מלחמת הטלגרם: 7 דרכים להימנע מהפצת פייק ניוז בזמן מלחמה

טילים מורעלים של שקרים. פייק ניוז כאמצעי לוחמה (אילוסטרציה: שאטרסטוק)
טילים מורעלים של שקרים. פייק ניוז כאמצעי לוחמה (אילוסטרציה: שאטרסטוק)

ישראל חטפה מהלומה מחמאס גם בזירה של הרשתות החברתיות: ארגון הטרור ותומכיו מציפים את טיקטוק וטלגרם בסרטונים מחרידים, חלקם לפחות שקריים ולא אותנטים, ומפיצים אותם כלוחמה פסיכולוגית דרך קבוצות טלגרם ישראליות. ויש גם את מכונת הרעל שלנו. כך תסייעו לעצמכם לא לסייע לאויב

8 באוקטובר 2023

יותר מחודש אל תוך המחדל המדמם בעוטף עזה, כשמספר ההרוגים מונה 1400 חללים ובמספר ישובים התרחשו קרבות שליטה בין חיילי צה"ל וחיילי חמאס, וכבר ברור שגם בזירה הווירטואלית של הרשת ספגה ישראל מהלומה קשה: חמאס שולט בזרם המידע של טיקטוק ובהצפת קבוצות ווטסאפ וטלגרם בסרטוני תעמולה מחרידים, חלקם פייק בפני עצמם, ובאמצעותם הוא גם מנהל לוחמה פסיכולוגית בציבור הישראלי.

הרשתות מלאות בשעות האחרונות בסרטונים ותמונות המתעתדים כביכול שבויים וחטופים ישראלים בעזה, אך למעשה לקוחים ממקורות אחרים וישנים יותר, והם מופצים בקבוצות טלגרם ישראליות כאילו היו אותנטיים. בנוסף מפיצים החל מאתמול תומכים בולטים של נתניהו תיאוריית קונספירציה שכבר שטפה את הארץ לפיה קיבל חמאס סיוע מתוך צה"ל על ידי "בוגדים מבפנים", ללא כל בדל הוכחה, ובקבוצות הטלגרם של הימין הקיצוני כבר מתייחסים לכך כעובדה מוחלטת.

זמן טוב לתיאוריות קשר. קונספירציית "בגידה מבפנים" (צילום מסך: פייק ריפורטר)
זמן טוב לתיאוריות קשר. קונספירציית "בגידה מבפנים" (צילום מסך: פייק ריפורטר)

בנוסף לשני הקמפיינים הבולטים האלה, שנראים מנוהלים ומנווטים היטב מלמעלה, זורמות ברשתות אינספור הודעות שקריות שקשה לאתר את מקורן וגם תקשורת המיינסטרים מרבה לדווח דיווחים שגויים שמבוססים על דיווחים שגויים ברשתות. לפעמים הפצת השקר מקורה בתמימות, לפעמים זה מכוון ובמזיד, אבל אם בימים רגילים אפשר לכעוס קצת ולהמשיך הלאה, בזמן מלחמה הפצת שקרים ומידע שגוי עלולה לסייע לאויב, ואת זה בטוח שאף אחד לא רוצה לעשות. אז אספנו כמה טיפים להתנהלות ברשתות בזמן מלחמה שיסייעו לכם לא לסייע לאויב.

1. צאו מקבוצות טלגרם לא מזוהות

זה נכון גם לגבי קבוצות ווטסאפ, אבל המלחמה הזאת היא המלחמה של טלגרם, וקבוצות התוכן הפוליטי הפופולריות שבה מלאות בזרם אינסופי של סרטונים וידיעות ממקורות לא ברורים, בליל של אמת ושקר ותוכן ישן שמתחזה לחדש ואפס אחריות של מנהלי הקבוצות, שמנהלים אותן לכו תדעו מטעם מי. במקומות כאלה פורחים גם סוכני תעמולה של האויב. יש מקורות מידע אמינים יותר.

2. הטילו ספק בהודעות ממקור לא מזוהה

זאת תופעה אנושית לא ברורה, אבל בתקופות משבר, מתיחות או מצב חירום, ישנם אנשים שחושבים שזה רעיון טוב להפיץ ידיעות לא מאומתות שיזרעו בהלה. אם קיבלתם הודעה ממקור לא מוכר ולא מוזהה, כדאי לקחת זאת בחשבון ולהפעיל שיקול דעת לפני שמפיצים אותה הלאה.

3. הימנעו מחשיפה לתכני וידאו קשים

התוכן המחריד מעוטף עזה שמשתולל בטיקטוק ובטלגרם הוא רעל לנשמה. הפיתוי לשתף אותו כדי שכולם יראו את הצביעות עשוי להיות בלתי נשלט. אבל עצם החשיפה לתכנים כאלה – ובוודאי שחשיפה חוזרת וממושכת – מייצרת טראומה אצל הצופה. ונפגעי הטראומה משחזרים אותה כשהם משתפים את סרטונים שאף אדם עם לב שלם לא צריך לראות. אל תתנו לזה לצלק אתכם ואל תצלקו אחרים.

4. הצליבו את המידע שקיבלתם

קיבלתם סרטון בטלגרם או הודעת וואטסאפ עם מידע מרעיש שכולם חייבים לדעת עכשיו ומיד? בדקו בגוגל ובטוויטר אם הוא פורסם גם בכלי התקשורת הממסדיים. אם לא מצאתם אותו בשום מקום אחר, מרבית הסיכויים שמישהו משתמש בכם.

5. בדקו את ניסוח המידע

הודעות עילגות, רצופות בשגיאות כתיב או מנוסחות באופן משונה הן בדרך כלל סימן טוב לכך שלא מדובר בהודעה רשמית. הצבא לא יבקש מכם "להעביר ווצאפ לכל האנשי קשר" והממשלה לא תסמס לכם הודעה עם אימוג'י בטלגרם.

6. בדקו את התמונה המצורפת

לגוגל יש אחלה פיצ'ר של חיפוש לפי תמונה, וכל מה שצריך לעשות זה ללחוץ כאן ולהדביק שם את התמונה, ולמצוא מופעים נוספים שלה אם ישנם. כך תוכלו, למשל, לגלות שהבחורה הנחמדה מטוויטר שאומרת שפוטין דווקא אחלה היא דוגמנית שאטרסטוק מפורסמת.

7. בדקו את עצמכם

בטוחים שהמידע שאתם עומדים לשתף בהתלהבות נכון ומגיע ממקור אמין? בטוחים לגמרי? בדקתם? אם לא, אל תשתפו אותו. זאת מלחמה.