שתי להקות החשודות בנאציזם בדרך לישראל: "איימו לשרוף את המועדון"

סצנת המטאל התל אביבית סוערת בעקבות הגעתן המתוכננת של להקות המזוהות עם תנועת המטאל הנאצית. הלהקות – מאגווה ודאוס מורטם הפולניות – עתידות להופיע באוקטובר הקרוב במועדון הגגארין בתל אביב. בחודש אפריל האחרון בוטלו הופעות שלהן בברלין, ותיאטרון קולומביה, שבו הן היו אמורות להתקיים, הכריז שהוא אינו יכול לתת פלטפורמה לאמנים ימניים.

מאגווה (Mgla, "ערפל" בפולנית – נ"פ), שהוקמה בשנת 2000 בקראקוב, מזוהה עם ז'אנר ה־NSBMי(National Socialistic Black Metal, או בקיצור נאצי – נ"פ). ה־NBSM צמח מתוך הבלאק מטאל בסקנדינביה של תחילת הניינטיז, בעיקר בהשראת Varg Vikernes (לואיס קאצ'ט, שידוע גם כאיש מאחורי ההרכב בורזום). קאצ'ט נודע לשמצה לאחר שרצח את אוסטיין ארסת', גיטריסט ההרכב מייהם, והיה אחראי להצתת כנסיות, על כך ריצה עונש מאסר של 15 שנה.

מאגווה הוקמה בשנת 2000 על ידי מיקולאז' זנטארה, המכונה M. באותה שנה הוא הקליט פרויקט סולו בשם "Leichenhalle" ("חדר מתים" בגרמנית נ"פ). תחת שם זה יצא האלבום "Judenfrei" – "חופשי מיהודים", מונח שהנאצים השתמשו בו כדי לתאר אזור גאוגרפי שעבר "טיהור" מיהודים. בין השירים באלבום ניתן למצוא את "ירושלים בלהבות", "הפתרון השונה" (כרפרנס לפתרון הסופי), "1942" ו"China Scum". האלבום אינו זמין לרכישה באתר דיסקוגס, המחרים אותו.

הודעה של להקת מאגווה בעמוד האייוונט

המתופף של מאגווה הוא מאסיאז' קובאלסקי, הידוע גם כ־"Darkside". הוא ניגן בלהקה Kriegsmaschine, "מכונת מלחמה" בגרמנית. בשנת 2005 הלהקה הוציאה את האלבום "A Thousand Voices" ב־GoatowaRex, לייבל סיני־אוסטרלי שמוציא מוזיקה להקות עם שמות כמו "גסטפו 666" הצרפתית (שמתהדרת בשירים כמו "נצחון האופל והמוות") ו"Satanic Warmaster" הפינית.

אחת הטענות המרכזיות נגד מאגווה נוגעת לשיתופי הפעולה האמנותיים שלה. בשנת 2014 היא ניגנה עם Clandestine Blaze, הרכב של איש אחד, מיקו אספה, מוזיקאי ובעל לייבל פעיל בסצינת המטאל של פינלנד שמקדיש את הפרויקטים המוזיקליים שלו בעשורים האחרונים להסתה מתמשכת. אלבומים כמו "הורסים את ירושלים" (1999), "האגרוף של הדיסטרוייר הצפוני" (2001) ו"מבצע טיהור אתני" (2001) הם מהבולטים בתנועת ה־NSBM. בנוסף להיותו נאצי, אספה הוא גם חובב פדופיליה. בפרויקט הנויז שלו "ניקול 12" יש צילומים של פורנוגרפיית ילדים שהוא איגד למעין פנזין מעורר חלחלה. מאגווה אף הוציאו אלבומים בלייבל של אספה, Northern Heritage.

תראו, אנחנו לא בדיוק נאצים

לצד מאגווה, גם דאוס מורטם נחשבת בעייתית, בלשון המעטה. המתופף Stormblast מנגן בלהקה בשם Infernal War, שהייתה ידועה גם בשם Infernal SS, ונחשבת מזוהה עם ההרכב הנאצי Honor. חברי ההרכב הופיעו באירועים שנחשבו נאציים, ואלבום האוסף שלהם משנת 2014 נקרא "כרוניקות של רצח עם".

לאחר ההכרזה על ההופעה בישראל, ולבקשת ההפקה, דאוס מורטם פרסמה הצהרה בעמוד הפייסבוק שלה: "אנחנו מניחים שאף אחד שתומך בנאציזם או פאשיזם לא יקבל את ההצעה להופיע בישראל. אנחנו קיבלנו אותה ואנחנו מצפים לכך".

