לא כל הנוצץ
מאחורי חמשת אבני החן הבאות מסתתרים סיפורים על מלחמות, גירושין, נוכלים ופרוצות. תכשיטים תמיד היו מהכוחות שהניעו את העולם
לב האוקיינוס של טיטאניק/ יהלום הופ של המלך לואי ה-16
"לב האוקיינוס", היהלום הכחול הגדול שעומד במרכז הסרט "טיטאניק", הוא אמנם אחד מהתכשיטים המפורסמים בעולם, אך קיומו וסיפורו פקטיביים. עם זאת, הם מבוססים על יהלום אחר – יהלום הופ. בעלילת הסרט מסופר ש-"לב האוקיינוס" היה משובץ בכתר של המלך לואי ה-16 ונחתך לצורת לב אחרי המהפכה הצרפתית. יהלום הופ, שאז עוד לא זכה בשם זה, הובא לצרפת מהודו על ידי סוחר בשם ז'אן – בפטיסט טברנייה שמכר אותו למלך לואי ה-14. ב-1678 המלך ביקש מצורפו לשבץ את היהלום בסרט צוואר (גלגול קודם של עניבה מודרנית) וברשימת תכשיטי הכתר נרשם היהלום כ"יהלום הכחול של מלוכת צרפת". לאחר מות לואי ה-14, המלך לואי ה-15 ביקש מצורפו לשבץ את היהלום בתליון שהיה חלק משרשרת מפוארת. כשלואי ה-16 ירש את התכשיט הוא לא הרשה לאשתו, מארי אנטואנט, לשבץ את היהלום בתכשיטים אחרים, כפי שנהגה לעשות, והשרשרת נחשבה רכושו האישי. אחרי הוצאתו להורג של לואי ה-16 היהלום נעלם, ככל הנראה במהלך פשיטות וביזה שערכו פשוטי העם. לא ידוע בוודאות מה קרה לאבן הכחולה אך חוקרים מאמינים שהיא נחתכה לאבן קטנה יותר שנרכשה על ידי תומאס הופ, בנקאי עשיר מלונדון. כיום היהלום מוצג במכון ה-"סמיתסוניאן" בארה"ב.
"לב האוקיינוס", התכשיט שצולם לסרט "טיטאניק", נוצר על- ידי אספרי וגרארד (Asprey & Garrard), תכשיטנים מלונדון, שהשתמשו בקריסטלים המשובצים בזהב לבן, בסגנון האדוארדיאני. לאחר הצלחת הסרט, אספרי וגרארד קיבלו הזמנה ליצור את התכשיט האותנטי על פי העיצוב המקורי, ובשרשרת זו שובצה אבן ספיר, מוקפת 103 יהלומים. השרשרת נמכרה במכירה פומבית בסות'ביס בבוורלי הילס, בעבור 17 מיליון דולר. תנאי המכירה היה שסלין דיון תענוד את התכשיט לטקס האוסקר יומיים אחרי כן, וההכנסות נתרמו לקרן להנצחת הנסיכה דיאנה ולארגון Aid for Aids.
טבעת הספיר של הנסיכה דיאנה/ הדוכסית קייט מידלטון
בפברואר 1981, צ'רלס, נסיך וויילס הציע נישואין לליידי דיאנה ספנסר. למעשה צ'רלס הציע נישואין בלי טבעת וכשדיאנה הסכימה הוזמן הצורף המלכותי, גרארד, להציג בפני הליידי אוסף אפשרויות. הטבעת שדיאנה בחרה לא עוצבה עבורה במיוחד אלא היתה חלק מקולקצייה מוכנה, ועיצובה שונה לחלוטין מטבעות האירוסין במשפחת המלוכה הבריטית. הטבעת עשויה זהב לבן, משובצת 14 יהלומי סוליטר קטנים ואבן ספיר כחולה במרכז. אבני ספיר היו האבנים האהובות על דיאנה וההשערות הן שבחרה בטבעת זו כי הזכירה לה את טבעת האירוסין של אימה. לאחר הגירושים החזירה את הטבעת לנסיך צ'רלס.
