מביקיני קיל ועד איימי פולר: האם ריוט גרררל עושה קאמבק?

האחרונות לחזור אל חיינו הן קיסריות הגראנג' L7, שמוציאות אלבום אחרי 20 שנה. להקות נוספות מתעוררות לחיים ושלושה "סרטי ריוט" עומדים לצאת. כבר אפשר להיות אופטימיות?

7L ׁ(מתוך "Burn Baby")
7L ׁ(מתוך "Burn Baby")
4 במרץ 2019

לאחרונה מתעוררת ריוט גרררל לתחייה ביתר שאת, גם במוזיקה וגם בקולנוע, מה שמעורר את השאלה האופטימית: האם התנועה חוזרת להשתלט על הנוף? האחרונות שהפציעו מחדש הן קיסריות הגראנג' L7, שעושות לנו טיזינג מאז שחזרו בתחילת 2015 עם שני סינגלים חדשים. אחרי קמפיין גיוס מוצלח הן יוציאו בקרוב את אלבום הקאמבק שלהן, "Scatter the Rats" – האלבום המלא הראשון מזה 20 שנה, ששיר מתוכו שוחרר השבוע.

על הנייר, ריוט גרררל היו כמה להקות פאנק פמיניסטיות (בהן ביקיני קיל ובראטמוביל) שצמחו בארצות הברית ופעלו בין 1990־1993. למעשה, מדובר בתת־תרבות של נשים עם חזון, שרצו לשנות את הדברים שמפריעים לנו בחברה עד היום, באמצעות גיטרות; להשתמש ברוקנרול נגד סקסיזם. הן שרו על הפרעות אכילה, גילוי עריות, אונס והטרדות מיניות, על ההקטנה שהן חוות בחברה הגברית כל הזמן. הן חיברו בין המילים "ריוט" – מהפכה, לבין "גרררל" – ילדה, אבל הטעינו את ה"גירל" באקסטרה זעם ועשו למילה ריקליימינג. הן לקחו מחדש את הילדות שלהן, שממנה לא יכלו ליהנות – בגלל גילוי עריות, דימוי גוף שלילי או חוסר הערכה – והעצימו אותה. בשנים האחרונות ריוט! פורחת מחדש בארצות הברית, אך בישראל היא כמעט ולא מורגשת.

עוד כתבות מעניינות:
"נשמע כמו בלרינות שמזדיינות": סר בייביגירל מסקרנת
15 דקות של תהילה: מבוא לעולמה המופלא של טיירה וואק
טאנק מפוררת את השילוש הקדוש של ההיפ הופ

L7 לא היו להקת ריוט גרררל בדיוק: הן הגיעו מלוס אנג'לס ולא מוושינגטון, שם צמחה התנועה, ולמרות שהיו פמיניסטיות ואקטיביסטיות, הן לא היו מזוהות עם האסתטיקה או עם הלהקות האחרות בז'אנר. כמו בייבז אין טוילנד, L7 היו כבדות יותר מגראנג' וזרות לריוט גרררל, לא שייכות להלך רוח ספציפי בניינטיז חוץ מזה שלהן. אפשר להתייחס לזה בתור "נפילה בין הכיסאות" או כאל כינון דרך עצמאית לחלוטין.

אחד הסיפורים המזוהים ביותר עם הסולנית דוניטה ספארקס הוא סיפור הטמפון, שהפך לחלק בלתי נפרד מהמורשת שלה. בהופעה של הלהקה בפסטיבל רדינג באנגליה, 1992, הלהקה חוותה תסכול מתמשך מבעיות עם הציוד, היעדר סאונדצ'ק ואינספור בעיות טכניות. כשהקהל זרק עליהן בוץ, ספארקס צעקה "פאק יו", חלצה את הטמפון הספוג בדם שלה וזרקה אותו על הקהל. היא סיפרה שמאוחר יותר עלה ניק קייב להופיע על אותה הבמה, והיא ראתה את הטמפון זרוק לו שם על המוניטור.

