פרובוקטיבית? שיר הגאווה של נועה קירל הוא התשובה למשה גפני

מאז 2021 התווספה אל מסורת שירי הגאווה תת-מסורת חדשה: שירי הגאווה של נועה קירל. שיר הגאווה הראשון של קירל, הלוא הוא "טרילילי טרללה" עם אילן פלד, היה פורץ דרך בז׳אנר. השילוב בין קירל לפלד ובין הפופ לקומדיה, היווה חידוש משמעותי והשראה לשירים שבאו בעקבותיו דוגמת "שלושה בנות" של קירל עם גיתית פישר מהשנה שעברה, כמו גם שיתופי הפעולה של שפיטה עם שחר חסון וחן אהרוני עם עינת מהיח״צ מהשנה הנוכחית. "טרילילי טרללה" הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר של קירל ולאחד מהלהיטים הגדולים שיצאו מאירועי הגאווה אי פעם. "שלושה בנות" הצליח לשחזר את ההצלחה באופן חלקי, בעיקר בזכות פישר. על אף שכונו "שירי גאווה", שני השירים לא העבירו מסר משמעותי שמתחבר לקהילת הלהטב"ק ושניהם כללו מסרים שטחיים בלבד. להרים ולחגוג.

>> שירי הגאווה הכי טובים (והכי גרועים) של בציר 2023
>> 1993. שינקין. מצעד הגאווה הראשון. שמעון שירזי נזכר
>> סופ"ש גאווה: המצעד, המסיבות, האירועים. המדריך

אבל השנה הנוכחית שונה באופן משמעותי מקודמותיה, גם עבור הקהילה וגם עבור נועה קירל. הקהילה נמצאת בנקודה מוחלשת והישרדותית אל מול ממשלה הומופובית ואקלים עוין. קירל מגיעה בנקודה החזקה ביותר שלה אי פעם, לאחר שנה מוצלחת ביותר שכללה מופע היסטורי בפארק הירקון והופעה אייקונית באירוויזיון. לאורך השנים האחרונות ניסתה קירל למקם עצמה בלב הקונצזוס, כל מילה שיצאה מפיה נשקלה היטב כך שלא תרגיז אף אחד והיא נמנעה מכל התבטאות פוליטית ומכל נושא שהוא מעט שנוי במחלוקת. אני, באופן אישי, הערכתי שנועה קירל תמנע מלהשתתף באירועי הגאווה הסוערים של השנה לטובת שמירה על מיקומה בלב הקונצנזוס. לשמחתי טעיתי.

חזקה יותר מאי פעם. נועה קירל (צילום מסך: מתוך הקליפ "פרובוקטיבית")

השיר "פרובוקטיבית" (יחד עם הליין פוראבר תל אביב ובהפקת שגיא קריב) שיצא הבוקר מציג נועה אחרת. לפני שבועיים עקץ יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, את קירל על הופעתה באירוויזיון ואמר על בימת הכנסת "הייתי תורם לה קצת בגדים, שיהיה לה". נדמה שהתשובה של קירל מגיעה בשיר הזה כאשר היא שרה "בודק לי את הלוק, תגיד אתה דפוק? את מי אתה שופט, תיקח עוד שלוק". השיר כולו עוסק באהבה עצמית ונפנוף של שמרנות וחוסר קבלה: "לאט לאט זה יכנס לכם למוח, שכל אחד הוא מי שבא לו". מדובר בטקסט התקיף והלא מתנצל ביותר של קירל עד כה, וכזה שמזכיר מסרים של דיוות פופ גדולות כמו ביונסה ובריטני ספירס, שהפכו לדמויות מעוררות השראה עבור להטב"קים בדיוק מהסיבות הללו.

ד"ש למיילי סיירוס. נועה קירל (צילום מסך: מתוך הקליפ "פרובוקטיבית")

מוזיקלית השיר איננו פורץ דרך או חדשני במיוחד. ההפקה מזכירה את Cute Boy של נונו והחלק שמגיע לפני הדרופ ("כשמשתיקים אותי אני רוצה לצרוח…") דומה מדי למקבילו ב"טרילילי טרללה" וב"יהלומים". בניגוד לקליפים קודמים, בקליפ של "פרובוקטיבית" הגאווה היא לא רק תפאורה ולראשונה קירל עצמה עושה מחוות שקורצות לקהילה: תנועות ווגינג, ריפרור למיילי סיירוס ברכיבה על כדור דיסקו ולוק אחד בוצ'י במיוחד סטייל ג'ון טרבולטה ב"גריז". מדובר במחוות עדינות, אך מדובר בשיפור דרמטי לעומת שנים קודמות.

אל תקרא לי בוצ'ה כי אני לא מתנשאת. נועה קירל (צילום מסך: מתוך הקליפ "פרובוקטיבית")

על פניו השיר מדבר קודם כל על נועה קירל, אך ניכר כי היא הבינה שהמאבק של הקהילה הגאה הוא עכשיו גם המאבק שלה. אותם הגופים השמרנים וההומופובים שקולם התחזק, מגיעים עכשיו גם לקירל ולנשים חזקות וחופשיות בכלל. בסיטואציה כזו לקירל כבר אין אפשרות להיות שווייץ, וכמו כל אדם במדינה הזאת – הגיע גם זמנה השלב לבחור צד: שמרנות או ליברליות. בשורה התחתונה, בשיר "פרובוקטיבית" קירל מצהירה בפני הקהילה: אני אתכם.