סרטים איכותיים בדיסני פלוס שאתם חייבים לראות – חלק א'

ייפי קא יי מאד'רפאקרז, אני קלאסיקה. מת לחיות (צילום: גטי אימג'ס/פוקס המאה ה-20)
ייפי קא יי מאד'רפאקרז, אני קלאסיקה. מת לחיות (צילום: גטי אימג'ס/פוקס המאה ה-20)

הגעתו של שירות הסטרימינג דיסני+ הכניסה לחיינו עוד מאות סרטים חדשים וישנים, וקל להיאבד בין כל הנסיכות וגיבורי העל. בדיוק עבור זה סיננו לכם שבעה סרטים איכותיים במיוחד שיעבירו לכם ערב דיסני מבלי מיקי מאוס

19 ביוני 2022

כל הסרטים של מארוול, כל הסרטים של פיקסאר, וכמובן גם של דיסני, החדשים והישנים, מרוכזים עכשיו במקום אחד. מאיפה מתחילים? אפשר לצפות בסרטים של מארוול לפי הסדר, לראות איך היקום התפתח ולחפש פערים. אפשר לצאת למסעות ימיים עם הפיראט ג'ק ספארו ועם הדגה דורי. עם זאת, הרכבתי עבורכם רשימה של כמה סרטים נהדרים, שאת חלקם אולי פספסתם, או מזמן לא ראיתם. וגם אם ראיתם אותם כמה פעמים, תמיד כדאי לחזור אליהם.

במבי

"זהב טהור" אמר וולט דיסני אחרי שצפה בשתי הסצנות הראשונות שנוצרו בשביל "במבי". אכן זהב טהור. אולי הסרט היפה ביותר שנוצר באולפני דיסני מעולם. הסיפור הפשוט והפיוטי והכל כך מרגש עוקב אחר מעגל חיים של עופר במקביל לחילופי העונות. היוצרים השתמשו במילים "סימפוניה" ו"אימפרסיוניסטי" כדי לתאר את מה שניסו והצליחו להשיג. את המראה החלומי של מעבה היער יצר אמן סיני, שנשען על מסורת של ציור סיני מופשט והפך את ציורי הרקע ליצירות אמנות. החיות עצמן הן הברקה מתוקה – שילוב של מחוות גוף והבעות פנים של תינוקות עם תנועה ואנטומיה מדויקת של חיות, שנות אור לפני המצאת המחשב. מינימום של דיאלוג מבדיל את הסרט מכל סרטי הילדים הקשקשניים של היום.

>> גם בנטפליקס יש לא מעט סרטים איכותיים
>> אמרנו לא מעט, לא? הנה עוד סרטי איכות בנטפליקס

מת לחיות

ביקורות מעורבות, שחקן ראשי שהגיע מהטלוויזיה (אחרי שכוכבים גדולים כמו סטלון ושוורצנגר דחו את ההצעה), הכנסות נאות אך לא היסטריות – קבלת הפנים שסרט חג המולד הזה זכה לה בזמנו לא העידה על האימפקט התרבותי האדיר שיהיה לו בעתיד. אחר כך באו ארבעה סרטי המשך, שלל חיקויים (על צוללת, על אוטובוס), והמון ציטוטים. "מת לחיות" הוא מהסרטים האלה, כמו "צלילי המוזיקה", שאם כבר ראיתם אותם כמה פעמים ואתם נופלים עליהם במקרה בטלוויזיה, אתם נשארים לצפות בהם שוב. ועכשיו כשהקריירה של ברוס וויליס הגיעה לסופה העצוב, כדאי לחזור ולצפות בו בשיאו. השוטר הניו יורקי ג'ון מקליין טס ללוס אנג'לס להתאחד עם אשתו במקום עבודתה בגורד שחקים, ונתקל בחבורת טרוריסטים גרמנים, בהנהגתו של אלן ריקמן המנוח בהופעה בלתי נשכחת. כל מה שיש למקליין זה אקדח, תושייה, והמון חוצפה. בדיסני פלוס נמצאים גם שני הסרטים הבאים בסדרה. "מת לחיות 3", גם הוא בבימויו של ג'ון מקטירנן, הוא המבדר שבהם. הוא מתוגבר בהופעות נהדרות של סמואל ל. ג'קסון וג'רמי איירונס (כמה שהוא סקסי כאן) כאחיו של הנס גרובר מהסרט הראשון.

חברי הדרקון אליוט

סרט דיסני צנוע בטעם של פעם, ללא התחכמויות מיותרות ועם לב פועם. הוא משתייך לגל הרימייקים בלייב אקשן למותגי האנימציה של דיסני, אבל הפעם הקשר העלילתי לסרט המוזיקלי על הדרקון המצויר מ-1977 הוא מינימלי, וטוב שכך. "חברי הדרקון אליוט" מספר על יתום בן חמש שניצל מתאונה ומוצא עצמו לבד ביער מול דרקון שעיר וחמוד שניחן ביכולת להפוך לבלתי נראה – חבר דמיוני (אמיתי) שצץ בדיוק מתי שצריך. שש שנים אחרי כן פיט והדרקון נתקלים בחוטבי עצים שלוקחים את הילד אל חברת בני האדם ומנסים לצוד את הדרקון. מתחת לחזות העולצת ניבטים העצב על אובדן המשפחה והערגה למצוא משפחה חדשה, ואף שהדרקון אינו מדבר, הוא מגלה אמפתיה ובגרות רגשית ועוזר לבני האנוש להבין את עצמם יותר טוב. הבמאי דיוויד לאורי נוטע בסיפור הפשוט רגעים של התפעמות ילדותית ושל גילוי לב, ומוביל אותנו בבטחה אל סצנת השיא המותחת והמרגשת באמת ובתמים.

