תל אביבים נגד הגירוש: שתיקתה של העיר שרואה עצמה כהומנית וליברלית לא מתקבלת על הדעת

מכתב התל אביבים: הצטרפו וחתמו על העצומה נגד כליאתם וגירושם של עשרות אלפי מבקשי מקלט

מבקשי מקלט ממתינים בתור ללשכת רשות האוכלוסין בפלורנטין (צילום: אורן זיו)
מבקשי מקלט ממתינים בתור ללשכת רשות האוכלוסין בפלורנטין (צילום: אורן זיו)

אנו, תושבי תל אביב, העיר שבה חיים כ-15,000 מבקשי מקלט ממדינות אפריקה (מתוך כ-35,000 שחיים בישראל), דורשים לעצור את הגירוש שלהם לארצות שבהן ביטחונם אינו מובטח, להפסיק את הכליאה של חפים מפשע ולבטל את הסנקציות הכלכליות שנועדו לעודד אותם "לעזוב מרצון".

בראשית ינואר הודיעה המדינה על תחילתו של מבצע גירוש עשרות אלפי מבקשי המקלט לרואנדה. בשלב ראשון, היא זימנה את מבקשי המקלט שמוחזקים בכלא, והודיעה להם שעליהם לעזוב לרואנדה, אחרת ייכלאו ללא הגבלת זמן. לפי עדויות של אפריקאים שגורשו לרואנדה עד כה, המגורשים חשופים לאלימות ולסכנת מוות.

הממשלה והעומד בראשה מנסים לשכנע אותנו שמבקשי המקלט הם סכנה קיומית לחברה הישראלית, והפוליטיקאים קושרים בין הגעתם של מבקשי המקלט למצב העגום של שכונות דרום תל אביב. לנו אי אפשר לשקר לגבי זה כי אנחנו אלה שגרים כאן. זו אינה אלא טענה פופוליסטית: הרשויות הזניחו את דרום תל אביב במשך שנים ארוכות לפני הגעתם של מבקשי המקלט, וההחלטה ליישב פליטים דווקא באזור זה היא מדיניות ממשלתית מכוונת שמדרדרת עוד יותר את מצבם של תושבי השכונות. גירוש מבקשי המקלט לא ישפר את חייהם של התושבים הוותיקים – לשם כך נדרשת תכנית ארוכת טווח והשקעה מסיבית, שיתקנו את העוול שנעשה במהלך השנים.

רובם המוחלט של מבקשי המקלט השוהים בישראל הגיעו מאריתריאה וסודן. הם ברחו מאזורי מלחמה, מדיקטטורים, מרדיפה פוליטית ומעינויים. לאחר תלאות הדרך – שכללו לעתים שוד, אונס וסחר בבני אדם – הם הגיעו לעירנו. אנו רוצים להיות להם עיר מקלט, מקום שבו הם יוכלו לחיות בכבוד ולאפשר לילדיהם עתיד טוב יותר.

אנו דורשים ממדינת ישראל לשנות את המדיניות שלה ולבחון את אלפי בקשות המקלט שהוגשו לה במקום לדחות אותן על הסף. אנו דורשים ממנה לתגבר את לשכת האוכלוסין וההגירה בדרום תל אביב על מנת לאפשר למבקשי המקלט שאינם מצליחים להגיש את בקשותיהם בגלל העומס לעשות זאת. בעוד שבמדינות אחרות רוב מכריע של בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודן מתקבלות, מדינת ישראל הכירה עד כה במעמד הפליט של 11 בני אדם בלבד מאותן מדינות. אנו רואים בכך אות קלון למדינה שהוקמה על ידי פליטים.

אנו דורשים מהממשלה ומעיריית תל אביב להפנות משאבים לדרום העיר, להשקיע בתושבי האזור ולחזק אותם. הסדרת מעמדם של מבקשי המקלט תאפשר את פיזורם באזורים שונים בישראל, באופן שלא יכביד על אוכלוסיות מוחלשות. בנוסף, יש לאפשר לפליטים לעבוד ולקבל את מלוא התמורה על עבודתם.

מראש העירייה רון חולדאי, שמקפיד להשמיע את קולו במקרים שבהם הממשלה פוגעת בדמוקרטיה, בזכויות האדם ובחופש הפרט, אנו מצפים שישמיע את קולו גם בנושא זה ויתנגד באופן חד משמעי וברור לגירוש אנשים אל עתיד לא בטוח. אסור לנו לשתוק: שתיקתה של העיר שרואה את עצמה כהומנית, ליברלית ומגוונת גם בימים של חושך אינה מתקבלת על הדעת.

אנו, תושבי תל אביב, מתנגדים לגירוש הפליטים – אנשים שעובדים איתנו וחיים איתנו – ולא ניקח בו חלק. נמשיך להיאבק נגד ההחלטה החשוכה והמסוכנת הזאת בכל דרך שנוכל.