"גופך, שדה קרב": איזו זכות יש למישהו להחליט על הרחם שלנו?

ב־1989 יצרה האמנית האמריקאית ברברה קרוגר את הפוסטר המפורסם שמכריז "גופך הוא שדה קרב". כמעט שלושים וחמש שנים אחר כך המסר נשאר רלוונטי מתמיד. הגוף שלנו, ובפרט הזכות של כל אחת מאיתנו להחליט עבור עצמה אם לשמור על היריון, הוא עדיין שדה קרב עקוב מדם שבו אנחנו נלחמות על זכותנו לשלוט בחיינו. למשל, במדינות מסוימות בארצות הברית הזכות להפלה בטוחה כבר לא נגישה לכל אישה שמעוניינת בה, וגם בפולין המצב עגום. העובדה שיש נשים שהחברה לא מאפשרת להן לבצע הפלה בחודשים הראשונים, מתוך ניסיון לכפות עליהן אידיאולוגיה שמרנית, צריכה להדיר שינה מעיני כולנו.

למאבק הפמיניסטי פנים רבות. הזכות להצביע והזכות שלא לסבול מאלימות כלכלית, המאבק בתרבות האונס והדרישה לשכר שוויוני, נוכחות נשית במוקדי הכוח והמאבק באלימות מגדרית. אין לנו ברירה, אלא להיאבק בכל החזיתות האלו בבת־אחת, אבל המאבק למען הזכות של נשים לבחור בהיריון או בהפלה באופן חופשי, הוא המאבק הבסיסי ביותר, ובלעדיו רבים מהישגי המאבק הפמיניסטי מהעשורים האחרונים נפגעים גם הם. בשדה הקרב שהוא גופן של נשים, כל ניצחון קטן הוא חיזוק ללוחמות בעולם, וכל הפסד הוא איום על כולנו.

מצד אחד ההחלטה לאפשר גישה להפלות בטוחות בארגנטינה, שעברה בדצמבר 2020 אחרי הפגנות של מיליוני א.נשים שסחפו את כל דרום אמריקה. מצד אחר הגבלות דרקוניות על הפלות בפולין בשנים האחרונות. מצד אחד משאל עם באירלנד שעבר ברוב גורף לטובת הזכות של נשים לבחור, ומצד אחר עוד ועוד מדינות בארה"ב שמגבילות את הגישה של נשים להפלות.

בשבוע שעבר החליט בית המשפט העליון האמריקאי להותיר על כנו חוק שהעבירה מדינת טקסס, שמאפשר לכל אדם לתבוע את כל מי שיסייע לאישה לעבור הפלה, בין אם זו רופאה שביצעה את ההליך, נהג המונית שהסיע אותה למרפאה או חבר שהיה אוזן קשבת בעת קבלת ההחלטה. החוק הזה נכתב על ידי מתנגדי הפלות במטרה להפחיד את הצוותים הרפואיים ואת הנשים המעוניינות בהפלה, תוך מתן תמריץ כלכלי לסטוקינג מאיים.

העובדה שהחוק הזה נותר על כנו מזעזעת כפליים אם נחשוב על התקדים המשפטי שנקבע. אחרי עשרות שנים שבהן הזכות להפלה מעוגנת בחוקה הפדרלית, בית המשפט העליון אפשר למדינת טקסס, הלכה למעשה, להגביל את הזכות של נשים להפיל, ללא חשש מפגיעה כלכלית. בחודשים הקרובים צפוי בית המשפט העליון, שלו רוב רפובליקני שמרני, להכריע בתיק נוסף. כל הסימנים מורים שהכרעה זו תבטל סופית את התקדים של Row vs. Wade שהגן על זכותן של נשים אמריקאיות לגישה להפלות בטוחות במשך עשרות שנים.

הפגנת Pro choice בארה"ב. צילום: shutterstock

מחקרים מרחבי העולם מראים שהגבלת הגישה של נשים להפלות לא מצמצמת את מספר ההפלות, אלא דוחפת נשים אל עבר הפלות בלתי חוקיות ולהפלות ביתיות. לכן עיקר הפגיעה יהיה בנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, אלו שלא יכולות להיעדר מהעבודה לכמה ימים כדי לנסוע למדינה שכנה, ואלו שלא יכולות לשלם עבור הפלה פרטית. נשים אלו ימצאו את עצמן אחראיות להיריון וללידה לפי דרישת המדינה, וזה עוד בלי לדבר על ההשפעות הנפשיות, הבריאותיות והכלכליות של ההיריון על חייהן. בניגוד לרצונן הן יאלצו לבחור בין היריון כפוי לבין הפלה לא חוקית ומסוכנת. המסר של המאבק למען גישה חופשית להפלות בטוחות אמור להיות ברור ומובן מאליו, ולכן בלתי נתפס שעדיין אנחנו צריכות להיאבק למענו.

אנחנו סומכים על נשים שיהיו מסוגלות לקבל את ההחלטה הזו עבור עצמן. הגבלת הגישה של נשים להפלות כמוה כאמירה שאין לנו אמון ביכולתן של נשים לקבל החלטה כבדת משקל, ודבר זה מעקר מתוכן את הישגי המאבק לשוויון זכויות.

בינתיים בישראל הוועדה להפסקת היריון היא הדרך החוקית היחידה לבצע הפלה. כל אישה שמעוניינת לבצע הפלה נאלצת לקבל את רשותה של הוועדה, שמורכבת מאנשים זרים, ולעמוד בקריטריונים שנכתבו לפני חמישים שנה. על אף שרוב הבקשות מאושרות, עצם קיומה של הוועדה מהווה הטלת ספק ביכולתן ובזכותן של נשים לקבל את ההחלטה בעצמן. לא אחת שמענו על נשים נשואות ששיקרו לוועדה וסיפרו שבגדו בבן הזוג (ובתוך כך נכנסו להיריון) כדי לקבל אישור להפסקת היריון לא רצוי. את מה ואת מי הפורמט הארכאי של הוועדות להפסקת היריון משרת, מלבד תפיסת בעלות על הרחם שלנו ועלינו?

שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ. מבין הנושאים החשובים שיובאו לשולחנו

שמענו לא מזמן את הצהרתו של ניצן הורוביץ, שר הבריאות, שיפעל להגבלת כוחה של הוועדה ולהקלה בנהלים. אנחנו מברכות על יוזמה זו ומקוות שתישא פרי בקרוב, מפני שהגוף שלנו והזכות שלנו לקיים יחסי מין, בלי לשלם מחיר במקרה של היריון לא רצוי, הם לא מקור לצבור בו נקודות או בוחרים. לאחרונה, הצטרפנו בתנועת "כולן" לקואליציה של ארגונים פמיניסטיים וארגוני זכויות אדם, הפועלת כדי לקדם חלופה ראויה להסדר הפסקות ההיריון הקיים. חלופה זו נועדה לקדם את השוויון בין המינים, ולהבטיח את זכותה של כל אישה על גופה, זכותה לבריאות, לחירות ולהגנה על כבודה כאדם. כן, גם אם היא נכנסת להריון לא רצוי.