ההודעה הזאת הובילה לספקולציות לפיהן מדובר דווקא במהלך יח"צני, שנועד לנקות את הלהקה מהמוניטין שדבק בה. נועם ברדין, שמשדרת את תוכנית המטאל "לא נעים" ברדיו הקצה, מספרת שהופתעה מההודעה על הגעתה של הלהקה לארץ. "הבעיה עם הלהקות היא לא שהן נאציות, אלא שהן לא מתבטאות באופן ברור שהן לא", היא אומרת. "הן עושות את זה כדי לשמר את הקהל של הנאו־נאצים. זה ממש הסתדר לי שלהקה כזאת תנסה לעשות מהלך יח"צני שיסתום פיות, בניסיון לשמור על הקהל שהן יכולות לאבד".

ברדין ממשיכה ומסבירה: "הם לא מוכנים להצהיר באופן גלוי ומובהק שהם לא תומכים בנאציזם. זו להקה שנמצאת בתנופה והם מופיעים בפסטיבלים גדולים יותר ויותר. הם מפחדים לאבד קהל ולכן קל לבוא לישראל ולהגיד היי תראו, אנחנו לא נאצים". את העובדה שסולן מאגווה אמנם הגיב להאשמות באיוונט הישראלי אך לא בעמוד הבינלאומי של הלהקה, ברדין מכנה "מהלך פחדני".

"לא שואלים כל להקה מה העמדה הפוליטית שלה"

אז מה גורם למפיק עצמאי, שבקושי רואה רווחים מהבאת הלהקות הבינלאומיות להופעה בארצנו הקטנטנה והמאותגרת גאוגרפית, לקחת סיכון עם הלהקות האלו? יניב אלנדר, בן 25, הקים את חברת ההופעות Dybbuk שמתמחה באמני בלאק מטאל בשנת 2017. אלנדר אינו מתכחש לעובדות, אבל גם לא מוכן לתת להן לעצור אותו. "הסיפור הזה יצא מפרופורציה", הוא אומר, "אין שוני בין להקה שבאה עם אידיאולוגיה ולא אומרת אותה, לבין כזו שמכניסים לה אידיאולוגיה לפה והיא לא נכונה. לא כל להקה שבאה לכאן נשאלת מה העמדה הפוליטית שלה. אנשים פשוט רוצים לשמוע מוזיקה".

אלנדר מתעקש שהנכונות של הלהקות להגיב באיוונט הישראלי מוכיחה את חפותן. "הם פרסמו הצהרה חדה וברורה שהם לא נאצים ופאשיסטים וגזענים, הם לא מנגנים לעליון הלבן או לתחתון השחור, אלא לכולם".

אז למה לא באוונט הבינלאומי?
"למה שהם יעשו את זה? כל ההמולה נוצרה בישראל. הסולן של מאגווה התבטא באופן אישי והסביר שהוא עשה את זה (הוציא את האלבום יודנפריי – נ"פ) לפני 20 שנה. אני בנאדם שמאמין בשינוי. אני לא מתבייש בזה. הרבה אנשים שעשו דברים בחיים שלהם מצטערים עליהם, משלמים את חובם לחברה, וגם אם הם לא עשו עוול שדינו כלא, הם עדין מכים על חטא ומתנערים מהדברים שהם עשו. הוא כתב שזה היה פרויקט שחקר דה הומניזציה. הוא כבר לא שם".

בתגובה של הסולן זנטארה בפייסבוק הוא טוען ש"חקירה אינה שווה לקידום", וה"חקירה" שלו של דה הומניזציה היא חלק מכך ש"מחלוקת במוזיקה תעשייתית היא משהו שהתחיל עוד מאז שת'רובינג גריסטל התחילו את הקטע שלהם בסבנטיז". ספק אם ג'נסיס פי אורידג' הייתה מאשרת.

התגובה של סולן מאגווה בפייסבוק

לפי אלנדר, עצם ההופעה של הלהקה היא הוכחה להיותם אנטי גזעניים. "הם עשו משהו שלא מתקבל בעין יפה אצל קהל נאו נאצי – טרחו לכתוב באווינט של ישראל ולהופיע בפני יהודים. אני מכיר הרבה יהודים, חברים שלי, חלק עם כיפה על הראש, שבאים להופעה שלהם. זה לא רק חלום שלי, אנשים רוצים לראות אותם. גם במעגל החברים שלך יש אנשים שאת מסתייגת מהדעות הפוליטית שלהם, ואת עדיין בקשר איתם. אז זה לא טיעון מאה אחוז חזק, אבל אני מאמין בזה בהנחה שהם רוצים לנגן ואין להם משהו נגד יהדות".