500 ימים עם סאמר

לפתע פתאום, אחרי תקופה ארוכה של גישושים מתסכלים, טום המאוהב (ג'וזף גורדון לוויט) זוכה בחפצו. מוצף אושר הוא רוקד לו ברחוב לצלילי "You Make My Dreams" של דאריל הול וג'ון אוטס והולכי הרגל מסביבו מצטרפים אליו לכוריאוגרפיה המונית, שבה משתלבות גם המזרקות וציפור מצוירת שברחה מסרט של דיסני. זה אינו מיוזיקל אלא קומדיה רומנטית חיננית שגם עושה קצת עצוב בלב, וקשה שלא להתאהב בה. זואי דשנל היא מושא האהבה סאמר, שאינה מאמינה באהבה ומסרבת להתמסר עד הסוף. הסרט מתרוצץ קדימה ואחורה בזמן (על פני 500 ימים) ומקפץ במחי חיתוך מאושר עילאי לעצב עמוק. הבמאי מרק ווב מתזמר את שינויי הטון התדירים האלה באופן שמחזיק אותנו מסוקרנים ומרוגשים, חווים יחד עם טום את הפסגות והתהומות של האהבה.

בולט

זה מתחיל כמו "המופע של טרומן – גרסת הכלב", וממשיך כמו שילוב של "לאסי שובי הביתה", "הקוסם מארץ עוץ", "צעצוע של סיפור" ו"מדגסקר". אבל אף שהעלילה מוכרת, והמסרים גם (חיפוש הזהות, חשיבותה של ידידות) "בולט" מצליח לפתח חיים משל עצמו – העלילה מרתקת, הדמויות מקסימות, והסרט מצחיק ומרגש ושובה את הלב. הבמאי ביירון האוורד, שזה סרטו הראשון (בשיתוף עם כריס וויליאמס), המשיך משם ל"פלונטר", "זוטופיה" ו"אנקנטו". הכלב בולט הוא כוכב של סדרת אקשן המצטלמת בהוליווד, שבה הוא ניחן בכוחות-על ותמיד מציל את הנערה פני. בולט מאמין שהוא אכן גיבור-על, עד שצירוף מקרים מנחית אותו בניו יורק, והמציאות טופחת על פניו. במסעו הביתה דרך נופיה המשתנים של אמריקה מצטרפים אליו אוגר גרופי וחתולת רחוב צינית אך פגיעה, המלמדת אותו להיות כלב. כל החיות מאוירות להפליא באופן ששומר על המאפיינים החייתיים שלהן. מותק של סרט.

28 ימים אחרי

זה כמובן סרט למצב רוח שונה לחלוטין מכל ההמלצות שמעל. התסריטאי המבריק אלכס גרלנד (שבינתיים הפך לבמאי מוערך בעצמו) והבמאי המחונן דני בויל יצרו סרט אימה פוסט אפוקליפטי בכיכובו של השחקן האלמוני קיליאן מרפי (שהיום כולם מכירים אותו כתומס שלבי מ"כנופיית ברמינגהם"). ארבעה שבועות אחרי שווירוס המכונה "זעם" מתפשט ברחבי בריטניה והופך את רוב תושביה לזומבים רצחניים ומהירי תנועה, שליח על אופניים מתעורר מתרדמת בבית חולים נטוש בלונדון ויוצא לעיר הריקה מאדם (סדרה של דימויים מהממים, שדומים להם ראינו שוב שנים אחרי כן בהסגר הקורונה). הוא נתקל בעוד כמה שורדים כמותו, ויחד הם מנסים למצוא מקלט. סרט מותח ומקפיא דם שניחן בעלילה מפתיעה ומטרידה וברובד מטאפורי עז. בדיסני פלוס נמצא גם סרט ההמשך, "28 שבועות אחרי", שהוא מוצלח לא פחות.

ללכת שבי אחריו

רובין וויליאמס הוא המורה מעורר ההשראה בסרט האהוב והכה מרגש הזה, המתרחש בפנימיית בנים יוקרתית בניו אינגלנד בסוף שנות החמישים. הוא מוקף בשחקנים בני עשרה שיהפכו לכוכבים, בהם אית'ן הוק, ג'וש צ'רלס ("האישה הטובה") ורוברט שון לאונרד ("האוס"). המורה הלא אורתודוקסי רוכש את ליבם של תלמידיו בחיקויים של ג'ון וויין עושה שייקספיר, מעשיר את רוחם והופך למורה לחיים, תוך כדי שהוא מערער את כללי הפנימיה השמרנית. מה שהיה יכול להיות מלודרמת התבגרות טיפוסית הדומה לאינספור סרטי בית ספר אחרים, הפך לקלאסיקה מיידית תחת ניצוחו של הבמאי הנפלא פיטר וויר ("המופע של טרומן").