האיש מן ההרים: הקולקטיב האינדונזי שמחזיר את ההוגנות לתעשיית הקפה
סיה עבדוללה מאינדונזיה הקים קולקטיב מגדלים בתוך קבוצה אתנית שחיה בהרים כדי לקיים סחר קפה הוגן שייטיב עם כולם. כיום מונה הארגון 600 חקלאים מארבעה כפרים שונים ומייצא את היבול מסביב לעולם. מעכשיו ניתן להשיג את הקפה שלהם גם בארץ
בתום יום עבודה מפרך מתיישב סיה עבדוללה עם הצוות שלו על קורות העץ מול המטעים ומקשיב לציוץ הציפורים. "אנחנו אוהבים לשיר כשסוגרים את היום בחווה, כשאנחנו עדיין תשושים, אבל שמחים על העבודה הקשה", הוא אומר. עבדוללה, בן למשפחת חוואי קפה מטאקנגון שבאינדונזיה, למד מהוריו את סודות העבודה במטעי הקפה.
“עבודת הקפה עוברת אצלנו במשפחה כבר דורות רבים”, הוא מספר. “כחקלאי בן חקלאים אני מכיר את הקפה ממש מילדות. כילד נהניתי לצפות בשלבי הגידול שלו, וכנער למדתי לסחור בו ולמכור אותו ליצואנים שבמדאן”. עבדוללה וחברי הצוות מגדלים פולי סומטרה בגבהים של יותר מ־1,700 מ’ מעל לפני הים. ״ככל שהקפה גדל במקומות גבוהים יותר, כך הארומה שלו חזקה יותר”, הוא מסביר.
עבדוללה הוא חוואי מאנשי הגאיו, קבוצה אתנית שחיה בהרים במרכז מחוז אצ׳ה. בתחילת המאה הקודמת ההולנדים הם ששלטו באזור והקולוניאליזם ההולנדי דווקא הביא לשגשוג של אנשי הגאיו בכל הנוגע לחינוך וחקלאות. “בזכות ההולנדים הסבים והסבתות שלנו הכירו את נפלאות הקפה”, אומר סיה, “הם החלו לגדל קפה במטעים ולקטוף את הפולים, וההולנדים היו אחראים על הסחר עם אירופה”.
את קולקטיב המגדלים שהקים הגה עבדוללה מתוך רצון לקיים סחר של קפה בצורה שתיטיב עם כל הצדדים. “הבנתי שאם ארכז מעין איגוד חקלאי נוכל למכור יחד את פולי הקפה במחירים הוגנים", הוא אומר. כיום מונה הקולקטיב כ־600 חקלאים מארבעה כפרים שונים, ויש לו חלל אחסון גדול וציוד משוכלל. הקולקטיב משתמש בשיטות סחר הוגנות ביצוא הקפה מסביב לעולם. עכשיו כבר אפשר להשיג את הקפה של סיה מאינדונזיה גם בישראל, תחת המותג BeanZ, בבתי קפה נבחרים. בקרוב מאוד הוא גם יימכר לצרכנים פרטיים, שיוכלו ליהנות ממנו בבית.
“אנשי הגאיו תלויים לחלוטין בחקלאות הקפה”, מסביר עבדוללה. “הכסף שאנחנו מרוויחים מהמטעים הוא זה שממנו אנחנו חיים – הוצאות משפחתיות, אוכל, חתונות, בתי ספר – הכל מגיע מהקפה. לכן אנשי הגאיו אוהבים כל כך קפה. המטעים הם כל מה שיש לחקלאים שלנו”.
פירות וארומות
המפתח לקפה טוב טמון בארומות שלו. “אנשים מחפשים היום קפה טוב ומורכב, לכן רבים מהם אוהבים כל כך קפה מגאיו". אומר עבדוללה, “הפירות שאנחנו מגדלים נחשבים ייחודיים, כי המטעים שלנו נמצאים בגובה רב. דמיינו לכם את האוויר הקריר והמרענן שנושב ב־1,300־1,700 מ' מעל פני הים”.
הגובה הרב מעניק לפולי הקפה של הגאיו טעם ייחודי ומורכב: טעמי קרמל חמים עם נגיעות פלפל לבן, חמאה ואגוז מוסקט. הגוף הקרמי והחלק של הקפה, בצד עוצמה בינונית, הופכים אותו לזן המושלם לחוויית קפה ייחודית. הקולקטיב של אנשי הגאיו מחויב לערכים אקולוגיים והומניסטיים. עצי הקפה גדלים במרווחים גדולים יחסים זה מזה, המים להשקיה ממוחזרים, והחקלאים משתמשים במדשנים אורגניים בלבד.
“המחויבות שלנו היא לפיתוח הקולקטיב ולשימור הסביבה”, אומר עבדוללה. "אנחנו משתדלים להתעסק פחות בהתמקחות, והחקלאים שלנו מתנהלים בשיטות בנות קיימא. אם נשמור על הסביבה שלנו, כולנו נחיה חיים ארוכים יותר”.
כשפירות הקפה מוכנים, החקלאים מסירים מהם את החלקים הפגומים, מתסיסים במשך לילה ומייבשים את הפולים הירוקים באוויר הפתוח. נותנים לשמש לעשות את שלה, לאחר מכן הם מקלפים את הפרי ומייבשים אותו עד שהוא מגיע לרמת לחות נמוכה דיה. "בסוף התהליך נבחר את הפולים הירוקים הטובים ביותר ונקלה אותם. סבא וסבתא שלי היו מספרים לי איך אנשים בעת ההיא נהגו לקלות פולי קפה בסודי סודות, כדי שההולנדים לא יידעו. הם למדו לאט לאט את הטכניקות והתהליך, ורק אז החלו להגיש אותו לאורחים בבתיהם. היום שתיית הקפה בקרב אנשי הגאיו היא כבר עניין של מורשת. בזמן העבודה במטעי הקפה אנחנו אוהבים לשיר את השיר "Tauk Ni Imo". המילים בשיר הזה אומרות שהדם שלנו קפה, הנשמה שלנו קפה, הבשר שלנו קפה, החיים שלנו קפה. הכל אצלנו מתחיל ונגמר בקפה.
“אנחנו מקווים שאנשים מסביב לעולם ימשיכו לקנות את הקפה שלנו”, אומר עבדוללה בעודו לוגם מהקפה שבישל זה עתה. “אנחנו צריכים למכור את הקפה שלנו למדינות שונות כדי שנוכל להמשיך להתקיים ולחיות כאן. רק באמצעות סחר הוגן נוכל לעשות זאת. אנחנו נמשיך לשלוח את הקפה שלנו גם לישראל, ואתם תמשיכו ליהנות מטביעת האצבע שלנו על כל ‘קפה גאיו‘”.