איך למשטר נשים: עד מתי נסבול שלטים כאלה בעיר שלנו?
הם משתוללים בארצות הברית ועכשיו גם אצלנו: מאחורי חזות תמימה של סיוע לנשים במצוקה מסתתרת קואליציה של דתיים ושמרנים קיצוניים. מה שמחבר ביניהם הוא הרצון למשטר נשים ולשלוט בחייהן ככלי לעיצוב אופייה של החברה הישראלית
"זאת לא עובר זאת נופר", זעק שלט חוצות ענק בצומת מרכזית בארץ. על החתום – ארגון בשם "מרכזי לילך". חיפוש מהיר בגוגל העלה אתר אינטרנט שנראה ידידותי וחביב, המצהיר כי "לילך" הוא ארגון שמטרתו ללוות ולהעניק ייעוץ ותמיכה לנשים אשר חוות הריון בלתי רצוי. האתר, שנצבע כולו בצבעי סגול-לילך עדינים, מציע לנשים מגוון מקורות מידע – מחשבוני היריון, מידע על הפלות, קווים חמים וכן סרטונים בנושאים אלו. "אנו מאמינות כי זוהי זכותך להכיר את כל העובדות בנושא של הריון לא מתוכנן והפסקת הריון", נכתב באתר, "לכן, נספק עבורך את כל המידע החיוני בנושא שיאפשרו לך לבחור באופן מושכל את האפשרות הנכונה ביותר עבורך ולהתמודד עם המצב באופן מעצים".
על פניו, נשמע כמו ארגון שעושה עבודת קודש. אולם עיון מדוקדק באתר ובפרט באזורים החבויים בו, מעלה כי הארגון הינו שלוחה של עמותת "בעד חיים". חיפוש נוסף בגוגל, והגענו כבר לליגה אחרת – אתר שכל כולו מוקדש להסברה נגד הפלות. באתר העמותה באנגלית נכתב (בתרגום חופשי) כי "מאז 1948 הופלו בישראל יותר תינוקות מאשר מספר הילדים שמתו בשואה". העמותה אינה מחזיקה באתר מקביל בעברית ולמעשה לחיצה על אופציה של מעבר לאתר בעברית זורקת את הגולשת לאתר היפה של "מרכזי לילך". מבולבלות? לא באמת. למעשה, אנחנו מכירות את אופן פעילותם של ארגונים מהסוג של "מרכזי לילך" ו"בעד חיים". כולנו נחשפנו לקמפיינים הקשים של הארגון המקביל, 'עמותת אפרת', הקורא לנשים להימנע מהפלות.
שני סוגי הארגונים הולכים בעקבות תנועת ה-Pro-Life הוותיקה בארצות הברית שמקדמת מאבק חברתי, תודעתי ומשפטי בהפלות. אמנם בשנות השבעים פסק בית המשפט העליון בארה"ב, במסגרת פסק הדין המפורסם Roe v. Wade, כי חקיקה המגבילה את זכותן של נשים להפיל מנוגדת לחוקת ארה"ב, אך גם כיום מדובר באחד המאבקים הפוליטיים הבולטים בוושינגטון. כך למשל, בהובלתם של ארגוני pro-life הממומנים ברובם על-ידי ארגונים נוצרים אוונגליסטים, מדינות רבות בדרום ארה"ב מקדמות חקיקה האוסרת דה-פקטו על ביצוע הפלות. האחרון בשורת חוקים אלה הוא חוק שעבר במדינת טקסס, הקובע כי ביצוע הפלה לאחר השבוע השישי להריון הינו בלתי חוקי, שלב מוקדם ביותר שבו רוב הנשים כלל אינן יודעות עוד שהן בהריון.
כך, למשל, במסגרת שיתוף חוויות אישיות באינסטגרם בתגובה לחקיקה בטקסס, סיפרה אחת הנשים כי גילתה על היריונה בשבוע הרביעי, וזאת רק משום שעברה טיפולי פוריות והייתה במעקב תמידי. וכאן מגיע הדובדבן שבקצפת: מדינת טקסס מצאה דרך יצירתית לעקוף את הלכת Roe, בכך שנתנה אפשרות לכל תושב טקסס לתבוע כל אדם שביצע או שסייע לביצוע הפלה לא חוקית – כולל הנשים עצמן, המרפאות, הארגונים המייעצים ואפילו נהגי אובר שהסיעו את האישה להפלה. בכך למעשה, מדינת טקסס העניקה את סמכות האכיפה של החוק לתושביה, בכדי לאתגר את הטענה המשפטית כי המדינה היא זו שפוגעת בזכויות נשים.
ארגוני זכויות נשים בארה"ב טוענים כי זו הפיכה דה פקטו של הלכת Roe, בעיקר אחרי שבית המשפט העליון דחה את בקשתם להקפאה זמנית של החקיקה עד לדיון מהותי בה. ואכן, עם כניסת החוק בטקסס לתוקף, כבר הודיעו מרפאות שלא יוכלו לקחת על עצמן את הסיכון המשפטי והכלכלי הכרוך בהמשך מתן שירותי הפלות לנשים. בכך למעשה, כבר היום נפגעות זכויותיהן של נשים בטקסס, ובמדינות דרום אחרות בהן מקודמים חוקים נגד הפלות. ואת זה רוצים ארגונים כמו "לילך" לייבא לישראל.
במדינת ישראל, כידוע, כל אישה המעוניינת לעבור הפלה באופן מסובסד נדרשת לקבל אישור של ועדה ייעודית. על אף שבשנים האחרונות נטען כי אישור הוועדה הפך להיות ל'חותמת גומי', הדבר כמובן יוצר קושי עבור נשים המגיעות מאוכלוסיות שמרניות או דתיות. גם עבור נשים חילוניות מדובר לעיתים בתהליך מורכב – נשים רבות סיפרו כי נאלצו לשקר בוועדה על מנת להיכנס תחת אחד החריגים ולקבל את האישור הנדרש. ניסיונות שונים לשנות את אופי הוועדה נכשלו – האחרון, והמופרך ביותר שבהם, היה הצעת חוק הקוראת לשילוב של איש דת בוועדה – אולם הקולות המתנגדים להפלות בישראל רק גברו.
למעשה, בדומה לארצות הברית, תנועת Pro-life בישראל מאגדת תחתיה קשת מגוונת של אוכלוסיות שמרניות, כאשר המשותף לכולן הוא הרצון למשטר נשים ולשלוט בחייהן ככלי לעיצוב אופייה של החברה הישראלית. הגיעה העת לשים קץ לקיומה של הוועדה להפסקת הריון, ותחת זאת חובה עלינו כחברה לקדם חינוך מיני ראוי לנוער, סבסוד טיפולים ותכשירים רפואיים לנשים וליווי מקצועי אובייקטיבי שיסייע לנשים לקבל את ההחלטות המתאימות להן ולגוף שלהן. ובמישור החברתי – הלוואי ויגיע היום שבו גופי פרסום יסרבו להשכיר שלטי חוצות לארגונים כמו "מרכזי לילך". עד אז נמשיך להלחם למען זכותה של כל אישה על גופה. מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו לצעדת השרמוטות ב15.10.2021, ולצעוק יחד איתנו "הגוף שלי הוא רק שלי".