מחיר למסתכן: למה מבנים סבירים מוגדרים בתל אביב כ"מסוכנים"?
מדי חודש מתפרסמת רשימת המבנים המסוכנים על פי עיריית תל אביב־יפו, שבה משמשים בערבוביה בניינים מטים לנפול וגם סתם כאלה שאולי העירייה חפצה בשיפוצם. מי מחליט איזה בניין מוגדר כ"מסוכן", את מי ההחלטה הזו משרתת, ומדוע במקרים רבים הדיירים כלל לא מודעים לכך?
העובדה שמאחורי מרבית המודעות המתפרסמות מדי יום בקבוצות שונות בפייסבוק ומציגות להשכרה במחיר מופקע דירה "שמורה, בהזדמנות, למביני עניין" מסתתרת בדרך כלל חורבה מפוארת, לא מפתיעה איש בתל אביב של שנת 2019. אך מה קורה כאשר בבוקר בהיר אחד, הבניין שבו מתגוררים, גם אם אינו מוזנח למראית עין, מוכרז על ידי העירייה כמבנה מסוכן? בתל אביב, בשונה מערים אחרות בישראל, הזנחה של חזות בניין היא עברה על החוק. בהינתן דיווח על בניין שנראה מוזנח, מגישה העירייה לדיירים מכתב מטעם סגן מהנדס העיר ובו שורה של דרישות. אי ביצוע השיפוץ הוא עברה על חוק העזר העירוני "שמירה ושיפוץ חזיתות בתים" שחוקק בשנת 2011, מה שיגרור פתיחה בהליכים משפטיים.
>>בתל אביב יש מאות דרי רחוב. למה אנחנו ממשיכים להתעלם מהם?
>>זה עדיין לא הזמן לחזור לסודן. טור אישי של מוטסים עלי
בחינה צמודה של רשימת המבנים המסוכנים העדכנית, המתעדכנת על ידי העירייה מדי חודש, מעלה פערים בין החומרה המיוחסת להזנחה לבין מידת הסכנה של הבניינים בפועל. נראה שההחלטה על הגדרת מבנה כמסוכן וזקוק לשיפוץ או לשיפוץ החזית שלו מתקבלת באופן שרירותי ולא לפי רשימה מסוימת של דרישות קבועות. פעמים רבות מדובר במבנים הממוקמים ברחובות בעלי חשיבות תיירותית ועל כן האסתטיקה שלהם חשובה יותר עבור העירייה, למשל ברחוב ביאליק שבו בוצעו שיפוצים לא מעטים בהתאם לחוק זה, בחלק מהמקרים לאחר נקיטת הליכים משפטיים כנגד בעלי הדירות שהתנגדו לדרישת העירייה מאחר שהיה מדובר במבנים לשימור שתהליך השיפוץ שלהם מורכב ויקר הרבה יותר.
כך קורה שההגדרה "מבנה מסוכן" איננה באה לתאר בהכרח מבנה מתפורר ומט לנפול כי אם מבנה בטוח שהעירייה חפצה בשיפוצו. נכון לחודש אפריל 2019, רשימת המבנים שהוכרזו כמסוכנים על ידי העירייה כוללת 582 נכסים ברחבי העיר, כמעט כולם מאוכלסים. על פי סקירת הבניינים ניתן לשער כי בחלק מהמקרים, ובייחוד בדרום העיר, תהליכי ג'נטריפיקציה משפיעים על בחירת הבניינים. העירייה מעוניינת בשיפוץ המבנים כדי שיתאימו לסביבה המתחדשת בעיר, כמו חלק לא מבוטל מהבניינים שהוגדרו כמסוכנים ברחובות כמו וולפסון ומטלון, שבמקרה או שלא במקרה סמוכים לבניינים חדשים ומעוצבים.
ניתן למצוא לכך סימוכין בין השורות של דברי מחלקת התכנון והפיתוח בעירייה: "בתל אביב־יפו יש בניינים רבים המצויים במצב תחזוקתי ירוד שלא בוצעו בהם עבודות תחזוקה במשך שנים. חלק ממבנים אלו ניצבים בלב מוקדי התיירות והעסקים בעיר ופוגעים בחזותה. מעבר להיותם מפגע אסתטי, בניינים אלה עלולים להיות סכנה לציבור ומספקים קרקע פורייה למפגעים תברואתיים… על בעליו של המבנה קיימת החובה לשמור על מצב תקין ומראה נאה של חזית הבית, ובסמכות העירייה לדרוש מבעלי המבנה לבצע בו עבודות שיפוץ ותחזוק".
