רחוב הורקנוס – לאן כדאי לצאת?
בשנים האחרונות הפך רחוב הורקנוס למרכז הבילוי האלטרנטיבי של הבירה. הנה שישה מקומות מומלצים במיוחד
מנדל
מנדל הוא הצ'אנס האחרון שבעליו, ישראל כהן, נותן לירושלים. לכהן, שהוא גם הבעלים של הבובה-בר בבית מזי"א, נמאס שאין כאן מקום לרקוד בו למוזיקה טובה. הוא לקח את העניין לידיו ופתח את המיני-קלאב הזה, שיוקדש לכל מה ומי שאוהב את זה בשוליים. בהתאם למקום שעוד בניילונים גם הקונספט בחיתוליו, אבל החלום הוא די.ג'ייז שיתקלטו כל ערב על עמדת פאטיפונים, תפריט אלכוהול קטן, מוקפד וזול, אמנות מלוכלכת וקהל בוגר.
מבחינת מיקומו ברחוב, המנדל התמקם בכסא הריק שהשאיר הזושא-בר, מיקום שכבר ראה כמה וכמה תחלופות של ברים בשנים האחרונות. אולי כדי לדאוג שהפעם זה יראה אחרת- במנדל הופכים את תרבות הבילוי שהיתה נהוגה במקום: השולחנות הושלכו ופינו מקומם לרחבת ריקודים רחבה שתפלוש גם אל תוך החלל ששימש כמטבח.
למרות שבהתחלה רצה כהן לקרוא למקום 'הפאטיפון', סיבוב קטן ברחוב שכבר כולל מקומות כמו 'הקסטה' 'הוידאו' ו-'התקליט' הראה שמוטב אחרת, והמנדל קרוי על שם עמית מנדל, חבר שעוזר לכהן בהגשמת החזון.
יוחנן הורקנוס 5, א-ה, ש, 20:00 עד אחרון הלקוחות
מיטא סיטי-בר
מקום נוסף שמאמץ שם של מקום אחר. בירושלים יש הרבה כאלה (ע"ע: אוגנדה, תל אביב), כי תמיד צריך לאן לברוח. הפעם אנחנו בברלין. הדאון טאון של העיר ההו-כה-נחשקת הזאת נקרא המיטא ("מרכז" בגרמנית), וביקור שם הבהיר לבעלי המקום שהם רוצים את האווירה שלו בבר שלהם. כבר שנתיים שהמיטא הירושלמי משמש כמרכז מפגש בין הסטודנטים של העיר לאוכלוסיה הצעירה שלה, במסגרת החלל הצבעוני שעיצב האדריכל איתי אלטר. בעזרת שולחנות גבוהים על מדרכת הרחוב, המובילים לבר המוקף ברחבת ריקודים שאפשר להשקיף עליה מקומת הגלריה- המקום מתאים את עצמו לכל תצורת בילוי. גם התכנים משתנים בקצב המיינסטרים, כשמדי פעם מגיחים די.ג'ייז, הופעות מוזיקה חיה (מומלץ במיוחד ליין הג'אם סשנז של ימי שני), הרצאות והקרנות סרטים.
יוחנן הורקנוס 7, א-ה, ש, 19:00 – 04:00
הוידאו
'גיי-בר ירושלמי'- יש חיה כזאת, והיא קסומה ונדירה כמו חד-קרן זוהר שברח מגן החיות התנ"כי. כניסה לבר הוידאו, דרך חצר פנימית במעלה גרם מדרגות, מצליחה לתת את התחושה שירושלים היא עיר חופשית וליברלית, גם לאחרוני הריאליסטים. יהיו אלו האורות המנצנצים, האיבזור של המקום בפוסטרים ותמונות עטורי גלאם, או פשוט העובדה שהוא מלא בכל ימות השבוע בחברי הקהילה הלהט"בית הירושלמית ותייריה הבינלאומיים.
לכל ערב בבר מוקדש תקלוט של די.ג'יי אחר, ורובם מצליחים להרים מסיבות מוצלחות בכל ימות השבוע. ובכל זאת, לא רק ריקודים בראש שלהם – בוידאו דאגו גם למרפסת מרובת מקומות ישיבה, למי ששכח את הדאנסינג שוז שלו.
יוחנן הורקנוס 1, א-ש, 04:00-20:00
הקסטה והתקליט
קרובי משפחה של הוידאו, רק שהם היו שם לפניו. שני הברים הנמצאים בפינת הרחובות הורקנוס והלני המלכה, הפכו עם השנים לאבן פינה כשלעצמם, כשאין בילוי בעיר שלא עובר בהם. התקליט שואב את רוב האופי שלו מפורמט הפאב האנגלי. עיצוב המקום, האווירה והרבה מהמוזיקה מתכתבים עם מה שקורה בממלכה המאוחדת. אפשר לשמוע הרבה אנגלית מתגלגלת על הלשונות, כשהקהל מורכב מתיירים ולקוחות קבועים של המקום שמזגזגים בינו לבין הקסטה – הבר שנבנה במקום בו שכן המחסן של התקליט. הקסטה קיבל עם השנים אופי וחיים משלו, והוא קטנטן, מחתרתי וקשוח. תמיד יהיה שם ברמן שישקה אתכם יותר מדי, תערוכת אמנות שמשתלבת בחלל כאילו נאצרה במיוחד עבורו, ומוזיקה אלטרנטיבית בלתי מתפשרת.
בצמוד לשני הברים, במורד רחוב הלני המלכה, תוכלו למצוא את הצ'יפסר, מסעדת מאנצ' הצ'יפס הלילית, ובר הרדיו "קול ירושלים החופשית", גם הוא חלק ממשפחת הברים המוזיקלית.
102
אלכוהול בשפע ומוזיקה טובה הם שני היסודות עליהם מבוסס הבר הזה, שנבנה בכלל בלוקיישן של בר אחר שנסגר בעקבות שרפה שפרצה בו. לגלגול הבא הם קראו על פי מספר הטלפון של מכבי האש, ליתר ביטחון, ונעזרו בסיפור כדי להוכיח שמה שלא הורג רק מחשל.
ה- 102 הוא המקום להגיע אליו אם אתם מעוניינים לצלול לערבי שתיה עמוקים. הם כבר ידאגו לכל השאר – האוס וטכנו, משחק כדורגל שיוקרן בחוץ, ואם מזדמן לכם להגיע בצהרי שישי קיצי, גם מסיבת רחוב ספונטנית.
הלני המלכה 9, א-ש, 05:00-19:30
