גם אתם שמתם לב לריח של לחם טרי בשדרות ירושלים? זו הסיבה
עד לתקופת הקורונה אביגיל אבשלום דהן בכלל לא אכלה לחם. בימים אלה היא משיקה מאפייה ביתית חדשה ביפו, בה היא אופה מדי יום לחמים טריים על בסיס זני חיטה עתיקים (ויש גם ללא גלוטן!) - כי כולנו כבר הבנו שאין כמו מה שהיה פעם
רק בשבוע שעבר התבשרנו על המאפייה החדשה של חגי בן יהודה בפלורנטין שמתהדרת בלחמי מחמצת על בסיס זני חיטה עתיקים, והנה נפתחה לה עוד אחת, לא מאוד רחוקה פיזית וגם לא קונספטואלית אבל איך אומרות – אף לחם לא דומה למשנהו (אוקיי נגיד שאומרות את זה).
אז אם עברתם לאחרונה ברחוב יהודה הימית ביפו ואל אפכם הגיע ריח אפייה משכר – זה ודאי בזכות הלחם של אביגיל שהתמקם ברחוב בחודש האחרון – מאפייה שאחראית לאפיית לחמים ריחניים וטריים במיוחד.
מאפיית לחם אביגיל מבוססת על הלחם לבדו, לכן לא תמצאו בה דברי פטיסרי ושאר זוטות. מאחוריה עומדת אביגיל אבשלום דהן, שבימים שלפני המגיפה עסקה בעריכת סרטים לקולנוע ולטלוויזיה, ובכלל לא אכלה לחם (כלומר, נמנעה מהמאכל בשל סיבות בריאותיות). מאז חיטה רבה נטחנה ובצק רב עבר במלוש, והיא השתתפה בקורס חיטה עתיקה ולחמי מחמצת של האופה המומחה אנומראל עוגן. בקורס השתתפה עוד בימים שלפני הקורונה, ושם הבינה שלחם מחמצת בלישה ידנית ובעבודת יד שמורכב מזנים מובחרים ועתיקים של חיטה – דווקא מיטיב עמה.
כשפרצה המגיפה בוטלו הפקות ואביגיל מצאה את עצמה אופה לחם ונהנית מכל רגע. היא המשיכה להכיר ולהתנסות בסוגי חיטה נוספים ואף התמחתה גם בלחמי שיפון אצל כוהנת השיפון אלה זייד שעובדת על פי מתכונים רוסיים מסורתיים.
היא החלה לאפות מתנור ביתה, ולחלק לחברים ולשכנים. ואז החלה השמועה – אודות לחמי המחמצת המופלאים שמורכבים מזני חיטה עתיקים והם גם בריאים וטריים – לעבור מפה לאוזן. אל המשימה הצטרף גם בעלה דני אבשלום, שלמד טכניקת לישה ידנית והצטרף למלאכת הנחתום. ביחד הם הוציאו מתנור ביתם כיכרות רבים בכל יום.
כשהמגפה חלפה (או לפחות כך אומרים) הם החליטו שהתנור הביתי צר מלהכיל את הביקוש ללחם – שלא מסתיים אף פעם – ותרו אחר מקום אידאלי משלהם, עד שמצאה אביגיל ליד הבית את החלל ביהודה הימית. היא החליטה להתקין בו תנור, הפעם כזה תעשייתי, ולהוציא תחת ידיה לחמים רבים. אל הפרויקט הצטרף גם אביחי מזרחי, שהביא את הלחם לכדי מוצר וסייע בהרכבת התפריט.
אז אחרי תולדות הלחם, מה בתפריט? לחם איכרים כפרי מחיטת דורום מלאה, קאמוס וקמח כפרי, לחם יפואי עם מלוחיה, זעתר טרי, קלמטה. קצח, שומשום ושמן זית. יש גם פנאן, שהוא לחם מחמצת שיפון מופחת גלוטן עם שיבולת שועל, שקדים ושאר גרעינים, וגם נטול גלוטן לחלוטין (על אף שהסביבה אינה סטרילית) שעשוי מקמח אורז מלא, שיבולת שועל, גרעיני קינואה ופשתן. מי שלא אוהב קמחים מלאים ורוצה לחם רגיל ודאי יאהב את הלחם של איילת, שהוא לחם מחמצת לבן באופן יחסי, כזה שילדים (וגם) מבוגרים אוהבים.
מחיר כיכר לחם הוא 28-35 שקלים, ולסיומת יש גם בראוניז ג׳אנדויה ללא תוספת סוכר או גלוטן, וגם גרנולה בתוצרת ביתית. במקום יתקיימו בהמשך גם סדנאות אפייה.
לחם אביגיל, יהודה הימית 33 יפו. אפשר להזמין גם בווטסאפ 052-8366128