מה ראינו בלילה: 5 סדרות שהעיפו לנו את השכל השבוע, וטוב שכך

1. נחיל

הסדרה החדשה של האטלנטאי האהוב עלינו דונלד גלובר, "נחיל" (Swarm), היא מותחן אימה על מעריצה אובססיבית שלוקחת את אהבתה לכוכבת הפופ הפקטיבית נייג'ה רחוק מדי. ממש ממש רחוק מדי. באופן טבעי, הסדרה עוסקת בתרבות ההערצה, ובאופן ספציפי יותר, בהערצה סביב ביונסה. למרות שזה בשום שלב לא נאמר בבוטות בסדרה, זה ברור כשמש – זמרת הארנ'בי נייג'ה דומה לקווין בי בלוקים, בסאונד, בבעלה הראפר המצליח, בשמות השירים וכמובן, בסאונד השירים עצמם. גלובר השתתף ביצירת הפסקול, שבאמת נשמע כאילו מישהו הכניס ל-AI את הפקודה "תעשה לי שיר של ביונסה על ידי צ'יילדיש גמבינו", אבל אשכרה טוב.

המיני סדרה, שכל 7 פרקיה זמינים כעת באמזון פריים, באמת מרגישה בטון שלה קצת כמו האחות הקטנה של אטלנטה, רק שהעולם הרבה יותר מדמם, הסיפור יותר ממוקד נרטיב והפעם תצליחו להבין מה קורה שם (ברוב הזמן) גם בלי הריקאפ שלנו. חוץ מזה, גלובר והיוצרת השניה, ג'נין נאברס (מבוגרות חדר הכתיבה של אטלנטה), דאגו להביא כמה אנשים שמבינים דבר או שניים בתרבות הסלבז – חוץ מהופעות משחק מרשימות מאת בילי אייליש ופריס ג'סון (כן, הבת של מייקל), בחדר הכותבים היתה גם שם אחד שאולי יצלצל לכם מוכר: מליה אובמה. יאפ, ביתו של הנשיא לשעבר.

"Swarm", העונה זמינה במלואה באמזון פריים

2. לאקי האנק ("המזל של האנק")

זה כנראה לא הלהיט הגדול הבא של AMC, וגם לא נראה שזה אמור להיות. להיפך, זו החלטת קריירה אדירה מצד אודנקירק: במקום לנסות להיאבק על תפקידים קולנועיים גדולים, הוא לוקח צעד הצידה מהציפיות – ופשוט עושה מה שבא לו. ומה שבא לו זו סדרה קטנה, עדינה, מצחיקה ומדכאת על מרצה לספרות (מבוססת על הרומן Straight Man של ריצ'ארד רוסו). כן, הוא בדיכאון. כן, הוא די פריבילג וגם הטיפוסים הסובבים אותו פריבילגים, והסקנדלים הכי גדולים שהולכים להיות כאן הם קנאת סופרים וסכסוכים בין מרצים לסטודנטים, עוד יותר פריבילגים מהמרצים שלהם. יש סוג מסוים מאוד של טלוויזיה/ספרות מהז'אנר הזה, בעיקר בדגש על חיי אוניברסיטה (גם "The Chair" האנדרייטד של נטפליקס הייתה כזו), ואו שאתם מפהקים רק מהתיאור הזה או שזה הדבר שהכי בא לכם לראות בעולם כרגע. אם אתם בקבוצה השניה, אתם יודעים מה לעשות (או לחכות ל-4.4, אז זה יעלה בyes)

אבל מה שמעניין כאן הוא לא רק הקאמבק הזריז של אודנקירק, שחוזר למסך כשהוא ממושקף, מזוקן ונראה נעבעך מתמיד – אלא גם השם של אחד היוצרים: פול ליברשטיין, או בשבילכם – טובי, איש ה-HR העגמומי מ"המשרד", כן, ההוא שמייקל סקוט מתעב בלי שום סיבה טובה. ליברשטיין הוא לא רק שחקן קומי נהדר, הוא גם היה תסריטאי בכיר ב"המשרד" (והכותב הראשי שלה בעונות המאוחרות יותר), אז נותר לראות מה מההומור המריר שלו יגיע גם לסדרה הזאת. עוד שם לא צפוי ברשימת הקרדיטים הוא של הבמאי של הפרק הראשון: לא אחר מאשר פיטר פארלי, שביים יחד עם אחיו בובי שורה של קומדיות ניינטיז ענקיות כמו "טיפשים בלי הפסקה". מה במאי כזה עושה בסדרה קטנה ועדינה על משבר גיל העמידה של פרופסור לספרות במכללה כושלת? נגלה בקרוב.
"לאקי האנק", ימי ראשון ב-AMC, ב-Yes החל מה-4.4

3. המנחה המנצח

"Ariyoshi Assists", בשפת המקור, זה שעשועון יפני מופרע, שמתעלם לגמרי מחוקים טלוויזיוניים כמו היגיון, טעם טוב, קומפוזיציה והמשכיות. אל תבקשו כללים או הסברים, אנחנו לא יודעים אותם. אנחנו פשוט מסתכלים. האינטרנט מלמד אותנו שאריושי הוא מנחה הטלוויזיה הפופולרי הירוקי אריושי, שמופיע כאן בתפקיד אסיסטנט קבוע למנחה המתחלף, שהוא סלב יפני כזה או אחר (לפחות, בפרמטרים יפניים), וביחד הם עושים שעשועון יפני, בדיוק כמו השעשועונים היפניים הביזאריים שבטח נתקלתם בהם ביוטיוב מתישהו. זה מגעיל, זה מופרע, זה מוגזם, זה ב-200 קמ"ש, זה משהו שאנחנו לא יכולים להפסיק להסתכל עליו.

