מה מזמינים היום: כריך שרק נראה גנרי, אבל בפועל מבריק
על פניו, אין שום סיבה שתנסו את כריך האנטריקוט הזה, שנראה כמו כל כריך בשרי גנרי אחר. אבל אם תתעלמו מהמיתוג וממה שלמדתם לפחד ממנו בפריפריה, תמצאו חתיכת כריך אנטרקוט בועט, כזה שאנחנו קצת שומרים בשושו מרוב שהוא טוב בקטע מפתיע
לפעמים כדי למצוא את הפנינות הנחבאות צריך להסתכל ממש מתחת לאף שלנו, במקום האחרון בו תחפשו. נגיד כמו רשת ארצית של כריכים דרום אמריקאים – המקום האחרון שהייתם מצפה לקבל בו כריך ראוי בתור תל אביבים מתנשאים שמצחצחים את השיניים עם הטחינה של אייל שני. ועם זאת, דווקא במרכז המפוצץ של נחלת בנימין, ממש בין הויטרינה לסון רון, מתחבא סניף זכיין קטן של "רד מיט" שמגיש כריך וראפים בסגנון דרום אמריקאי ומחזיק – בחיינו – באחד מכריכי הבשר הכיפיים בעיר, ה"קרייזי רד".
אולי זו הג'בטה הפריכה שמחממים במקום, אולי בשר האנטריקוט הדקיק שנצרב על הפלאנצ'ה עם פלפל ובצל לשמיכת בשר מלאת טעם. אולי אלו בכלל מגוון הרטבים הפרובנציאלים (בקטע טוב) שהופכים את הכל לתענוג. לדעתנו זה כנראה קשור גם לתערובת הפלפלים החריפים שישרפו גם לחובבי החריף הגדולים את החיך בטעם מצוין. כך או כך, יש שם אירוע נדיר, אלכימיה מיוחדת שרק כריך טראשי לחלוטין שפוגע בול במטרה יכול לייצר. משום מה בסניפים אחרים של "רד מיט" לא הצליחו לשכלל את הקסם, אז תזמינו מסניף נחלת בנימין בשביל משהו אדום ומשגע.
מנה מומלצת? מה, לא הבנתם? רוצו מהר על הקרייזי רד (47 ש"ח, 68 בארוחה), אל תוותרו על הפלפל-בצל מטוגן, אל תשכחו לבקש את החריף, ולאמיצים מומלץ גם לקחת רוטב שזיפים. בתאבון.
יש אופציה לטבעונים? יש כריך פורטובלו, וזה בהחלט נראה טוב, אבל מעולם לא טעמנו, ובמקום כזה קשה קצת להיות בטוחים. אולי שווה לנסות.
איך מזמנים? בוולט. אבל ספציפית בוולט הזה, כדי שתגיעו לסניף הנכון.
ואם לא בא לי? אז אולי תרצו כריך יותר פאנסי, ואין הרבה יותר פאנסי מכריך הענק של רחל בן אלול. ואם גם הוא לא עבורכם, בטוח תמצאו משהו אחר ברשימת המשלוחים הכי טובים בתל אביב שלנו.