לא בגלל הפוליטיקה: מה באמת מטריד בהטרדה של ינון מגל

חשוב לי לציין: הנטיות האידיאולוגיות של ינון מגל לא מטרידות אותי. זה נכון, אני מתנגדת לדעות שמייצגת מפלגת הבית היהודי, אבל מעולם לא ייחסתי למגל חשיבות יתרה בשיח הפוליטי. מה כן מטריד אותי?

[tmwdfpad]מטריד אותי שאני לא יכולה ללכת ברחוב בתחושת בטחון בלי שגבר מוכר יתלווה אלי, ולא משנה באיזו שעה של היום מדובר. מטריד אותי שאני לא יכולה לגור במקומות מסוימים שבהם גבר כן יכול. מטריד אותי שאם יקרה לי משהו, יגידו שביקשתי את זה, או כיוונתי לזה, שהחמיאו לי, או שיש לי מזל שבכלל מישהו נגע בי.

מטריד אותי שדמי מותר, שעושים רומנטיזציה לתוקפים של נשים כמוני. מטריד אותי שלפני כמה חודשים, אולי שנה, תקף אותי גבר כדי להסביר לי שחברה שלי, שאמרה למכריה, ולי ביניהם, שהוא תקף אותה מינית בחומרה, טועה. אז הוא תקף אותי, כדי להוכיח שהוא לא תוקף על רקע מיני ושהכל בכלל בסדר. מטריד אותי שהדברים האלה קורים לנשים, ויקרו, לא בסמטה חשוכה ברחוב אפל, אלא בבר שאנחנו יוצאת אליו בקביעות, ברחוב שאנחנו מתגוררות בו, בעבודה שלנו, אפילו בבית שלנו.

מטריד אותי, יותר מהדעות הפוליטיות של ח"כ טרי אחד מתוך מאה ועשרים, יותר מהעובדה שהמדינה הזו הולכת לאבדון – שאני לא יכולה ללכת, סתם כך, בסביבה המוכרת לי, בלי שיבוא איזה ינון – האיש, האדם הפרטי, אפילו לא הפוליטיקאי – ויעשה איתי מה שבא לו כי אני אישה אז מותר.

ינון מגל כנראה לא הטריד כי הוא הרגיש שכרון כוח מתפקידו הבכיר בתקשורת (הוא בדיוק פרש ממנו) או מתוקף היותו חבר בכנסת ישראל (הוא "התנצל" על מעשיו ב"חיים הקודמים"). הוא הטריד כאדם פרטי, הטריד כגבר. כי הוא חושב, כמו רבים אחרים, שאם יש לו זין, ולמישהי יש ציצים ותחת, אז הם והיא שם בשבילו לצרכים שהוא בוחר בהם. ככה זה כשאתה מרגיש שאדם אחר נועד, בהוויתו, להיות פחות ממך, לספק את הצרכים שלך, להיות שעשוע.

אז כן, לא מטרידות אותי הדעות הימניות של ינון מגל. כלומר – לא כרגע. לא בכל רגע ורגע, בכל הליכה ברחוב, בכל יציאה מהבית, לפעמים גם בתוכו. לא החשש מהימניות שלו הוא שמלווה אותי בכל צעד שאני צועדת.

מטריד אותי שמטרידים אותי.