הסיטקום הכי מצליחה בארה"ב לא מצחיקה בכלל. ויש לזה סיבה

מה מצחיק פה. מה לעזאזל מצחיק פה. מה מצחיק. זאת שאלה שנשאלת בזמן הזה שוב ושוב, לעיתים בתקווה להצטרף אל הצוחקים, לעיתים מתוך תהיה אמיתית, בדרך כלל בזעף. מה מצחיק. מה מצחיק במשבר האקלים. מה מצחיק בקפיטליזם המאוחר. מה מצחיק במגיפה שמשתקת את העולם. מה מצחיק בעליית הפופוליזם הפאשיסטי. תסתכלו רגע מסביב ותגידו מה מצחיק.

בתמונה: כל בדיחות הקורונה המוצלחות ששמענו. במת הסטנדאפ של האוזןבר בסגר (צילום: איליה מלניקוב)

החוכמה העממית המקובלת היא שבעיתות משבר הקומדיה פורחת כי כולם רוצים לצחוק קצת. כנראה שכמו חוכמות עממיות רבות, גם זה קשקוש פולקלוריסטי מיושן שאינו תקף למציאות הנוכחית שבה אנחנו חיים. המשבר הגלובלי הנוכחי יכול לעורר פחד, יכול לעורר כעס, אבל גם הקומיקאים הגדולים ביותר מתקשים למצוא הומור בתוך הסיטואציה. כשהם בכל זאת מנסים זה מייצר יותר זעם מצחוק. ומי שצוחק מעורר חשד: מה מצחיק? על מי אתה צוחק? על חשבון מי הפאנץ'?

לא, הפוליטיקלי קורקט לא הרס את הקומדיה. הפמיניסטיות גם לא הרסו את הרומנטיקה, תודה שווידאתם. אבל הקומדיה הפכה לנשק פוליטי בשימוש המוני בעשור האחרון ובהחלט עברה פוליטיזציה ופיצול

>> עוד ב"טיים אאוט סופ"ש":
>> הו הו הוליווד: הקומדיות הכי טובות של עשר השנים האחרונות
>> אם העולם מצחיק, אז למה הסטנדאפ התל אביבי במשבר?
>> להוציא את הקומי מהקומיקס: איך סרטי מארוול נהיו רציניים?
>> המקום הכי מצחיק בתל אביב: העיר של אביעד בנטוב

תעיפו מבט בקומדיה הפופולרית ביותר בטלוויזיה בארצות הברית בימים אלה, "אבוט אלמנטרי". היא מתרחשת בתיכון עני בפילדלפיה, משתייכת לז'אנר המוקומנטרי, ממחזרת את השטיק הקרינג'י של "המשרד" ו"מחלקת גנים ונוף" – אבל הרבה (הרבה) יותר מתוקה והולסום משתיהן. למרות שהיא יושבת על חבית הנפץ הבינגזעית והבינמעמדית של ארצות הברית, היא עושה כמיטב יכולתה לא לייצר סאטירה מפורשת, רק סאבטקסט מתמשך. בהשוואה למודלים שלה מהעשור הראשון של האלף היא מאוד משתדלת לא לדרוך לאף אחד על הרגל.

ככה נראה חדר מורים בבית ספר עני? כבר מצחיק. "אבוט אלמנטרי" (צילום: יחסי ציבור)

לא, הפוליטיקלי קורקט לא הרס את הקומדיה. הפמיניסטיות גם לא הרסו את הרומנטיקה, תודה שווידאתם. אבל הקומדיה הפכה לנשק פוליטי בשימוש המוני בעשור האחרון – תגידו תודה לממים, תודה לטוויטר, תודה לטיקטוק – ובהחלט עברה פוליטיזציה ופיצול מימין ומשמאל. הביקורות על הקומדיה הרומנטית "אין גברים כאלה", למשל, תלויות לחלוטין בהשקפת הכותב על המצב הלהט"בי. מעטות מהן עוסקות בעובדה שזה סרט מצחיק מאוד ומנסות להבין מדוע. רובן מנסות לפרק אותו מנשקו. מה אתה צוחק. מה מצחיק.

בזמנים בהם נוסחאות הקומדיה הישנות דועכות ונחלשות ומתקשות לגייס אמון וכסף בהוליווד, ובעת הזאת כשהמציאות מנצחת את הסאטירה שוב ושוב בפראותה, קל יותר קל יותר לעשות קומדיה כשלא מנסים לעשות קומדיה

בשנת 2023 קומדיה היא הז'אנר המסוכן ביותר. אתם יכולים להראות על המסך אלימות מזעזעת ומיניות וולגרית ולקבל פרסי אמי, אבל כל בדיחה חדה היא סכנה. קומדיה חדה תמצא מי שיחווה אותה כפוגענית, תסבך אתכם ותסמן אתכם, ובכל מקרה תתקשה להיות להיט פופולרי. עלייתה ועלייתה של תופעת הסטרימינג הובילה לפיצולו של ז'אנר הקומדיה לשלל נישות ותת-ז'אנרים, ובעידן של קומדיה מבוזרת גם סדרות קומיות נועזות שהיו מחוללות פעם מהומת אלוהים – "ריק ומורטי" בעונותיה הראשונות, נניח – מגיעות כיום בעיקר אל קהל היעד שלהן ועוברת מתחת לרדאר או מעל הראש של מי שהיו עשויים להתפלץ.

לכן גם בכלל לא מקרי שחלק גדול להפתיע מהקומדיות הכי אהובות עלינו (סליחה, "הכי טובות") הן בכלל סרטי קומיקס, תעלומות בלשיות או דרמות קומיות עם אלמנטים מז'אנרים אחרים. בזמנים בהם נוסחאות הקומדיה הישנות דועכות ונחלשות ומתקשות לגייס אמון וכסף בהוליווד, ובעת הזאת כשהמציאות מנצחת את הסאטירה שוב ושוב בפראותה, קל יותר לעשות קומדיה כשלא מתחייבים להצחיק. קל יותר כשנשענים על ז'אנר נוסף לצרכי פארודיה, הומור-קרינג' והומור-מטא שכולו רפרנסים. קל יותר לעשות קומדיה כשלא מנסים לעשות קומדיה. זה מה שמצחיק פה.

היי, אני קומדיה עכשיו. הכלאת ז'אנרים ששווה אוסקר (מתוך הפוסטר של "הכל בכל מקום בבת אחת")

אז הקומדיה במשבר. העולם במשבר. כולנו שרויים כבר כמה שנים במשבר עולמי מתמשך ורווי טראומות. קשה לנו יותר מתמיד לצחוק ביחד. אם נצא מזה – גם הקומדיה תצא מזה. בשוליים תמיד קורים דברים יצירתיים וחדשניים, ואחרי יותר מאלפיים שנות קומדיה אפשר גם לומר בביטחון מלא שמדובר בז'אנר שכבר חווה לא מעט סייקלים של התחדשות, פופולריות, מיצוי ודעיכה רק כדי להיוולד מחדש מצחיק מתמיד, ואי אפשר לבטל את האפשרות שיום אחד נסתכל לאחור על כל זה ונצחק. ונצחק. ונצחק.