רקוויאם ללוציפר: שיר פרידה אחרון מהבר האהוב שנסגר

הָאִפּוּר בַּחֹשֶׁךְ תָּמִיד נִרְאֶה נִפְלָא

הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּזְדַּיְּנִים בַּשֵּׁרוּתִים שֶׁל בַּר הלוּצִיפֶר
לֹא יוֹדְעִים שֶׁלְּהִזְדַּיֵּן עִם הַשָּׂטָן אֶפְשָׁר גַּם עַל סָדִין לָבָן.

הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים קוֹק בְּשֵׁרוּתִים שֶׁל בַּר הלוּצִיפֶר 
לֹא זוֹכְרִים שֶׁאֶת הַהַכָּרָה הֵם אִבְּדוּ מִזְּמַן.

הַנָּשִׁים הַיּוֹשְׁבוֹת זְקוּפוֹת בָּרַעַשׁ שֶׁל בַּר הלוּצִיפֶר 
לֹא מַאֲמִינוֹת שֶׁמִּלְּחִישָׁה אֶפְשָׁר לִפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה.

הַקָּהָל הַמַּקְשִׁיב לְמוּזִיקַת הָאַהֲבָה בְּבַּר הלוּצִיפֶר
לֹא חוֹשֵׁד שהדיג'יי לֹא מֵבִין אַנְגְּלִית.

הַגְּבָרִים הַמְּבִיאִים אֶת הַמְּאַהֶבֶת לְבַּר הלוּצִיפֶר 
לֹא יוֹדְעִים שֶׁזּוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.
הַנָּשִׁים לֹא מְבִינוֹת שֶׁקִּבְּלוּ קָאוּבּוֹי בְּמַתָּנָה.

יֵשׁ שֶׁשּׁוֹתִים חֲמִשָּׁה לִיטֶר בִּירָה
וְלֹא יוֹצְאִים לְהַשְׁתִּין מֵחֲשָׁשׁ לְאַבֵּד אֶת דַּרְכָּם חֲזָרָה.   
(לַבּוֹגְדִים הוֹפֶכֶת לְפֶתַע הַשַּׁלְפּוּחִית לִרְגִיזָה).
יֵשׁ נָשִׁים עִם יְלָדִים בַּבַּיִת,
וְיֵשׁ גְּבָרִים שֶׁגָּדְלוּ כְּמוֹ יַבְּלִית.
בַּפִּנָּה יוֹשֵׁב הִלֵּל בֶּן שַׁחַר, אֶל מוּלוֹ אִשָּׁה בְּמִשְׁקָפַיִם, 
מִתּוֹךְ תִּיקָהּ הַפָּעוּר מְצִיצִים הוֹרֶיהָ 
(הִיא מֵסֵּבה פָּנֶיהָ).
יֵשׁ רוֹאִים וְיֵשׁ עִוְּרִים וְיֵשׁ שֶׁעֵינֵיהֶם אֲדֻמּוֹת.
(אִם מִסְתַּכְּלִים מִקָּרוֹב אֶפְשָׁר לִרְאוֹת דְּמָעוֹת).
הָרֹב מַגִּיעִים לֶאֱכֹל,
הָרֹב נִמְנָעִים מִשִּׂיחָה,
אַף אֶחָד לֹא צוֹחֵק בֶּאֱמֶת,
אֲבָל הָאִפּוּר בַּחֹשֶׁךְ תָּמִיד נִרְאֶה נִפְלָא.

יֵשׁ שֶׁיֵּלְכוּ הַבַּיְתָה יַחְדָּו,
יֵשׁ שֶׁיֵּלְכוּ בְּנִפְרָד.
יֵשׁ שֶׁיֵּשְׁבוּ בַּמּוֹנִית יָד בְּיָד,
צוֹרְבִים רַק עוֹד מַכְאוֹב אֶחָד.

