זה היה מצעד הגאווה הטוב ביותר מזה שנים. והייתם כל כך יפים
בלי חמסינים, בלי זיעה, בלי התעלפויות והתייבשויות: העברת מצעד הגאווה לחמישי בערב התבררה כמהלך המבריק שידענו שהיא תהיה, ונתנה את האות למצעד שכולו חיוכים, שמחה, יופי אנושי, אהבה בלי גבולות ונחישות פוליטית חסרת תקדים. כך זה נראה בתמונות שזרמו למערכת
ותיקי מצעדי הגאווה בתל אביב עמדו נדהמים בין 150 אלף איש ברחוב הרברט סמואל: לא חם. יש בריזה קרירה. אף אחד לא מתייבש או מתעלף. לראשונה מזה 25 שנים החליטה עיריית תל אביב-יפו לערוך את המצעד בחמישי בערב במקום בשישי בבוקר, והתוצאה הייתה מצעד הגאווה הנעים והטוב ביותר מזה שנים. עשרות אלפי חיוכים, חיבוקים ונישוקים שטפו את הטיילת, אפשר היה לרקוד לצד המשאיות בלי להפוך לשלולית אדם מטופשת על האספלט, האווירה הייתה מחשמלת ומלאת תקווה, זרקור בוהק של אור צבעוני בתוך החשיכה שמבקשים נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' להוריד על מדינת ישראל.
זאת הייתה כמובן גם הצעדה הכי פוליטית מאז היווסדו של המצעד, על רק ניסיון ההפיכה המשטרית והפגיעה הצפויה בזכויות להטב"קים שממשלת הדיקטטורה מכינה לה את התשתית. נוכחות מסיבית של ארגוני המחאה במצעד לא הותירה מקום לספק, אם נשאר כזה אחרי 22 שבועות של דגלי גאווה בקפלן: קהילת הלהט"ב יוצאת להילחם במי שמבקשים להסיג את זכויותיה עשרות שנים לאחור. ואחרי שנים של ויכוחים אם המצעד צריך להיות מחאתי או מסיבתי, התברר שהוא לגמרי יכול להיות גם וגם. ביסקסואל כזה. וככה זה נראה.