלה והנאשם בנימין נתניהו לעצור את הטירוף של ממשלתו, ואמר שיכריז על שביתה כאשר ירגיש שצריך "להכריע את המערכה". למרות שאין אפקט מיידי, ההפגנה מול בניין ההסתדרות הצליחה לייצר עוד מהלך חשוב בדרך לעצור את דהירת ממשלת האסון לחיסול הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.