כֻּלָּם כְּבָר מִזְּמַן כְּמוֹ
כְּלָבִים מִחוּץ לַמְּלוּנָה,
מַצְמִידִים חָזָק אֶת עֲלֵה הַתְּאֵנָה,
מְחַפְּשִׂים מִסְתּוֹר, מִתְחַנְּנִים לַהֲבָנָה,
רוֹקְדִים עָקוּם כְּמוֹ עַל סִפּוּן סְפִינָה.
(הָעֲנָנִים הַכֵּהִים כְּבָר מֵעֵבֶר לַפִּנָּה).

מִישֶׁהוּ (אוֹ מִישֶׁהִי) עוֹד יִפֹּל מִשָּׁמַיִם, יִגְדַּע לָאָרֶץ,
יַחְלֹשׁ עַל הַגּוֹיִים. מִישֶׁהוּ (אוֹ מִישֶׁהִי)
עוֹד יֹאמַר בִּלְבָבוֹ: אֶהֱפֹךְ לֶאֱלֹהִים.
וּמִישֶׁהִי (אוּלַי אֲנִי)
תֶּרֶד אֶל יַרְכְּתֵי בּוֹר,
(שְׂעָרִי, אַגַּב, שָׁחֹר).

מִי יִתְּנֵנִי עוֹף? זוֹחֲלִים הָעֲיֵפִים,
מִי יִתְּנֵנִי בַּמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים?
(נִשְׁבַּר כְּבָר הַגַּב מִתַּרְמִיל הַכִּסּוּפִים).
מִי זוֹ הַהוֹלֶכֶת בַּחֹשֶׁךְ? עֲקֵבֶיהָ נוֹקְשִׁים,
סִכַּת קְטִיפָה רַכָּה אוֹחֶזֶת תַּלְתַּלִּים.
הִיא זוֹ שֶׁרָאֲתָה בַּאֲפֵלַת צַלְמָוֶת אוֹר נְגוֹהוֹת –
נִצְמְדָה חָזָק, עָמְדָה עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת.

שֶׁקֶט בַּחוּץ, קֶצֶף גַּל וּלְבָנָה
הַשָּׁמַיִם נְמוּכִים, תֵּל אָבִיב יֶשֵנָה.
מָה זֶה לַיְלָה? מָה זֶה אוֹר?
בְּנוֹצוֹת וְזֶפֶת גֻּלְגַּל הַלֵּב הַטָּהוֹר.
כֻּלָּם יֵלְכוּ לִישֹׁן בִּבְדִידוּתָם,
גַּם הִלֵּל בֶּן שַׁחַר,
גַּם הָאֲהוּבָה בְּמִשְׁקָפַיִם.
כֻּלָּם יְקַלְּפוּ גַּרְבַּיִם, יְחַבְּקוּ בִּרְכַּיִם,
כֻּלָּם יִשְׁכְּחוּ לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם,
יַחְרִישׁוּ אָזְנַיִם.

בְּבַּר הלוּצִיפֶר יְנַקֶּה הַבָּחוּר אֶת הָאַסְלָה,
הַבַּחוּרָה תָּרִים אֶת הַכִּסְּאוֹת וְתִשְׁטֹף אֶת הָרִצְפָּה.
הֵם יַשְׁאִירוּ קַעֲרַת מַיִם קְטַנָּה
לִשְׁנֵי גּוּרֵי הָעֳפָרִים וּלְאִמָּם הָאַיָּלָה,
(לַגּוּרִים קוֹרְאִים עָמְרִי וְאֵיתָן וְהֵם תָּמִיד אִתָּהּ).
מָחָר הֵם אוּלַי יַעֲשׂוּ חֲתֻנָּה.
(הֵם מֵעוֹלָם לֹא עָסְקוּ בִּדְגֵי הַמַּדְמֵנָה).
זֶה נִשְׂגָּב! הִיא תִּצְרַח,
הַבָּחוּר יִצְחַק,
לֹא יִבְרַח.
הֵם לֹא חוֹלְמִים עוֹד עַל פָּרָה אֲדֻמָּה,
הֵם חוֹלְמִים כְּמוֹ כֻּלָּם מְצִיאוּת מְדֻמָּה.

ענת בצר, תל אביב, 2019