"רבים פונים אליי בקשר לזה, ואני חושב שמדובר בשערורייה", אומר ישראל גודוביץ, מהנדס העיר תל אביב לשעבר. "לא מדובר רק במבנים המוגדרים מסוכנים אלא גם בפרשנות של חוק העזר העירוני לסדר וניקיון. זה התחיל באבן גבירול, כשראש העיר רצה להחליף את אבן גבירול לרו דה ריבולי של פריז, והחוק נאכף בבררנות מוגזמת. בכוח סמכותו של ראש עיר, שנבחר באופן דמוקרטי, הוא מרשה לעצמו לאכוף את החוק מבלי שנבין באמת למה ולהחליט שהבניין הזה בסדר כן והשני לא".
"אני מרגישה שעובדים עליי"
הדיירים במקרים רבים אינם מודעים לכך שהמבנה שבו הם גרים נחשב על ידי העירייה למסוכן. איש לא יחשוד כי הבניין הלבן הבוהק השוכן ברחוב בלפור 32 מוגדר כמסוכן וסובל מהזנחה, לרבות דייריו הוותיקים. "אני מרגישה שעובדים עליי. מה זה אומר לגבינו?", תוהה דיירת המתגוררת בשכירות כבר מספר שנים לא מבוטל בבניין, "לא הייתי מודעת לזה בכלל. הבניין שלנו לא נראה הכי מטופח, בעבר הוא היה נראה יותר, אבל בהחלט לא הייתי חושבת שמדובר בבניין שמוגדר כמבנה מסוכן". בעלי הדירות בבניין הודו כי אכן התקבלה באחרונה דרישה מהעירייה לתקן כמה דברים במבנה, אך לא היו מעוניינים להגיב מעבר לכך.
ברחוב אחד העם 33 עומד בניין ישן בעל חזית שניכר שהייתה פעם יפה ומיוחדת. הוא אמנם לא בשיאו, אך אינו שונה מאוד מבניינים ישנים אחרים בשכונה. אף שמבפנים נראה כי הבניין מתוחזק היטב, חדר המדרגות נקי ובכניסה מותקנים דלת וקודן חדשים, הבניין הוכנס באחרונה לרשימת המבנים המסוכנים. גם במקרה זה לא נראה שמישהו מהדיירים המתגוררים בשכירות מודע לעניין. "אני לא יודעת, אף אחד לא אמר לי כלום. אני כאן עד שבעל הדירה שלי יגיד אחרת", פולטת בהתגוננות אחת הדיירות, "ואני לא מתכוונת להעיר את המתים עכשיו".
עם פנייתנו לעירייה, יחידת המבנים המסוכנים במנהל ההנדסה פירטה את שיקוליה בהרכבת הרשימה. "יחידת מבנים מסוכנים במינהל ההנדסה היא יחידת פיקוח המטפלת באיתור הסכנות הנובעות ממצבם של בניינים או חלקי בניינים ברחבי העיר, במתן התרעה על כך בפני בעלי בניינים אלו וכן אילוץ בעלי הבניינים או המחזיקים בהם לפעול לסילוק הסכנה הטמונה במצב הבניינים שבהם מחזיקים. תכלית פעולות המחלקה היא סילוק הסכנה הנובעת ממצבם של מבנים שונים ברחבי העיר, הבטחת שלום הציבור הרחב והמתגוררים בבניינים אלו", נמסר, "מהנדס העירייה בוחן את הסכנות לפי הקריטריונים הבאים: יציבות הבניין או חלקים בו, אלמנטים רעועים המחוברים לבניין, גדרות רעועות, קירות תומכים, חפירות פתוחות ועוד. 80־85 אחוז מפעילות היחידה מבוססת על פניות אזרחים על סכנה הנובעת מהבניינים, המגיעות ישירות ליחידה על הבנייה או דרך הודעות מוקד 106+. 15־20 אחוז מבוססים על בדיקות יזומות של היחידה".
באופן ספציפי לגבי המבנה ברחוב בלפור 32 נמסר: "מדובר בנשירת חלקי טיח ובטון, חשיפת ברזלים חלודים במרפסות השונות ובהתפרקות הגדר בחזית המגרש – סכנה לדיירים ולציבור". כך או כך, לא יזיק אם תגיחו בעצמכם לאתר האינטרנט של העירייה ותסקרו את 582 המבנים המצוינים ברשימה. יכול שגם אתם, רחמנא ליצלן, מתגוררים בבניין המוגדר כמסוכן.