את התמונה הזו צייר היטלר. עכשיו השמידו אותה בטלוויזיה. צפו

Channel 4 הבריטי (חלק מהשידור הציבורי במדינה, ראוי לציין) רכש ציור של הצייר והצורר הנאצי אדולף היטלר – ואז השמיד אותו בעזרת מכשיר שמורכב משבעה מסורים חשמליים. זאת לא מתיחה וגם לא רעיון לפרק בעונה הבאה של "מראה שחורה", אלא פורמט חדש בערוץ, תחת השם Jimmy Carr Destroys Art. אבל אחרי שנסיים לפתוח עיניים על התוכנית הפרובוקטיבית (ובוא נודה בזה, די קשה לעשות משהו באמת פרובוקטיבי בטלוויזיה היום), צריך לתת לערוץ את הקרדיט – מדובר בפורמט באמת מעניין ואינטליגנטי. כי היטלר הוא לא האמן היחיד שהערוץ רכש עבודות שלו.

לאותה המטרה בדיוק נרכשו גם ציורים של המוזיקאי האוסטרלי רולף האריס, שהורשע בפדופיליה ב-2014, של הצייר והפסל אריק גיל, שאמנם הותיר מורשת אמנותית ענפה (בעיקר בתחום הטיפוגרפיה) אבל, לפי יומנים אישיים שלו שנחשפו בסוף שנות ה-80, גם תקף מינית את שתי בנותיו ואת אחותו – וגם של פאבלו פיקאסו, שנודע גם הוא ביחס בעייתי לנשים.

הציורים והיוצרים שלהם, אם כך, מייצגים ספקטרום רחב מאוד: לאף אחד אין עוררין על החשיבות האמנותית של פיקאסו בעוד שההישגים האמנותיים של גיל הם משמעותיים מאוד, אבל מאז שמעשיו נחשפו בפומבי לא מעט מוזיאונים העדיפו להפסיק להציג את העבודות שלו. ההישגים האמנותיים של רולף האריס הם זניחים, בעוד שהסיבה היחידה שאנחנו מכירים את הציורים של היטלר הן בזכות מה שהוא עסק בו לאחר שלא התקבל ללימודי אמנות. את הפרק הראשון, בו הצופים מחליטים על גורלן של יצירות האמנות המפוקפקות, תוכלו לראות במלואו כאן:

אם כך, בתקופה בה הדיון על הפרדת האמן והיצירה עולה שוב ושוב, Jimmy Carr Destroys Art מציעה לצופים ולקהל באולפן להיות השופטים וסוף סוף להחליט – איפה ומתי, אם בכלל, עובר הגבול. מנהל התוכן של הערוץ, איאן כץ, הסביר בשיחה עם ה"גרדיאן" הבריטי שלכל ציור עולה "סניגור" ו"תובע": "ה'סניגור' של היטלר לא יטען בעד היטלר, אלא בעד התפיסה שהמעשים שלו לא צריכים להכריע האם יצירת אמנות קיימת או לא". וכמובן שג'ימי קאר, הסטנדאפיסט הבריטי עם הצחוק המרהיב והפאנצ'ים השחורים, נבחר להיות התליין האמנותי. זה מה שעושים בשידור הציבורי הבריטי. יור מוב, כאן 11.