מה לעשות היום? (10.1)

ראשון שיגעון: מתחילים בכוס בירה על אחד הברים של דיזנגוף, קופצים לקונצרט "אמני העתיד" של תלמידי תלמה ילין ומסיימים עם רוקפור

הכעס כבר נעול. רוקפור (צילום: גוני ריסקין)
הכעס כבר נעול. רוקפור (צילום: גוני ריסקין)
10 בינואר 2016

דיזנגוף ללא הפסקה

מכירים את זה שכל הרצליה, ראשון לציון ופתח תקווה יושבים על כיסאות הבר לאורכו של דיזנגוף, לובשים זארה ונראים שמחים מדי? תגידו מה שתגידו, מדובר בממזרים הכי אסתטיים עלי אדמות והרעיון של "דיזנגוף ללא הפסקה" הוא להחזיר להם ולנו את החשק לרבוץ בצפון-מרכז העיר שעדיין לא התאוששה מהפאניקה. הגענו עד כאן עם הלשון בחוץ ועכשיו מגיעה לנו בירה. לפרטים נוספים.

[tmwdfpad]

"אמני העתיד" של תלמה ילין 

בשבילנו תלמה ילין הוא האפר איסט סייד/ הרצליה פיתוח/ הצפון הישן/הצפון החדש/ מגדלים/ יוקרה ועוד כל מני דברים שאינם בהישג ידינו ולעולם לא יהיו. בשביל אחרים הוא סתם עוד תיכון שצריך להעביר מהר. כך או כך, אף אחת מן הפרספקטיבות לא יכולה לסתור את העובדה שמשם יצא רוב מכריע של אנשי תרבות. אם מתחשק לכם להתחכך או לסמן לפני כולם את מי שבעתיד יפציעו מכל עבר, נסו את הקונצרט של תלמידי תלמה ילין. "אמני העתיד" הם קוראים לעצמם, וכנראה שהם לא טועים. לפרטים נוספים.

רוקפור בבארבי

לפי כל הגיון כולנו אמורים לחטוף עכשיו התקף נוסטלגיה שייקח אותנו לתחילת הניינטיז (לא משנה שאז היתה האינתיפאדה הראשונה) ולהגיד שפעם היה ממש על הכיפאק. ויש בזה מן האמת, כי אז לפחות יצאו שירים יפים כמו "שוב לא שקט" ו"הכעס" שהיו של נחלת הכלל ולא סודם של בודדים. בכל אופן, אלי לולאי חזר לרוקפור ורוקפור חזרו לאלי לולאי ויחד הם עונים על הצרכים שלנו בזמן רגרסיה. לפרטים נוספים.