לשבור את הסיסטם: עינב גלילי ונדב איל עוד לא עומדים בציפיות

מה שתפס את העין במיוחד היו הפרומואים. "תכנית חדשה" הם הבטיחו, ובהגשתם של שני אנשים מעניינים במיוחד – מצד אחד נדב איל, אחד העיתונאים הבולטים היום בישראל; ומצד שני, עינב גלילי – פעם קריינית רצף ומגישת תכניות סאטירה, היום מישהי שמתבגרת בתור פובליציסטית לעת מצוא וחברת פאנל ב"פגוש את העיתונות".

>> "ארץ נהדרת" כבר לא מפחדת לומר: הופקרנו בידי אנשים עלובים
>> שמאל טוק: שליין ויתר על הסאטירה ועבר לשכנע משוכנעים

באותו פרומו לתכנית בעלת השם הקליט "עינב ונדב", שעלתה אתמול (חמישי) ב"קשת" – זרקו שני המגישים החדשים מטאפורה: הם דיברו על כך שכשיש לך בעיות ראייה, אתה צריך אופטומטריסט – והם, לפי אותה המטאפורה, יהיו האופטומטריסטים שלנו – אלה שיעזרו לנו להבין קצת יותר טוב את המציאות הכאוטית, פוסט ה-7.10 והמלחמה.,

עד כמה ההבטחה הזאת התממשה בתוכנית הבכורה? אני לא בטוח. התחושה הבלתי נמנעת מצפייה בתכנית הראשונה היא שיש כאן עוד מאותו דבר – עינב גלילי ונדב איל, על אף כשרונם ויכולותיהם, ממשיכים רצועה שנוסדה בסוף השבוע הראשון של המלחמה – זו שבה אברי גלעד וארז טל נזרקו לאולפן, ושם הם אמורים היו לעשות את הקסם שלהם. המקום בלוח השידורים היה רצועת ה"לייט נייט" – תכנית לילית, שמגיעה אחרי תכנית הפריים טיים ("עובדה", "ארץ נהדרת" או "אנשים מבשלים דברים ובוכים"), ונועדה לעשות מעין סיכום יומי של החדשות עד הנה.

"ארז ואברי" כל כך הצליחו, שמיד נולדו להם שיבוטים – מניסיונות עם אייל קיציס ולוסי איוב, דרך אופירה אסייג ומעיין אדם, ועד הרצועה ששודרה בימי חמישי עד כה – זו שחיברה את יאיר שרקי עם חיים לוינסון לפני שהוא הלך להיות הברקו של אופירה. אצל כולם היה אפשר למצוא לא מעט קווי דמיון – הסט הוא אולפן החדשות, כתבים מתחלפים שמספרים מה חדש, ופה ושם איזשהו ראיון שנועד להביא ערך מוסף באולפן.

"עינב ונדב" (צילום מסך: קשת 12)

יחד עם זאת, כל אחד מהמגישים הביא גם משהו משלו – שרקי הביא משהו יותר מתון ומאחד, לוינסון את התוקפנות והאגרסיביות, אברי גלעד את תפיסת עולמו הקיצונית. מה גלילי ואיל מביאים למסך? אין פה איזו הברקה מבחינת הפורמט. זה בעיקר הטון. עינב ונדב הגיעו להיות קצת יותר מרוחקים מהסיטואציה, קצת פחות מתלהמים או מגויסים. אפילו מרשים לעצמם לזרוק איזה חיוך או קריצה.

הבדל נוסף הוא סוג האורחים – לא היו פוליטיקאים ברשימת האורחים, לפחות לא בתוכנית הראשונה. מי כן היו? שדרה של עיתונאי חדשות 12 (ניצן שפירא, דפנה ליאל, יונה לייבזון) ולאחר מכן בכיר בשב"כ והיסטוריון, ובסוף פרופסור לפסיכולוגיה שדיבר עם עינב ונדב על קבלת החלטות. כלומר, בהחלט יש סטייה מהמקובל בתכניות האקטואליה הללו – כולל ניסיון לדון בשורשים של הבעיות. האם החיסולים הם אפקטיביים, למשל.

זה בהחלט היה מבורך, אלמלא התחושה שהיה משהו נורא צפוף בתוכנית. 36 דקות בסך הכל היא ארכה. יום קודם, אברי ושרקי שידרו במשך 44 דקות נטו. אולי זאת התארכות של הספיישל ב"עובדה" או סתם ניהול זמן לא נכון, אבל יש תחושה שזה היה מעט מדי יחסית למה שגלילי ואייל יכולים להביא למסך ובוודאי לא מספיק כדי להעמיק כמו שהם יכולים. אייטם בנושא סין שהובטח בתחילת התכנית, למשל, נדחק מהליינאפ ולא הופיע במהלכה.

"עינב ונדב" (צילום מסך: קשת 12)

איל בהחלט מביא ערך מוסף אחר – וזה את ההבנה העיתונאית שלו, כמעט בתור מרואיין בתוכנית על ידי גלילי ששאלה את השאלות. הוא טוב מאוד בהסברה ובהנגשה של נושאים מורכבים, וזה בהחלט רעיון טוב שתהיה תוכנית שמספקת לצופים מעט רקע עובדתי להתרחשויות. אבל אם גלילי היתה אמורה להביא למסך משהו טיפה יותר אמפתי או בידורי, לפחות בתכנית הראשונה זה עוד לא בא לידי ביטוי. משהו בחלוקת התפקידים יצטרך להתהדק בפעמים הבאות כדי שהעסק יעבוד.

וכן, ברור שצריך לתת לגלילי ואיל את הגרייס של תוכנית חדשה בשידור בכורה, שעלתה לאוויר תוך כדי התארגנות כנהוג בענף האקטואליה החובבני, ואפשר לתת הנחה גם על היממה הדי מטורפת שבה היא עלתה, עם השמועות על מלחמה גדולה שבדרך. זה מן הסתם השפיע גם על אופי התוכנית. אבל לפחות ברמת הרושם הראשוני, התחושה היא שהדיבור על "תוכנית חדשה" היה קצת מוגזם. בסוף זאת עוד תכנית אקטואליה – אחת מיני רבות שקשת 12 מייצרת על רקע המלחמה. המבחן ארוך הטווח של עינב ונדב יהיה אם יצליחו לשבור את הסיסטם. לתת לאנשים משהו שהוא באמת מעבר לעוד תוכנית שעוסקת בחדשות. הציפייה מהם היא לתת משהו יותר רחב ועמוק ומחכים. בינתיים, צריך להודות, הציפיות התבדו.
>> "עינב ונדב", כל חמישי אחרי "עובדה", קשת 12