אחד הרגעים המשפיעים בהיפ הופ התרחש בפרק של "משפחת קוסבי"

למה ראפרים אומרים "יו", למה כל הסדרות משתמשות באותו עיתון ואיך נולדה מכונת הצחוק? מהיום לומדים משהו לפני השינה. מדור חדש

סטיבי וונדר ב"משפחת קוסבי"
סטיבי וונדר ב"משפחת קוסבי"
13 בינואר 2020

קשה עד בלתי אפשרי לכמת את ההשפעה העצומה של סטיבי וונדר על המוזיקה. לאורך כמעט 60 שנות קריירה יצר וונדר מוזיקה פורצת דרך שהגדירה ז'אנרים, שברה שיאים והשאירה חותם עמוק על מוזיקאים עוד בזמן אמת, ובטח ששנים אחריו, עד ימינו. ישנם אינספור רגעים מוזיקליים חשובים ומשפיעים בקטלוג שלו, אבל מעניין לגלות שאחד מהם בכלל לא התרחש באולפן ההקלטות, אלא דווקא באולפן טלוויזיה בשנות ה-80. לצערנו, זה סיפור שמערב גם את ביל קוסבי, אבל בואו לא ניתן לו להרוס זיכרון יפה במעשיו הרעים.

ב-20 בפברואר התארח סטיבי וונדר בתוכנית המצליחה "משפחת קוסבי". בפרק הקרוי באופן הולם " A Touch of Wonder", שניים מילדיו של ד"ר קליף הקסטבל עברו תאונת דרכים קלה עם הלימוזינה של וונדר (הוא לא נהג, אל תדאגו). כדי להחליק את העניינים – כלומר, להתחמק מתביעה – הזמר האגדי הזמין את כל משפחת הקסטבל לאולפן שלו, ונתן להם להשתעשע קצת עם הציוד החדשני שלו. העניין עם וונדר הוא שגם בשיאו, כשהיה הזמר הכי גדול בעולם, הוא תמיד נהנה לשחק עם כלים מוזיקלים חדשים – הוא היה, למשל, מראשוני המאמצים של הסינתיסייזר.

עוד "חכמים בלילה":
למה ראפרים אומרים "יו"?
שמתם לב שכל הסדרות משתמשות באותו עיתון כבר 50 שנה?
האם כל הסדרות האמריקאיות מתקיימות במוחו של נער אוטיסט?

באותו פרק, באחת התוכניות המצליחות בטלוויזיה, התוכנית האפרו-אמריקאית הכי פופולרית, הכוכב השחור הכי מצליח השתמש בכלי מוזיקלי חדש יחסית – הסאמפלר, מכשיר שדוגם קול ומעבד אותו ליצירה מוזיקלית. האופן המשחקי שבו וונדר הציג את הכלי לצד כישרונו המוזיקלי שניכר גם כשזה משחק שבו את דמיונם של מיליוני ילדים שהפכו, שנים אחר כך, למוזיקאים בעצמם. זה לא אני אמרתי, אלא תאוריה של קווסטלאב, מתופף להקת הרוטס ומומחה היפ הופ מדופלם. הוא אולי קצת הגזים כשקרא לפרק "הרגע הכי משפיע בתולדות ההיפ הופ", אבל הוא מגבה את הטענה הזו – קווסטלאב עשה סקר קטן בין חבריו המפיקים, וגילה שזו הייתה הפעם הראשונה שרובם ראו בכלל סאמפלר, ומציין, רק לשם הדיוק, את ג'יי דילה וג'אסט בלייז.

אז נכון, וונדר לא היה הראשון להשתמש בסאמפלר (אפילו הביטלס נעזרו בו), אבל עד אותם ימים סאמפלר היה כלי אולפן יקר במיוחד שעלותו נאמדה בעשרות אלפי דולרים. שנה אחרי הופעתו הטלוויזיונית של וונדר, העניין הרב במכשיר הוביל להוצאת ליינים של סאמפלרים זולים בהרבה, נגישים גם לאותם ילדים שחורים נטולי ממון. עד סוף שנות ה-80 הסאמפל הפך לכלי המוזיקלי המגדיר של תרבות ההיפ הופ, למכשיר מבוקש במיוחד בניינטיז ולחותם חשוב בכמעט כל שיר היפ הופ עד ימינו. עם כל חוסר הכבוד לביל קוסבי, כמה מזל שיש לנו פלא כמו סטיבי וונדר.