לא רק לחיילים והמפונים: בחמ"ל האוכל של אסיף עוזרים גם לשפים

יותר מחודש אחרי פרוץ המלחמה, והצבא עדיין צועד על קיבתו. בתום 32 ימים, צה"ל מקבל אחריות על תזונת החיילים, אך עזרתם של החמ"לים בכל זאת נדרשת. כעת ב"אסיף – המרכז לתרבות האוכל בישראל" משיקים חמ"ל ייחודי, שפועל לטובת הצבא וגם לטובת המסעדנים, שמקבלים תשלום עבור עבודתם. כן כן, האנשים שמכינים את האוכל אשכרה יקבלו עבורו תשלום.

פרויקט תורנות שף/מסעדת שטח מחבר בין היכולת הלוגיסטית של אסיף לצורכי הצבא – העיקרון פשוט וחכם: צוותים אורגניים ממסעדות מגיעים למטבח מרכזי, מבשלים ומקבלים בתמורה שכר. הצבא מרוויח אוכל טוב, המסעדות מרוויחות תעסוקה לעובדים. ככה עושים win-win situation.

מבשלים ויוצאים לשטח (צילום באדיבות אסיף מרכז לתרבות אוכל בישראל)

"בתחילת הדרך התבקשנו לשלוח אוכל לחיילים כמו המון מסעדות", משחזר מנכ"ל אסיף צ'יקו מנשה. "אחרי כמה ימים בדקנו עם הצבא מה הצרכים מבחינתו, והבנו שהחמגשיות והארגזים שנשלחים אינם הדבר הכי בטוח וחכם מבחינה תברואתית. כשהצבא שמע שיש לנו יכולת פילנטרופית ואפשרות לרתום מסעדות, הציעו לנו לנתב את האנרגיות לטובת מהלך הרבה יותר מסודר".

מיזם תורנות שף/מסעדת שטח יצא לדרך כפיילוט בהשתתפות מספר מצומצם של מסעדות, ביניהן אוזריה, אבן עזרא וקוצ'ינה הס. בכל יום מגיעים שפ.ית וכמה טבחים למטבח כשר בחוות רונית, מרכיבים תפריט ומבשלים לגדוד מסוים. מרכז אסיף מממן שינוע לבסיסים, ומתנדבים מטעמו מגיעים למקום, מסדרים ומגישים – מסעדה לכל דבר, רק בתנאי שטח. תרומות שנאספו בעיקר מיהדות ארה"ב ובריטניה מכסות את עלות חומרי הגלם וגם את שכר העבודה, ובכך בעצם החידוש. "יש הרבה מסעדות שחוזרות לעבוד ומבחינתנו זה משמח וחשוב, אבל יש מסעדות שעובדות באופן חלקי ושמחות להשתתף בימים שבהן הן אינן פועלות. ככה הן דואגות להכנסות בימים הנותרים, לכיסוי ההוצאות הקבועות ולעבודה לצוות. הסכום שאנחנו משלמים הוא לחלוטין ריאלי, מכסה לשפים את עלויות הצוות ומשאיר עודף".

מסעדה בשטח וכולם מרוויחים (צילום באדיבות אסיף מרכז לתרבות אוכל בישראל)

שף תמר כהן צדק ממסעדת קוצ'ינה הס מספרת שהצוות שלה הסכים להתגייס למשימה גם ללא תשלום. "כשפניתי אליהם לברר אם זה משהו שהם ירצו לעשות הם כל כך שמחו והסכימו לבוא לעבוד בחינם. כולנו אמרנו 'בואו דבר ראשון נלך לבשל'. לא באמת הסתכלנו על הפן הכלכלי למרות שהוא באמת חשוב. המיזם בא לענות על שני צרכים – הצורך שלנו המסעדנים לעשות משהו ולהעסיק את העובדים וצורך של החיילים לאכול אוכל טוב". פעמיים בשבוע היא מגיעה לחוות רונית ומבשלת כרעי עוף בלימון ועשבי תיבול עם אורז ירוק, תבשיל בשר, סלטים, מטבלים, פוקאצ'ות וניוקי ראגו. "אוכל מושקע", היא מחייכת. "שולחים לי סרטונים של החיילים שאוכלים ורואים שהם מאושרים".

לאחר שפעל במשך שבועיים כפיילוט, כשכל מסעדה מוציאה כ-450 מנות ביום, מרחיב המיזם את פעילותו וקורא למסעדנים נוספים להשתתף. מנשה מדגיש שבצה"ל דווקא אין מחסור במזון ושהאוכל מהמסעדות הוא על תקן עידוד. "הצבא שמח לקבל בוסט, בעיקר ליחידות שמזהים שיש בהן צורך בהרמת המורל. כמובן שהחיילים מופתעים לראות את אלרן שרפלר מעזורה מבשל ואת עידו פיינר מרוברטה וינצ'י מגיש. הם עפים על האוכל ומרגישים כאילו הגיעו לאירוע יוקרתי". כל עוד תרומות ימשיכו לזרום ומסעדות יצטרפו, יוכל הפרויקט להמשיך ולפעול במשך שבועות וחודשים. וכל עוד המלחמה נמשכת זהו אור קטן של שפיות ותקווה.