40 שנה הלכנו בו: 10 סרטים ממש טובים שמתרחשים במדבר

ימין ושמאל רק חול וחול, ואנחנו די סבבה עם זה. הקולנוע עמד בחזית המדברית פחות או יותר מאז שהומצא עם קאובוי שחור על סוס, וניקה מאז לא מעט גרגרי חול מעדשות. מ"לידתה של אומה" שצולם בחולות אל.איי, דרך "נקודת זבריצקי" המהפכני ועד הסרט הכל-כך-חולי-עד-שזה-בשם-שלו "חולית: חלק שני", אספנו את הסרטים הכי טובים שהתרחשו על נופי מדבר וחול. אנחנו כזכור הלכנו 40 שנים במדבר, אז אנחנו מבינים בזה.

>> "חולית: חלק 2": קולנוע מזהיר, אקשן מסעיר וסרט אדיר

אוונטי פופולו (1986)

סרטו של רפי בוקאי הוא ללא ספק הסרט הכי אנדרייטד בהיסטוריה הקולנועית של מדינת ישראל. מדובר בסרט סטודנטים שהפך לסרט באורך מלא, והפך לאבן דרך בהיסטוריה הקולנועית של ישראל דרך סיפור על שני חיילים מצריים במלחמת ששת הימים המנסים לחצות את תעלת סואץ כדי לשוב לביתם. הסרט שבר את מיתוס הצבר הישראלי, ולא פחד לתת ביקורת – ועם זאת, איכשהו אנשים זוכרים רק את גבעת חלפון. נגיע אליו, אל תדאגו. 

פחד ותיעוב בלאס וגאס (1998)

הסרט הזה הוא כל כולו טריפ אחד גדול ומתמשך' שהעיתונאי האנטר אס. תומפסון חווה במציאות ובחר לתעד בספרו. הסרט, שהתחיל מכתבת ספורט קטנה על מירוץ אופנועים בוגאס, הופך להרפתקה רוויית סמים מכל הסוגים בעולמות בהם הגבול בין דמיון למציאות מאד מאד מטושטש. טרי גיליאם, במאי הסרט משלב באופן נפלא את האווירה המדברית של נבאדה עם צילום ייחודי, והברקות קולנועיות שבאותה תקופה היו שונים מכל מה שהוקרן על המסך, אבל תכלס? התפקיד של ג'וני דפ לבדו שווה את הצפייה שלכם. 

גבעת חלפון אינה עונה (1976)

אני צריך לספר לכם על הסרט הזה? כי אם לא ראיתם אותו, צריך לשלול לכם את האזרחות הישראלית. "גבעת חלפון אינה עונה" הוא אחד הסרטים הכי מצוטטים בקאנון הישראלי (בעיקר על ידי אבות), ועוקב אחר ג'ינג'י (גברי בנאי) שרוצה להינשא ליעלי (ניצה שאול), ואחר ויקטור חסון (שייקה לוי), אביה של יעלי, וסרג'יו קוסטנצה (ישראל "פולי" פוליאקוב) נוכל שחייב כסף לחסון. השלושה מוצאים את עצמם במוצב בסיני זמן קצר אחרי מלחמת יום כיפור. מעבר לעובדה שזה הסרט הכי מצחיק ומוצלח של אסי דיין, זה גם השיר היחיד ברשימה ששירת הנושא, "תן לשים ת'ראש על דיונה" שלו עוסק בחול.

אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה (1981)

הסרט הראשון, שהוא גם השני (מבחינת סדר כרונולוגי), מתחיל בדרום אמריקה ונגמר בקהיר – סביבה שהיא כידוע, מאד חולית. ג'ורג' לוקאס הופך את מצרים למגרש משחקים מדהים עבור הארכיאולוג ההרפתקן, שמתחרה עם הנאצים על תיבה המכילה את ארון הברית. והאווירה המדברית של קהיר היא ממש חלק מרכזי מהסרט, כולל כמובן, נחשי קוברה. אם אינדי מפחד מנחשים, תארו לעצמכם מה קורה כשהוא כלוא בבור עם נחשי קוברה. מדובר בסרט חובה שדאי מאד לראות וחוץ מזה – תמיד כיף לראות נאצים נמסים. 

מטען הכאב (2008)

סרט המלחמה הזה ממוקם בעיראק בזמן מלחמת עיראק, ארץ כל כך מדברית עד שבסצנת הפתיחה החיילים האמריקאיים מתלוצצים על כך שיפתחו עסק למכירת דשא. הסרט עוקב אחר יחידה לסילוק פצצות שמתמנה אליה מפקד חדש, לאחר שהקודם נהרג בפיצוץ. מדובר בסרט מורט עצבים שלא זכה להצלחה גדולה בקופות כשיצא, עד שזכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר של אותה השנה. סצנת הפתיחה שלו היא אחת מהסצנות הטובות ביותר שראיתי בסרט מלחמה, כאשר היא מראה בהילוך איטי הנזק שנגרם בזמן הפיצוץ, כולל את מותו של מפקד הכוח. רואים את חול, את החצץ ואת האבק שעל האדמה ועל המכונוית ברחוב עולה כלפי מעלה, רגע כמעט על-טבעי ותצוגה כמעט פואטית של סרטי המלחמה. 

