זאת קומדיית פשע לסבית חמודה. אנחנו רוצים את האחים כהן בחזרה

האחים כהן הם מותג. חלקנו יודעים ששמותיהם הפרטיים הם ג'ואל ואית'ן, אך רובינו לא מבחינים ביניהם ורק יודעים שאחד מהם נשוי לפרנסס מקדורמנד. ב-1994 ראיינתי אותם על "הקפיצה הגדולה" ועדיין לא ידעתי להבחין ביניהם. כמו כל ההרכבים הגדולים, לפני כמה שנים הם החליטו להיפרד ולפתוח בקריירות עצמאיות.

>> "מעשייה אמריקאית": מתקפה מרהיבה על תרבות הווק
>> אסור להשוות: האם "חולית 2" יגוייס לגינוי ישראל? כנראה שכן

ב-2021 ג'ואל כהן עשה את "מקבת" עם זוגתו פרנסס מקדורמנד בתפקיד הליידי תאוות השלטון מהטרגדיה של שייקספיר, ועכשיו אית'ן כהן מוציא למסכים את "סעי בובה" שכתב עם בת זוגו טרישה קוק, העורכת של רבים מסרטי האחים. לאחרונה נודע שהאחים מתכוונים ליצור יחד סרט אימה, אבל מעכשיו נדע להבדיל ביניהם, ועל בסיס שתי היצירות המאוד שונות שיצרו בנפרד נוכל לנסות לנחש מי מביא מה לסרטיהם המשותפים.

מבחינות רבות "סעי בובה", שאת התסריט שלו אית'ן וטרישה החלו לפתח כבר בתחילת המאה הנוכחית, נראה כמו סרט ביכורים של במאי צעיר עם פוטנציאל. כאילו כשהוא עובד בלי ג'ואל, אית'ן לומד לביים מהתחלה, וכמו הרבה סטודנטים לקולנוע הוא בוחר בקוונטין טרנטינו כמודל. אית'ן אמר שהטון של הסרט נועד להזכיר סרטי אקספלויטיישן משנות השבעים (הרבה סקס ואלימות במינימום תקציב), כמו אלה שראה בנעוריו. זאת כנראה ההצדקה (הלא מספקת) לשלל הקטעים הפסיכדליים הלא מאוד מוצלחים שמעטרים את הסרט. אלה משתלבים בעלילת פשע ורומנטיקה על זוג במנוסה, שמעלים באוב סרטים כמו "בוני וקלייד" ו"פיירו המשוגע", עם הבדל בולט אחד – צמד הגיבורות הן לסביות. זאת אולי הסיבה לכך שלקח עשרים שנה להרים את הסרט, ששמו המקורי היה "Drive-Away Dykes".

"סעי בובה" (צילום: יחסי ציבור)

מריאן (ג'רלדין ויסוונאת'ן) וג'יימי (מרגרט קוואלי מ"עוזרת בית") הן חברות מאוד שונות זו מזו. מריאן היא עצורה וזהירה וג'יימי חובבת סקס והרפתקאות. אחרי שבת זוגה סוקי (ביני פלדסטין) תפסה אותה מתענגת עם אישה אחרת וגירשה אותו מהדירה, ג'יימי מתעלקת על מריאן המתכננת לנסוע לדודתה בטלהאסי שבפלורידה.

השתיים מקבלות לידיהן מכונית שצריכה להגיע לטלהאסי בתוך יומיים, ואינן יודעות שהן נושאות בבגאז' מזוודה שתוכנה יישמר בסוד. זה מסבך אותן עם צמד פושעים לא יוצלחים, שנשלחים בעקבותיהן כשהן אינן מגיעות בזמן. הסיבה לעיכוב היא שסוקי לקחה על עצמה משימה לארגן למריאן סקס, ומתברר שהדרך מניו יורק לטלהאסי מרוצפת במועדוני לסביות. הסרט מתרחש בתחילת המאה הנוכחית, לפני שלכולם היו טלפונים ניידים, והיה קל מאוד לאתר צמד צעירות שאינן יודעות שהן במנוסה.

"סעי בובה" (צילום: יחסי ציבור)

העלילה שטותית במופגן – יש גם כלבלב מעצבן – והדגש הוא על האפיון הקומי המוקצן של מגוון דמויות ועל השפה הקולנועית האגרסיבית (זה בולט בעיקר במעברים מודגשים בעריכה). ההומור כולל רצח באמצעות חולץ פקקים ואקדח שיורה מוקדם מכפי שציפינו. הסיבה העיקרית לכך שזה עובד לא רע, היא הופעתה הנהדרת של ויסוונאת'ן, שמתנהלת כבן אדם אמיתי בעולם קריקטורי. השחקנית האוסטרלית רבת החן מספקת לסרט עוגן רגשי ושובה את לב הצופים. לצידה קוואלי הנאווה (בתה של אנדי מקדואל) מספקת הופעה נחמדה גם אם קצת יותר מדי אנרגטית, כאילו לקחה משהו לפני שהבמאי אמר "אקשן" (ולמרות הקטעים הפסיכדליים, זה לא סרט על סמים). 

"סעי בובה" (צילום: יחסי ציבור)"

ג'ואי סלוטניק וסי.ג'יי. ווילסון בתפקידי הפושעים הלא יוצלחים קצת חיוורים, ומעוררים געגועים לסטיב בושמי ופיטר סטורמייר שקדמו להם בתפקידים דומים. קולמן דומינגו (המועמד לאוסקר על הופעתו ב"רסטין") מוצלח מהם בתפקיד הבוס שלהם, ופלדסטין צצה בדיוק ברגעים הנכונים בתפקיד בת הזוג הנבגדת. שני הכוכבים הכי גדולים על הפוסטר של הסרט – פדרו פסקל ומאט דיימון – מופיעים לרגע בהתחלה ובסוף, כמו היו תומכי ספרים משני צידי המדף. בסך הכל מדובר ב-84 דקות מבדרות למדי, אם תיקחו בחשבון שזה יותר "אכזריות בלתי נסבלת" מ"פארגו". בכל אופן, על בסיס הסרט המסוגנן והחלול של ג'ואל וקומדיית הפשע החביבה אך לא מקורית במיוחד של אית'ן, נראה שעדיף שבת אחים גם יחד.

3.5 כוכבים
Drive-Away Dolls בימוי: אית'ן כהן. עם מרגרט קוואלי, ג'רלדין ויסוונאת'ן, ביני פלדסטין. ארה"ב 2024, 84 דק'