בו זמנית מכרסמת בנו גם ההבנה שזה כנראה לא סתם שעשועון יפני אלא זה כבר ספק פרודיה, ספק קריצה מודעת לעצמה לשעשועונים יפניים כפי שהם נתפסים בעיני המערב. שכל פריים כאן נולד בשביל להיות ויראלי. שזה מוצר שיפן יצרה עבורנו בנטפליקס ולא עבור יפנים בנטפליקס. לא אכפת לנו. אנחנו מאוהבים. או מזועזעים. אנחנו לא יכולים להפסיק להסתכל. תנו לנו עוד מזה.

Ariyoshi Assists, עכשיו בנטפליקס

4. "רוחות אינישרין"

הסרט של הבימאי/מחזאי מרטין מקדונה ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי") עוסק, כביכול, בסיפור קטן בעיירה קטנה עם מבטא אירי ויותר מדי זמן על הידיים. סיפור על זוג חברים שהקשר ביניהם נקטע (סליחה) בן רגע ובאופן חד צדדי, למרות שהצד השני לא מוכן לקבל את הגורל. בפועל, כהרגלו של מקדונה, הוא עוסק בעניינים אנושיים הרבה יותר גדולים. מבקרת הקולנוע שלנו גם התלהבה ממנו, כאשר נתנה לו ציון של  4.5 מ-5 כוכבים והיללה את הקאסט המרשים.

אלו הדברים שכתבה בביקורת: "מרטין מקדונה הוא מקרה יוצא דופן של מחזאי וקולנוען גם יחד, שבניגוד לגיבוריו מותיר חותם עז בשני תחומי היצירה. הדיאלוגים התיאטרליים, עתירי המצלולים וההדהודים שכתב לסרטו האירי הראשון (הוא בן להורים אירים שנולד בלונדון), משתלבים היטב עם הנופים ועם המוזיקה המועמדת לאוסקר שהלחין קרטר ברוול. כאן הוא יצר מעין משל על אחת השאלות שבבסיס הקיום האנושי: מה יותר חשוב ויותר נכון, להיות נחמד ולהיזכר על ידי אנשים בודדים, או להשאיר חותם – למשל באמצעות אומנות – ולהיזכר לדורות, גם במחיר פגיעה באנשים. (…) זו יצירת אומנות מרהיבה לאוזן, לעין, ללב ולמוח, שוודאי תיזכר לשנים רבות".

רוחות אינישרין, דיסני+

5. וייקו: אפוקליפסה אמריקאית

דוקומנטרי כתות זה משהו שאנחנו אוהבים במיוחד (אחחח, איפה הימים שבהם כולנו התאבססנו על בגוואן). הסדרה הדוקומנטרית החדשה של נטפליקס "וייקו: אפוקליפסה אמריקאית" פורשת בפנינו את אחד מהעימותים המפורסמים של מערכת החוק האמריקאית עם כת בשנים האחרונות – זה שנערך בין סוכנים פדרליים לבין כת הדיווידים, בהנהגתו של דיוויד כורש, בעיר וייקו בטקסס בשנת 1993. הכת, שהוקמה כבר בשנות ה-50 של המאה העשרים, היא כת נוצרית-פרוטסטנטית שקבעה את מושבה סמוך לעיר וייקו בטקסס, באזור שהם כינו "מאונט כרמל" (כלומר, הר הכרמל. זה שבטקסס). אחרי מאבקי הנהגה (שכוללים רצח בגרזן של אחד מחברי הכת) תפס אותה ורנון האוול, שלימים נודע בשם דיוויד כורש, בסוף שנות השמונים. בתחילת שנות התשעים החלו להגיע לתקשורת דיווחים שתיארו את כורש כמנהיג תמהוני והאשימו אותו במקרי פוליגמיה ואונס.

במקביל, החלה הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק וחומרי הנפץ האמריקאית לעקוב אחרי משלוחי נשק שמגיעים למאונט כרמל. זה הסתיים בניסיון פשיטה של ה-FBI ב-19 לפברואר 1993. הוא נכשל, אבל הוביל למצור של כ-50 יום, במסגרתם התבצרו קרוב ל-100 איש במתחם של כורש, מה שהסתיים ב-19 באפריל של אותה השנה באירוע שזכור כהתאבדות ההמונית הכי משמעותית אולי מאז סיפור מצדה. סדרת הדוקו החדשה של נטפליקס, בת שלושה פרקים, כוללת חומרים חדשים שטרם נחשפו מהמצור המפורסם, כולל ראיונות עם הסוכנים הפדרליים שהשתתפו בו וראיונות עם חברי כת לשעבר (אלה מהם שנשארו בחיים). זוהי כנראה הכי אפוקליפסה אמריקאית שאפוקליפסה אמריקאית יכולה להיות, מה שאומר שיש לנו פה לפחות את "ארץ פראית מאוד" הבא.

"וייקו: אפוקליפסה אמריקאית". עכשיו בנטפליקס