אחרי מות אימם, צ'רלס לקח את בניו, וויליאם והארי, לבחור פריטי מזכרת מחפציה של דיאנה. וויליאם בחר שעון זהב תוצרת "קרטייה" והארי בחר את טבעת האירוסין. השניים החליפו ביניהם, ובאוקטובר 2010 התארס וויליאם לקייט מידלטון כשהציע לה את טבעת הספיר ובכך הטבעת הפכה שוב למושא פופולארי לחיקויים.
הפנינה 'הנודדת' של המלכה מרי/ אליזבת' טיילור
ב-1553 הומלכה מרי והייתה לשליטה הראשונה של אנגליה, כמה שנים אחרי מות אביה המפורסם, הנרי ה-8. היא התפרסמה בכינוי "בלאדי מרי" בגלל שהורתה על הוצאה להורג של אזרחים פרוטסטנטיים. בגיל 37 כשהחלה למלוך, נישאה לפיליפ ה-2 מספרד שהעניק למרי פנינה גדולה דמוית טיפה, מתנה לרגל האירוסין. פנינה זאת התגלתה על-ידי עבד אפריקאי בחופי האי סנטה מרגריטה במפרץ פנמה, שהיה אז תחת שלטון ספרד. מושל הקולוניה הספרדית בפנמה, דון פדרו דה טמז, הביא את הפנינה לספרד ונתן אותה לפיליפ ה-2. המלכה מרי שיבצה את הפנינה כחלק מתליון ולאחר מותה הפנינה הוחזרה לספרד, לתכשיטי הכתר. מלכות ספרד במהלך 250 השנים הבאות ענדו את הפנינה באירועים שונים והיא מופיעה גם בדיוקנאותיהן. ב-1808, ז'וזף בונפרטה, אחיו הגדול של נפוליאון, מונה לשליט ספרד ע"י אחיו. כעבור חמש שנים כשנאלץ לוותר על תפקידו, אסף לחלקו כמה מתכשיטי הכתר ובהם גם את הפנינה. בתקופה זאת קיבלה את שמה La Peregrina כלומר 'הנודדת'. היא נמכרה לג'יימס המילטון, דוכס אברקורן, שרכש אותה עבור אישתו לואיזה. הפנינה היתה כל כך כבדה שנפלה ממקומה בשרשרת פעמיים – פעם אחת הלכה לאיבוד על ספה בטירת ווינדזור, ופעם שנייה במהלך נשף בארמון בקינגהאם. לבסוף נמצאה ונשארה רכוש משפחת המילטון עד 1969, אז נמכרה במכירה פומבית בסות'ביס.
הקונה היה ריצ'רד ברטון, שרכש את הפנינה המפורסמת עבור אישתו המפורסמת לא פחות, אליזבת' טיילור, לרגל ולנטיינ'ס דיי. גם היא בתורה איבדה את הפנינה ומצאה אותה בתוך פיו של אחד מכלביה. הפנינה לא ניזוקה וטיילור ביקשה לשבץ את הפנינה מחדש בשרשרת יהלומים של קרטייה. בדצמבר 2011, אחרי מותה, נערכה מכירה פומבית של חפציה בכריסטי'ס ניו יורק, שם הוערכה השרשרת עם תליון הפנינה ב-3 מיליון דולר, ונמכרה לבסוף עבור 10.5 מיליון דולר.
צמיד פנתר של וואליס סימפסון
ב-11 בדצמבר 1936 התפטר המלך אדוארד השמיני ממעמדו הרם אחד עשר חודשים בלבד לאחר שהומלך כדי שיוכל להתחתן עם אהובתו הגרושה (פעמיים), וואליס סימפסון. השניים נישאו ביוני 1937, בפריז, קיבלו את התואר הסמלי דוכס ודוכסית ווינדזור, ונותרו בגלות כל חייהם.
בני הזוג, שהיו מפורסם בחיבתם לתכשיטים יקרים, נהגו להזמין מתכשיטנים מפורסמים עיצובים שנוצרו במיוחד אחד עבור השנייה. 'צמיד הפנתר' הוזמן מקרטייה ב-1952. הוא עשוי זהב לבן, אבני אוניקס שחורות ויהלומים. עיניו משובצות אבני אמרלד ירוקות, והוא תוכנן בדקדקנות כך שיוכל להקיף את פרק כף היד בצורה מושלמת.
