החל מהיום תוכלו לראות בנטפליקס את הסדרה הכי פופולרית באמריקה

שדה בוקר. ילוסטון. צילום: יח"צ
שדה בוקר. ילוסטון. צילום: יח"צ

בדומה לפוטבול, "ילוסטון" היא קטע שבעיקר אמריקאים אוהבים, אבל בכל הנוגע לאהבה של סדרות - היא שוברת שיאי צופים, וכבר כמה שנים מככבת בתור הסדרה הכי נצפית באמריקה. אז למה האמריקאים התאהבו במשפחת הקאובוי'ז של קווין קוסטנר? עכשיו אפשר לגלות בעצמכם

הסיפור ההצלחה חסר התקדים מאחורי הלהיט הכי מפתיע של השנים האחרונות הוא סיפור אמריקאי כל כך קלאסי עד שהוא כמעט טיפשי. שחקן סוג ז' (טיילור שורדן, אולי ראיתם אותו ב"ורוניקה מארס" או "ילדי האנרכיה") כותב סדרת ניו-מערבון כי נמאס לו לשחק, ובגלל שהוא חובב סוסים, הוא מחליט למקם את הסדרה שלו באזור כפרי במונטנה – מסוג האזורים שכל הזמן אומרים לנו שלא מיוצגים מספיק בטלוויזיה. ומה אתם יודעים, כנראה שצדקו, כי הסדרה שכתב הפכה לפרנצ'ייז עצום שכולל 5 עונות עם הצלחה שמתגברת באופן אקספוננציאלי, שני סדרות ספין-אוף, עוד שתיים בעבודה ואת החלום האמריקאי במלוא גדולתו הרדנקית.

>> גם המבקרים קבעו: "אופנהיימר", "ברבי" ו"יורשים" זוכות בכל הקופה

היום (15.1) גם צופי נטפליקס יכולים לראות את הבסיס לטירוף, מכיוון ששלושת העונות הראשונות של "ילוסטון" עלו לשירות. זה משמח ומפתיע, כי עד כה הסדרה היתה זמינה רק בסלקום טיוי, וכי היא משודרת בארה"ב דרך מתחרה הסטרימינג פרמאונט+. אבל הסכמים בצד, אנחנו המרוויחים, כי סוף סוף אפשר לראות בעצמנו למה האמריקאים משתגעים על קווין קוסטנר בכובע קאובוי. אה כן, כבר אמרנו שקווין קוסטנר משחק שם, ואף מפיק את הסדרה?

אם כן, "ילוסטון" עוסקת בחוות ילוסטון, ובבעלי החווה – משפחת דוטון, שחיה באזור כבר מעל למאה שנים (חכו, עוד נחזור לזה), וצריכה לשמור על החווה שלה מול מגוון הגורמים המאתגרים במונטנה – השמורה האינדיאנית הקרובה, חוות מתחרות, שירות הפארקים הלאומיים, מפתחי אדמה וכו'. מניחים שמתישהו יש גם גנבי בקר, כי תמיד בסדרות קאובוי'ז יש גנבי בקר. האמריקנה הבוטה הזו עבדה מדהים על האמריקאים, ועם כוכב הקולנוע קווין קוסטנר בתפקיד אב המשפחה ג'ון, הסדרה הצליחה לפגוע בכל הנקודות האהובות על הדוד סם.

הסדרה המצליחה הוציאה, כאמור, מספר סדרות המשך – ביניהן 1883 ו-1923 – אשר עוקבות אחר תולדות המשפחה, ומתהדרות בכוכבים גדולים לא פחות מקוסטנר: סם אליוט והריסון פורד. מניחים שהבנתם לאן הרוח נושבת רק על בסיס השמות האלו, אבל כמו "יילוסטון", גם הסדרות האלו עוסקים באותם ערכים אמריקאים קלאסים – שמא נגיד שמרניים – על משפחה, נאמנות, אדמה ומפגש בין העולם הישן לחדש. עם זאת, היא מצליחה להימנע מאזורים טראמפיסטים מדי, ושומרת על כבוד לכל האוכלוסיות, כך שגם ליברלים נוטים לכל הפחות לכבד אותה.

מערכת היחסים של הסדרה עם מבקרים, לעומת זאת, פחות יציבה. בראשית דרכה התייחסו אליה בעיקר כאל טלנובלה שמצולמת היטב (והיא באמת מצולמת היטב) שמבזבזת את כשרון שחקניה. אך לאורך הזמן גם הם התיישרו, או שהסדרה השתפרה – לא יודעים, לא ראינו עדיין – וגם הביקורות החיוביות החלו להתייצב. נכון לעכשיו באמריקה ממתינים לחציו השני והאחרון של העונה החמישית, שישודר במהלך השנה. אנחנו בינתיים מקבלים רק את שלושת העונות הראשונות.
"יילוסטון", עכשיו בנטפליקס