הרבה לפני שבריאן קרנסטון היה הייזנברג, הוא היה האל בקומדיית המצבים "מלקולם באמצע" – איש משפחה אוהב וחיובי שתמיד שם את הילדים שלו בראש סדר העדיפויות – ממש אחרי אשתו לואיס. אחרי "שובר שורות" רוב התפקידים שהוצעו לקרנסטון היו דמויות אפלות ומאיימות, ועלה בו החשק לחזור לשחק שוב את האל, אז הוא הלך ליוצר הסדרה, לינווד בומר, כדי לקדם סרט שיאחד את המשפחה, ובומר אמר "אין מצב". שנה אחר כך זה הפך ל"אני לא חושב" ולאחר מכן קרנסטון התקדם ל"כן" המיוחל, שגם הבשיל לכדי סדרה בת ארבעה פרקים תחת השם: "מלקולם באמצע: החיים עדיין לא הוגנים".

>> בסוף הרעים תמיד מנצחים: הומלנדר הוא כל מה שטראמפ חולם להיות
>> מה ראינו בלילה: 6 סדרות לוהטות שהחזיקו אותנו ערות השבוע

עשרים שנה לאחר סיום הסדרה, המשפחה – ששמה עדיין לוט בערפל – מתכוננת ליום הנישואים של לואיס והאל. הפעם, לשם שינוי, לואיס היא האחראית המרכזית על האירוע, זאת לאחר שנים ארוכות בהן האל היה זה שמרעיף אהבה בלי די על אשתו בדרכים מגוונות. הוא עדיין עושה את זה, אך הפעם היא מרשה לו רק עד יום הנישואים עצמו – אז תחגוג את נישואיהם כמו שהיא רוצה. המשפחה לא השתנתה הרבה מלבד המקום שבהם כל אחד נמצא בחיים; דיואי המוזיקאי המחונן בסיבוב הופעות, ריס עדיין עושה צרות, פרנסיס האח הבכור התחתן עם בת זוגו פיאמה והם גרים באופן זמני במוסך בבית המשפחה וג'יימי, שהכרנו כתינוק, משרת כעת במשמר החופים של צבא ארה"ב. במקביל, אנחנו מגלים שמלקולם הגאון התרחק כמה שהוא רק יכול ממשפחתו המטורללת – והוא פורח. בערך.

למקולם יש עכשיו עבודה מסודרת, בת מתבגרת מאם שברחה ובת זוג חדשה. הוא חושב שהוא הצליח לחמוק מהכאוס המשפחתי, כשבדיוק הכאוס מתפרץ בחזרה לחייו. קל להזדהות עם הגרסה החדשה של מלקולם, רבים מכירים את התחושה שהמשפחה שלהם מטורפת קצת יותר מכל שאר המשפחות ועל אחת כמה וכמה את הרצון להפוך לאדם בזכות עצמך בתוך כל זה.

ו"לכל זה" יש תוספת חדשה: צאצא.ית א-בינאריים שנולד.ה מאז סיום הסדרה.בדרך כלל ייצוג של דמויות להטב"קיות משמח, כל עוד זה מוצדק, ודמות מצדיקה את קיומה רק אם היצירה לא הייתה יכולה לקרות בלעדיה. זה לא המקרה. היה עדיף.לתת ללואיס והאל את מה שהם תמיד רצו – בת – ולא את הדמות הזאת שאין לה יותר מדי חשיבות עלילתית. זה דיסני וצריך דמות אחת להטב"קית כנראה, ואולי זה הסטרייט הלבן והפריווילג שבי מדבר, אבל הדרמה הא-בינארית מיותרת. מלבד חלק קטן באורך חצי דקה בסוף הפרק הרביעי, אין לה הצדקה. יש לקהילה הגאה בעיות כל כך הרבה יותר דחופות לדבר עליהן בטלוויזיה מאשר כינויי גוף של א-בינאריים, שזה באמת כבר מרגיש מגוחך. מזל שרוב העונה מתמקדת בהאל, שמתמודד עם נושאים קצת מורכבים ומעניינים יותר.

מכל הקאסט של הסדרה, אין ספק שנקודת האור המשמעותית ביותר היא קרנסטוןן. כיף לראות אותו חוזר לדמות הזאת וניכר שהוא נהנה לשחק אותה פעם נוספת, אך גם ההתמודדות שלו, כשנשברת לו התפיסה של איך הילדים תופסים אותו לעומת איך הוא תופס את ילדיו, מורכבת ומעניינת הרבה יותר מכל התהליכים שנראו בעונה הזאת, יותר מהתהליך של מלקולם בעצמו ובתו ליה, עליה כבר מצביעים בתור היורשת של תפקיד הפרוטגוניסט.ליה היא התוספת המעניינת ביותר בסדרה: ילדה חכמה עם דעות משלה שמצליחה לאתגר את מלקולם כאב כפי שמלקולם אתגר את הוריו. היא מתמודדת עם תחרות הפופולריות בבית הספר ובמקביל מתחילה לצאת עם ילד מבית הספר שלה. הבעיות שלה מרגישות קצת יותר קטנות מהבעיות שהיו למלקולם בשעתו, אבל היי – היא קיבלה רק ארבעה פרקים.

"מלקולם באמצע: החיים עדיין לא הוגנים" הוא איחוד מצוין, גם אם יש לו חולייה א-בינארית אחת חלשה. הוא מלא ברפרנסים לסיטקום המקורי והאהוב, הוא מצחיק ובעיקר כיפי, אבל הוא גם לא חסר טעם. נורא כיף להתעדכן בקורות המשפחה המקורית ולראות את מלקולם המבוגר. פרנקי מוניץ מצליח להיכנס שוב לתפקיד עם אותם דפוסים התנהגותיים רק בגרסה בוגרת יותר, וכאמור, את ההצגה גונב בריאן קרנסטון, שפשוט מתענג על כל רגע וכל שורה שיש לו.בסופו של דבר, זה מרגיש כמו בלון ניסוי; מיני-סדרת-בת שתוביל לסדרת המשך בכיכובה של ליה. דיסני טרם אישרו משהו כזה, אבל לאורך ארבעת הפרקים מתקבלים רמזים די עבים. אני לא יודע אם היא תצליח להחזיק סדרה שלמה, אבל כך או כך, כולנו יכולים להסכים שאנחנו רוצים עוד קצת מבריאן קרנסטון בתפקיד האל בחיים שלנו.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• דיסני+
• בריאן קרנסטון
• סדרות מומלצות