לרוב העולם הן זכורות בעיקר מהלהיט "Pretend We're Dead" שיצא ב־1992, שגם הרדיו הישראלי עדיין משמיע באמצע היום. את הסאונד הזה כינו במגזין Spin "באבלגראנג'", כלומר רוק גיטרות עם מאפיינים של באבלגאם פופ המאופיין בצלילים דביקים וקליטים. למרות הקלילות שבלהיט הענק, מדובר בכלל בשיר מחאה על האפתיה באמריקה בזמן שלטון המשטרים השמרניים של הנשיאים בוש ורייגן.

רוב השירים של L7 הם פוליטיים בהרבה: ב"Shirley" הן מבצעות מחווה לצ'ה צ'ה, נהגת המרוצים האמריקאית שירלי מלדוואני ששברה שיאים בספורט הגברי והסקסיסטי. את "Wargasm" כתבה ספארקס במחאה על ההתערבות האמריקאית במלחמת המפרץ, שהייתה לטענתה ספין עדי להתחמק מדיון במשבר הדיור.

האלבום החדש של הרביעייה המהפכנית יוצא בלייבל Blackheart Records של ג'ואן ג'ט, לייבל קטן ועצמאי שמתרכז בהרכבי רוקנרול של נשים. "אנחנו מתרגשות לחזור לעבוד עם ג'ואן… רק דמיינו את הארוחות המשפחתיות שלנו!" כתבה סולנית הלהקה ספארקס. את ג'ט הן מכירות עוד מהימים בהם הקימו יחד את "Rock For Choice", פסטיבל מוזיקה לייב אייד סטייל שנועד לגייס כספים לארגוני פרו־בחירה התומכים בהפלות ובהפיכתן לחוקיות. בפסטיבל הזה הופיעו בין היתר ג'ואן ג'ט, ביקיני קיל, נירוונה ופוגאזי.

ריוט! גם בקולנוע

אל התחייה המחודשת של הריוט גרררל הצטרפו ביקיני קיל, ההרכב החשוב והמזוהה ביותר עם התנועה, שהכריזו על סיבוב הופעות בארצות הברית ובלונדון. טים דראטש, הרכב קווירקור מצוין, הכריזו שהן מוציאות מחדש את כל הקטלוג שלהן.

התופעה הזאת מתרחשת גם בקולנוע: רק בשבוע האחרון הוכרזו שני סרטים חדשים הממותגים כסרטי ריוט גירררל. עדיין לא ברור אם הם הולכים לייצג את תת התרבות הזו נאמנה או להישען על התופעה מבלי להתעמק בה. איימי פולר האהובה הולכת לביים לנטפליקס את "Moxie", סרט על טינאייג'רית שעושה מהפכה בבית הספר שלה בהשראת הריוט גרררל. בנוסף, בקרוב ייצא גם סרט דוקומנטרי על סוזי קוואטרו, הרוקרית שנתנה השראה לג'ואן ג'ט.

לצד שני אלה, אליזבת' מוס ("סיפורה של שפחה") מככבת כעת בסרט חדש בשם "Her Smell" – דרמה על רוקרית בעלת נטייה להרס עצמי המנסה להישאר פיכחת כדי לזכות בחזרה בהשראה שהפכה את הלהקה שלה לסיפור הצלחה. בטלוויזיה הסדרה "PEN15" (הולו) מצדיעה לביקיני קיל והשיר "Demirep" מככב בפתיח שלה.

עדיין לא ברור אם זה מה שריוט גרררל חששו ממנו תמיד – התמסחרות ואובדן ערכים – או הנגשה של כל מה שהיה ועדיין יפה בתנועה.

ריוט! ממליצה

להחזיק חזק לקראת האלבום החדש של אחת מגיבורות ריוט, סטלה דונלי, שייצא בשישי הקרוב (7.3). השיר "Old Man" מתוכו, בו היא שרה בקול מתוק כמו סוכר איומים כלפי גבר שהטריד חברה שלה, הוא אחד מלהיטי הריוט! של השנה, ואין שום סיבה שהוא לא יעשה קרוסאובר גם למיינסטרים.

ריוט! מוזיקה מהפכנית, להט"בית, קווירית ואנטי גזענית. משודרת בכל יום שני בין 14:00־15:00 ברדיו הקצה. להאזנה באתר | לפלייליסט בספוטיפיי | לעמוד הפייסבוק