בן חור (1959)

מתוך ארבעת סרטי "בן חור" שנוצרו בעידן הזהב של הוליווד, מדובר בסרט השלישי, כאשר הראשון היה בשנת 1907 בגרסה של 15 דקות, והשני בשנת 1925. וגם שם צ'רלטון הסטון שיחק את האדון שהפך לעבד. מדובר ביצירת מופת, אחד מסרטי החובה שנמצאים כאן ברשימה, המספר על יהודה בן חור – יהודי ממשפחת אצולה בירושלים שמסתכסך עם קצין רומאי, ונשלח לספינת עבדים בלבנון. האקלים הים תיכוני לא מסתכם רק בסצינות יפהפיות של נוף מדברי וחולי בסרט הזה, אלא גם מראה כמה בתנאים האלה מים הופכים להיות משאב נדיר בסצנה בה מחלקים מים לעבדים, ואיך ברגע אחד הנוף יכול להפוך לשדה קרב בסצנת מרוץ הסוסים המפורסמת. 

הרפתקאותיה של פריסיליה מלכת המדבר (1994)

זה הסרט הראשון שעלה לי לראש עם הרכבת הרשימה הזאת, ועם זאת – זה מוזר לשים באותה הרשימה שיש בה את "מטען הכאב" ואת "גבעת חלפון אינה עונה" מיוזיקל אוסטרלי על דראג קווינס במדבר, אבל הגיע הזמן שנצא קצת מאזור המזרח התיכון. בסרט זה המדבר האוסטרלי הצחיח הופך להיות כר פורה למפגש בין תרבות הדראג הראוותנית לאבורג'ינים הכפריים והשמרנים, וזה פשוט תענוג לראות איך המוזיקה, האמנות והיצירה הופכים להיות כלי מחבר בידיים של שלוש המלכות האלה. זה הסרט שסלל את הדרך לגאי פירס, אבל מי גונב את ההצגה זה הוגו וויבינג. אם רציתם לראות פעם את הסוכן סמית' מהמטריקס רוקד מול האבורג'ינים את I Will Survive, זה הסרט בשבילכם. 

לורנס איש ערב (1962)

כדאי שלא תקבעו תכניות לפני שאתם צופים בסרט הזה, כי אורכו כשלוש שעות שעות וארבעים וחמש דקות. אני יודע, יש לכם מה לעשות חוץ מלצפות בסרט ישן וארוך במיוחד, אבל תאמינו לי הצפייה בגרסה המלאה שווה את המאמץ. "לורנס איש ערב" הוא סיפורו של אדם אמיתי, תומאס אדוארד לורנס' שכתב בעצמו את הרפתקאותיו והוציא אותם כספר. לורנס איש ערב הוא קצין בריטי שמוצב בקהיר, ואיחד את הארצות הערביות במלחמת העולם הראשונה כנגד הטורקים. הוא סרט עתיק עם סגנון משחק מיושן, אז צריך קצת סבלנות, אבל אין ספק שכל חובבי הקולנוע צריכים לראות את הסרט הזה. 

מקס הזועם: כביש הזעם (2015) 

סרט זה הוא סוג-של-ריבוט לסרטי מקס הזועם משנות השמונים, עם הבמאי המקורי ג'ורג' מילר, שחזר לביים. העולם הופך למדבר פוסט אפוקליפטית לאחר שואה גרעינית והמים הופכים למוצר הצריכה היקר ביותר. אימורטל ג'ו, הרודן שמנהיג את צבא "בני המלחמה" ואחד הנבלים האכזריים ביותר שנראו על המסך, מחזיק בכל המים ולא מוכן לשחרר. מקס, שלראשונה מגולם על ידי טום הארדי ולא מל גיבסון, מצטרף לפיוריוסה, אשת הרודן שמחליטה למרוד בו, ומסייע לה להימלט. האקשן עוצר נשימה והאפקטים מצליחים להיות מרשימים גם כמעט עשר שנים אחר כך. בכל הסרט המטורף הזה, למקס יש רק 63 שורות דיאלוג, אבל אל תדאגו, ג'ורג' מילר יודע לביים אקשן גם בלי צורך במילים. אה כן, ויש שם את אחת מסופות החול המרשימות ביותר שנראו בקולנוע. 

הטוב הרע והמכוער (1966)

ברשימה כזאת אי אפשר פשוט להתעלם מיצירת המופת הזאת, שהיא ככל הנראה המערבון הכי טוב שנכתב אי פעם. בזמן מלחמת האזרחים של ארה"ב שלושה אקדוחנים יוצאים לחפש אחר אוצר אבוד בניו מקסיקו של שנת 1862. הם צריכים אחד את השני כי לכל אחד מהשלושה יש פיסת מידע אחרת על האוצר, אבל הם גם מתחרים עליו – מה שהופך את המסע ליותר מאתגר. שחקנים ענקיים כמו אלי וולך, לי ואן קליף, וכמובן קלינט איסטווד, ובימוי של יוצר ז'אנר מערבוני הספגטי-סרג'ו לאונה. אני יכול להגיד לכם איך בסרט זה האקלים המדברי של ניו-מקסיקו הוא חסר רחמים וקשוח, ועל איך הוא מקשה על השלישייה המקסימה הזאת בחיפושיהם, אבל תכלס, כל הרשימה הזאת היא רק תירוץ לדבר שוב על הסרט המצוין הזה, שהוא מסוג הסרטים שאפשר לראות כמספר גרגרי החול במדבר.