ב2010 נערכה מכירה פומבית של אוסף התכשיטים, בסות'ביס לונדון, בפעם השנייה אחרי מותה של וואליס סימפסון. הצמיד נמכר לקונה אנונימי בעבור קצת יותר מ-4.5 מיליון פאונד, וקבע שני שיאים – המחיר הגבוה ביותר ששולם עבור צמיד במכירה פומבית, והתכשיט היקר ביותר מבית קרטייה בכל מכירה. השמועות גורסות שמדונה, שביימה סרט על חייהם של וואליס ואדוארד, היא שקנתה את הצמיד אך זהות הקונה לא נחשפה.
שרשרת היהלומים של מארי אנטואנט
"שרשרת היהלומים" בעצם מעולם לא היתה של מארי אנטואנט. המלכה השנואה נפלה קורבן לתרמית, מה שרק הגביר את שנאת העם הצרפתי אליה. ב-1772 לואי ה-15 הזמין שרשרת יהלומים מרשימה במיוחד לפילגשו, מדאם דו בארי. התכשיטנים הפריזאיים בומר ובסאנז' התבקשו ליצור שרשרת יהלומים שתבלוט בהדרה. מלאכת היצירה המורכבת של שזירת התליונים, המחרוזות והעיטורים לקחה כמה שנים, במהלכן נפטר המלך ופילגשו גורשה מחצר המלוכה. התכשיטנים קיוו שהמלכה החדשה תוכל לרכוש את השרשרת ואכן ב-1778 לואי ה-16 הציע למארי אנטואנט שיקנה לה את הפריט כמתנה, אך המלכה סירבה. לפי אחת הגרסאות, מארי אנטואנט סירבה בטענה שעדיף שהכסף ישמש לרכישת אניות קרב ולפי גרסה אחרת, המלכה לא רצתה כל קשר לתכשיט שנוצר למען הפילגש ששנאה. כמה שנים אחרי כן, ב-1781, ניסו התכשיטנים למכור למלכה את השרשרת שוב לאחר לידת בנה, יורש העצר, אך היא סירבה בשנית.
מכאן הפרשה רק מסתבכת. אישה בשם ז'אן דה – למוט וולואה, רמאית מקצועית, רקמה תכנית כדי להשיג את השרשרת ולמכור אותה בחלקים מחוץ לצרפת. שגריר צרפת בוינה, קרדינל דה רוהאן, שב לפריז אחרי שהסתכסך עם קיסרית אוסטריה מריה תרזה וביתה, מארי אנטואנט האגדית. אך כשהקרדינל רצה ליישר את ההדורים עם המלכה כדי להתמנות לאחד משרי המלך, הגברת דה – למוט וולואה הציגה את עצמה בפניו כחברתה הטובה של המלכה וסיפרה לו שהוד מעלתה מעוניינת לרכוש את שרשרת היהלומים ללא ידיעת המלך ושאם הקרדינל יצליח לעשות זאת היא תשכח את הריב ביניהם.
כדי לשכנע את הקרדינל, שלחה לו הרמאית מכתבים שנכתבו כביכול על- ידי המלכה, ואף שכרה פרוצה שדמתה למלכה בכדי שתיפגש עימו. הקרדינל הסכים לרכוש את התכשיט בכמה תשלומים והתכשיטנים מסרו את השרשרת למי שהם חשבו שהיה שליח המלכה אך למעשה היה מאהבה של הנוכלת בתחפושת. כאשר הגיע מועד התשלום הראשון השרשרת כבר הוברחה אל מחוץ לצרפת, נמכרה והקרדינל לא יכול היה לעמוד בתשלום. התכשיטנים פנו למארי אנטואנט שלא ידעה דבר על כל העניין ודרשו ממנה כסף.
הקרדינל, הפרוצה, ז'אן והמאהב נעצרו ונשפטו. רבים האמינו שהמלכה השתמשה בז'אן דה- למוט וולואה, כדי להתנקם בקרדינל ומארי אנטואנט הצטיירה כמניפולטיבית וכמי שמתעניינת יותר ברהבתנות מאשר בשלום העם. לדעת היסטוריונים, אירוע זה תרם להאצת מרד העם והמהפכה.
אוהבים קפה? יש לנו כמה שאלות בשבילכם»
הטבות וחוויות בלעדיות מחכות לכם בניוזלטר Quality Time.
