חלום יעקוב: האיש שגילה לנו מחדש את האוכל הגלילי הלך לעולמו
יעקוב חיאט, הבעלים והידיים הנפלאות שמאחורי מסעדת שראביכ, נפטר אמש בגיל 69. עד לסגירת המסעדה שלו בשנה שעברה, שהייתה פארם טו טייבל עוד לפני שמישהו ידע מה זה, הוא הספיק ללמד דורות שלמים על המטבח הפלסטיני-גלילי ועל אומנות הליקוט וצבר מעריצים בקרב השפים הבכירים ביותר בישראל
יעקוב חיאט, שבבעלותו הייתה מסעדת שראביכ בכפר ראמה, נפטר אתמול בגיל 69, כך הודיעו בני משפחתו בפוסט בפייסבוק. חיאט, שהיה עובד סוציאלי במשך 33 שנים, עזב את עבודתו למען אהבתו הגדולה – המטבח, שם הוא בישל פארם טו טייבל הרבה לפני שזה הפך לביטוי טרנדי. מסעדת שראביכ פעלה בכפר ראמה במשך שמונה שנים וזכתה להערכה אדירה מהלקוחות ומהקולגות, עד שנסגרה בשלהי 2021, בעקבות החלטתו של חיאט לנוח ולהקדיש את עצמו למשפחה ולמנוחה.
כאמור, חיאט היה לקט ואיש טבע לא פחות משהוא היה בלשן. הוא היה תר ביער הקרוב לביתו, מכיר כל עשב בר, מנכש צמחי תבלין היישר מהאדמה, מלקט צמחייה – וכל אלו היו מגיעים אצלו ישר לצלחת, באופן פשוט, חכם ובעיקר ערב לחיך. הוא הגדיר את עצמו "איש יער", והדבר בהחלט ניכר בסעודות שהרכיב, שהיו על טהרת חומרי גלם עונתיים ומקומיים והתאפיינו בצבעוניות, רעננות וטריות חד פעמית.
"יעקוב חיאט קורא את צמחי הבר כמו ספר פתוח", כתבנו עליו ב-2017 כשהמסעדה נכנסה לדירוג 12 המסעדות האהובות ביותר על השפים של תל אביב, "הוא אוסף אותם אל המסעדה שלו, הנחבאת בתוך חניה של בניין בכפר ראמה שבגליל, ומכין מהם מעדנים פלאיים: קובה, פטאייר, עוף מוסחן, כרובית בטחינה, קישואים ביוגורט, חומוס וחציל בטחינה ורימונים. שראביכ היא תמצית טעמי הפרא". בין מעריציו הרבים מאוד של חיאט בסצנה הקולינרית אפשר למנות את ישראל אהרוני, ארז קומרובסקי ועיתונאית האוכל רונית ורד, שהיו בין הראשונים לגלות את הפלא ולהפיץ את שמעו.
האוכל של שראביכ היה לא רק טעמי פרא אלא גם פשוט שילוב של אוכל ביתי בניחוח גלילי, שהפך לסוד של פודיז יודעי דבר שהגיעו לאכול קובה בורגול פריך במילוי בשר, עוף שהיה מבושל כל הלילה בסומק ובצלים, וגם את חביתות הירק שהירק בהן נקטף עוד באותו בוקר בין חורשי הגליל. לטבעונים ולצמחונים הייתה שראביכ גן עדן של ממש, עם קובה צמחוני, עלי גפן עם בורגול וגם חומוס טרי ומופלא. גם שם המסעדה, שראביכ, העיד על אופיו השורשי שנטוע היטב באדמתו, שכן השם הוא על שמה של חלקת האדמה מהכפר איקרית, ממנו גורשה משפחתו ב-1948 – שם גם יובא למנוחות היום בצהריים.