אחרי נתניהו יבוא סתניהו. זה אלפביתי

סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
1 במרץ 2018

 

*
התקשרתי לנתן זהבי. אמרתי לו, שלום לך נתן זהבי, יש לי משהו להגיד! אה… ובאותו רגע נגמרו לי המחשבות בראש. וזה לא בגלל שזה נתן זהבי. למה מי זה נתן זהבי שאני יתרגש ממנו. אני התקשרתי פעם לאובמה ולא התרגשתי. אמרתי לו בקור רוח, אובמה, אני מתקשר מסלקום ויש לי הצעה – טראח, טרק לי בפרצוף. אין, אין, ערס נשאר ערס (ניר העני. נכון, ניר העשיר יותר מפורסם, אבל זה רק בגלל החרוז. ויש המשך:)

*
אז הלכתי לרופא המשפחה דוקטור צבעוני, שאני ממעט ללכת אליו כי יש שמועה שהוא פדופיל, או כלורופיל, אבל אז לקחתי את עצמי בידיים (בצורה מטפורית, אני לא איזה לוליין או משהו), ואמרתי לעצמי: אם הוא פדופיל אני מסודר כי אינני ילד, ואם הוא כלורופיל אני מסודר כי אינני עץ. אבל ליתר ביטחון שאלתי: דוקטור דוקטור סגור לי ת'פינה, אתה פדו או כלורו?
אז הוא אמר לי, ידידי, אתה צריך פסיכיאטר, אני לא הבנאדם הנכון.
תשמע, אמרתי, התפקיד עושה את האדם כמו שאמרתי להיטלר (ויש פתרון התעלומה:)

*
אז בתור דוקטור, אמרתי, ענה לי על השאלה: למה נעלמו לי המחשבות?
בגלל השחיתות השלטונית, הוא ענה.
אז אמרתי לו לך תזדיין פרנקופיל. שזה אשכנזי שנמשך לפרענקים. אחד ראה יותר מדי סדרות של רון כחלילי והשתכנע (ויש נאום הגנה על ראש הממשלה:)

*
לא הכל אפשר להפיל על השחיתות השלטונית, אמרתי.
אז הרופא אמר: דווקא כן, כי מרוב פרשות אנשים מאבדים את הנרטיב, והכל נהיה רעש. זה כמו לחיות ליד בנין בשיפוצים – בסוף הרעש הכי גדול הופך להיות סוג של דממה.
אז מה עושים, אמרתי.
אז הוא אמר: אני, כשלעצמי, מעלה תמונות של ילדים באינטרנט ועושה ביד.
אז אמרתי לו: דוקטור דוקטור, ידעתי שאתה כלורופיל (ועד כאן. לא אתן שהעיתון הזה יהפוך במה לבדיחות מהסוג השפל ביותר)

*
איפה הנאצים כשצריכים אותם (אחד שמחפש נעצים וגרוע בהגהה)

*
שנים אף אחד במשפחה לא התחשב בי. ביבי היה מלך ישראל, שרה היתה המלכה האם, יאיר היה השולטטט במדיה חברתית וחשמל (או שזה לא אותו דבר?), ואבנר היה זה שלא רוצה שידברו עליו, אז כולם מדברים על כמה הוא צנוע. ואני? מי הסתכל עלי בכלל. ואם הסתכלו אז לא ראו (נתניהו הגמד. ויש היסטוריה משפחתית:)

*
הכל התחיל כשיום אחד שרה אמרה למשרתת הפיליפינית לנקות בין הפנלים לבין הקיר, וגילו אותי. אמרו לי, הלו, מי אתה? יכולתי להגיד עוץ לי גוץ לי והם לא היו מתווכחים. למרות שאם אתם זוכרים את הסיפור המקורי, כל הקטע של עוץ לי גוץ לי זה שהוא לא אומר את שמו. אבל לא נראה לי שהם היו עולים על הסתירה בנרטיב. משפחת נתניהו כבר התגברה על סתירות גדולות מאלה, אם אתם זוכרים את נאום בר אילן (ויש המשך:)

*
אמרתי: שמי גמד נתניהו השלישי, ואני האח המאוד קטן שמעולם לא היה לכם.
אז הם אמרו, איזה כיף שבאת! אולי תלך תעשה לנו קצת כותרות חיוביות?
איזה כותרות חיוביות, אמרתי בחשד.
כל כותרת שלא עוסקת בשוחד היא מבחינתנו חיובית, הם אמרו. לא לקחת שוחד, במקרה?
ניסיתי, אמרתי, לא הגעתי.
זה מספיק חיובי, פסקו מיד, לך לרביב דרוקר.
הלכתי. חזרתי. אמרו לי: פתחנו ערוץ 10, לא ראינו אותך.
נו מה אני אומר שנים? אמרתי. לא רואים אותי.
אבל למה לא אמרת לרביב דרוקר –
גם לא שומעים אותי, אמרתי.
אז מה טוב בך, הם תהו, מבחינת יחסי ציבור?
שאני צריך רק שומר ראש אחד? – הצעתי – אפשר גם ילד. וכשאני הולך לזונות אף אחד לא יודע, שזה יתרון. אבל גם הזונה לא, שזה חיסרון. מבחינתי לפחות.
הסתכלו אחד על השני. ואז דרכו עלי. אין, אין אסור לעזור למשפחה הזאת, כמו שאמרתי לניר חפץ (גמד נתניהו)