לא בכל מחיר

דף פייסבוק חדש מוחה על העלויות הגבוהות של מסיבות הגאווה ומקדם מסיבות אלטרנטיביות

מצעד הגאווה. צילום: מיכאל שבדרון
מצעד הגאווה. צילום: מיכאל שבדרון
12 ביוני 2014

"גאווה ולא ביוקר", כך נקרא עמוד הפייסבוק שנפתח לאחרונה במחאה על מחירי הכניסה למסיבות הגאווה בסוף השבועׁ הקרוב. ״אין סיבה לשלם כל כך הרבה כסף למסיבות בשבוע הגאווה – הגיע הזמן להגיד לא", נכתב בראש העמוד. "מפריע לי שבעלי המועדונים גוזרים עלינו קופון. אני לא חושב שיש הצדקה לכך שבשבוע הגאווה, כשיש כל כך הרבה מסיבות, בעלי הליינים מתנהגים בחזירות כזו, כי גם מכרטיס שעולה 80־120 ש"ח ניתן לעשות רווח", מסביר אלון, אחד הפעילים בעמוד המחאה, ומוסיף: "חשוב לזכור שזה לא נגמר שם. בקבוק מים יעלה לך במסיבה 15 ש"ח, כוס וודקה תעלה לך 58 ש"ח, ובמקרה הטוב הברמן גם יחזיר לך עודף".

רן בוטבול, חבר בקהילה, חושב גם הוא שהשנה המחירים מופקעים מדי, ולמרות זאת נכנע וקנה כרטיס: "נראה שהשנה החמדנות השתלטה על מפיקי מסיבות הגאווה, אחרת אין הסבר למחירים המופקעים וחסרי הפרופורציות של כרטיסים למסיבות. מכירה מוקדמת כחודש וחצי לפני אירועי הגאווה, שנפתחת בכרטיס ב־160 ש"ח ולאחר שעתיים המחיר עולה ל־200 ש"ח, רק מראה שעניין הרווחיות אינו הסוגיה אלא תוצר ישיר של חמדנות.

בתקופה שהקהילה צועקת לשוויון ולצדק חברתי (ומפיקי המסיבות משמיעים קולם) עצוב שבתוך הקהילה אנשים איבדו את הכיוון בשל תאוות כסף, ושמארגני המסיבות לא ילמדו לקח, כי אנחנו קהל שבוי ולא נצביע ברגליים. כולנו רוצים להיות חלק מהחגיגות".

בעלי הליינים משמיעים כולם קול אחד – עלויות ההפקה של המסיבות הללו גבוהות, הביקוש גבוה, ובחו"ל אתם מוכנים לשלם הרבה יותר: ״אנשים בכלל לא מתקצבים את כל מערך היח"צ והקידום שנלווה לכל מסיבה כזו. אנחנו מנגנים לכם בחינם בחוף הילטון, אנחנו עושים משאית למצעד עצמו, עלויות המועדון מוגזמות, המחירים עולים כל שנה, ואנשים מצפים שהמחיר יישאר כמו לפני ארבע שנים", מסביר אוהד חיים, הבעלים של הליין פוראבר, ומוסיף: "אסור לשכוח שיש כאן נוסחה ברורה של היצע וביקוש, וכשמוצר מבוקש – המחיר שלו עולה, האומן יכול להכיל מספר מוגבל של אנשים, ובסופו של דבר אנחנו מוכרים פה מותרות ולא לחם אחיד או חלב בשקית".

שי רוקח הוא מהמארגנים של מסיבת Water Park בשפיים, אחד האירועים המרכזיים באירועי הגאווה של 2014 שמתחקה אחר המודל הברצלונאי המצליח – הסירקט. גם רוקח מנסה להסביר מה עומד מאחורי עלות הכרטיס: "ההשכרה של פארק המים וסגירה ספציפית שלו רק לקהל שלנו, הביטוחים, עלות הקמת הבמות, התכנים, די.ג'ייז מחו״ל, הסעות לפארק, שעות נוספות שבהן הפארק אמור להיות פתוח – ביום רגיל הוא נסגר ב־18:00 והמסיבה נמשכת עד 22:00 – יש כאן עלויות של מאות אלפי שקלים שמגולמות גם במחיר הכרטיס. יש גם נטייה לשכוח שיש כאן קבוצה של אנשים שעובדת על המסיבה הזו כמה חודשים כמו מטורפים, וגם הם צריכים לקבל על כך שכר".

איש חיי הלילה הוותיק שמעון שירזי, שכבר שנים אחראי על המסיבה העיקרית שלאחר המצעד, מצטרף גם הוא לקולגות שלו: "המחירים כאן זולים ביחס למסיבות בעולם, וכן – זה עסק לכל דבר. אף אחד מאיתנו לא גר במגדלי אקירוב או חבר קרוב של הגברת שטראוס. אנחנו כבר שנים עושים עבודת קודש שמביאה גל של תיירים מהעולם, ומטופש בעיניי לעסוק בזה בחג בו כולנו צריכים להיות מאוחדים, במקום להתעסק בזוטות".

כל אירועי שבוע הגאווה