אלנדר טוען שהלהקה כבר לא משתפת פעולה עם הלייבלים הנאציים, והריליסים מהעבר, מקומם בעבר. בשיחה הוא מזכיר שגם חלק מהמשפחה שלו נספתה בשואה. עם זאת, הוא לא חש בבעיה או בדיסוננס, וטוען שגם המשפחה שלו מבינה וסומכת על ההחלטה שלו בנושא. "לא משנה מה הם יעשו, הם תמיד יתפסו כלהקה שהשם שלה שנוי במחלוקת אז זה לא משנה. הם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, הם לא גוף פוליטי אלא מוזיקלי. מוזיקה היא מעל פוליטיקה, מעל זהויות. גם גרמניה וישראל היום ביחסים טובים. למה זה שונה? מה שהיה בעבר נשאר בעבר והמשכנו הלאה. אם אני אצטרך להתחשבן עם כל מדינה שעשתה עוול לעם היהודי, אני לא אצא מזה".

לא פחדת שאנשים ירימו גבה? למה הבאת דווקא את הלהקות האלו?
"אז אנשים יגידו וואט דה פאק, אז מה. מגיע סולן אחד שהורשע בתקיפת הבת זוג שלו, הוא גם אדם אלים (ניק אוליברי – נ"פ). גם אז היה הרבה סיפור, במה זה שונה? אני לא הלכתי להופעה. אני דוגל בזכויות נשים ואני פמיניסט, לא חושב שצריך לתת לזה יד. הוא לא התנער ממה שהוא עשה בעבר. הלהקות שאני מביא התנערו מהדברים שהם עשו. לכתוב אלבום בשם יודנפריי זה לא לרצוח אף אחד או להכות אף אחד, יש בזה מסר מזעזע, אבל בשורה התחתונה זה משהו שאנשים עושים תחת חופש הביטוי והאמנות".

איימו שישרפו את המועדון

כשנפתח האוונט בפייסבוק להופעה, התנוסס מתחת לשמות הלהקות המשפט "פאק אנטיפה": כלומר, ההפקה יצאה במובהק נגד תנועת אנטיפה האנטי פשיסטית.

אתם בעד פאשיזם?
"זה נמחק", חותך אלנדר. "לא הסכמתי עם זה. אני לא נגד אנטיפה. אני אדם שוחר שלום באופן כללי. אני מטיף רק ללהקשיב למוזיקה".

אבל הכדור התגלגל משם, ומהר הגיעו איומים, לטענת אלנדר מצד גורמים בסצינת הפאנק. "מישהו פתח פרופיל פיקטיבי ושלח הודעות למנהלת הגגארין שישרפו את המועדון אם לא יבטלו את ההופעה. כרגע זה נרגע. אני רוצה לקוות שזה ישאר בגדר הרוגע, כי אני לא רוצה ליצור פרובוקציה. אנחנו לא תומכים באלימות מאף סוג".

אז מה יעשו מעריצי הלהקה שרוצים להגיע אבל לא רוצים לתמוך בדעות קיצוניות, גם אם כאלו שהובעו בעבר? "יש דילמה", אומרת ברדין. "בתוך ויכוחי הפייסבוק הסוערים, בעיקר בין אנשים בסצינת הפאנק ואנשים בסצינת המטאל, שאלתי את עצמי אם אני באמת רוצה להיות בהופעה הזו. מוזיקלית היה מעניין אותי לראות את הלהקה, אבל האם ארגיש שלמה עם לקנות כרטיס ולפרנס אנשים שמבחינתם זה בסדר ששלחו את סבתא שלי לברגן בלזן? אני מעדיפה להמנע. מדובר בתופעה שאני לא רוצה להרגיש שאני תומכת בה בשום דרך".

ברדין מוסיפה כי התופעה הזאת אינה ייחודית למטאל. "זכור לי שבתקופת הבחירות האחרונות היה הרבה לחץ על טיילור סוויפט, שאלו למה היא, בניגוד לקייטי פרי למשל, לא תומכת במועמד ספציפי, כשהכוונה הייתה להילארי קלינטון. בגלל שהרבה מהקהל שלה הם רפובליקנים, היא לא רוצה לאכזב אותם ולכן לא מתבטאת בנושא. מאגווה מאפשרים תופעה שבאה להרוס ושואפת להשמיד אוכלוסיה. זה שאתה מופיע לפני האוכלוסיה הזו לא הופך אותך לפחות מזיק".