מה מזמינים היום: אם לא טסים לטורקיה, אז לפחות נאכל טורקי
זה נכון, מרוב שווארמות בתל אביב לא רואים את הסיח. אבל גם בין כל הגילופים, אנחנו תמיד מחפשים את השווארמה שתשמח אותנו. ולמרות המחיר הממש לא זול של השווארמה הזו, הטעם מנצח אותנו בכל פעם. או שאולי זה הריח, עדיין לא החלטנו
מי כמונו יודעים כמה שווארמות יש בעיר. הסתובבנו כבר על כל סיח, נשקנו לכל שיפקה, הכתמנו את החולצה בכל טחינה שבעיר. אבל המרדף אחר השווארמה המושלמת תמיד נמשך, ולמרות שאנחנו שומרים אמונים לאחת מושלמת (מוטפאק, תפסיקו לשחק איתנו ותפעילו ת'וולט), זה תמיד כיף לחזור לקלאסיקות, במיוחד כשאין הרבה משלוחי שווארמה כאלה טובים בעיר. ואין ספק ש"טורק לחמג'ון", השווארמיה הוותיקה בנחלת בנימין, היא קלאסיקה שכיף לחזור אליה.
לאורך השנים המקום שהביא את בשורת הדונר לתל אביב בהחלט ידע עליות ומורדות, אבל עכשיו הטורק בתקופה טובה, וזה עוד מבלי לדבר על הלחמג'ון הפריך. נכון, גם ביחס לעליית מחירי השווארמה הוא מאוד יקר (במיוחד במשלוח), אבל מנת הכבש הטעימה שלהם עושה לנו פרפרים טורקיים בלב, ומספיק כמה מחשבות על גילופי הבשר העסיסי כדי לרצות לעשות רק דבר אחד – להרוג טורק, ולמות. ובטח עוד בהתחשב באווירה הנוכחית מטורקיה לעת המלחמה.
מנה מומלצת: בטח, שווארמה. נו, מה חשבתם? סטייק פילה? למרות המחיר (50 ש"ח במשלוח), השווארמה היא גם אחת מהטעימות בעיר. שווה לדגום לפחות פעם אחת.
יש אופציה לטבעונים? רק את העלבון הגדול שנקרא "סלטים בפיתה" (25 ש"ח) או מגש תוספות גדול (45 ש"ח, 3 תוספות לבחירה). אנחנו מאחלים לכם משהו טוב יותר בחיים.
איך מזמנים? בוולט או באתר
ואם לא בא לי? אולי אתם מעדיפים משהו עם פחות כתמי טחינה על החולצה, וזה לגיטימי (גם אם מוטעה), ולכן אולי שווה לכם לנסות כריכי מעדנייה וטוסטים מיוחדים באווירת קלאס. אבל אם גם הם לא לטעמכם, יש לנו רשימה ענקית של המשלוחים הכי טובים בתל אביב. כדי שתוכלו לבחור את הכתם על החולצה שאתם רוצים.