סוגיית הפליטים: מה קרה בשנת 2015?

התושבים זעמו על ריכוז גבוה של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה בשכונות שפירא ונווה שאנן, הכותרות העלו חשש כי השחרור של האפריקאים שנאסרו בחולות יחמיר את המצב בדרום העיר – ועל 1,200 משוחררי מתקן חולות נאסר לגור בתל אביב ובאילת. אבל האם זה מה שקרה בפועל? ואיך זה משפיע על חייהם?

הטנגו הביזארי של איילת שקד וארגוני זכויות האדם סביב התיקונים ל"חוק ההסתננות" סירב לרדת השנה מהרחבה. בג"ץ החליט כי יש להגביל את כליאתם של מבקשי המקלט במתקן חולות לתקופה שלא תעלה על שנה. כך שוחררו לפני כמה חודשים 1,200 מבקשי מקלט ונאסר עליהם לחזור לעיר. בשל אכיפה מוגברת והחשש שייכלאו שוב, נראה שמשוחררי חולות אכן מקפידים לא להתגורר בתל אביב, דבר שיוצר לא מעט בעיות בקרב האוכלוסייה שמקבלת את
השירותים הבסיסיים שלה בעיקר בתל אביב.

צילום: אורן זיו

כך למשל, מאז ההחלטה הגיעו למרכז הסנגור והתמיכה של א.ס.ף פניות מכמה גברים ששהו בחולות ובשל מצבם הבריאותי לא מתאפשר להם לעבוד. הם נסמכים על סיוע מחבריהם הגרים בתל אביב, אך האיסור לגור בעיר מעמיד אותם בפני דילמה אכזרית: להיות חסרי בית מחוץ לעיר או לגור אצל חבריהם בתל אביב ולהסתכן במעצר. "קח לדוגמה את ע', שהשתחרר לאחרונה מחולות וסובל ממחלה כרונית שלא מאפשרת לו לעמוד על רגליו לאורך זמן", מספרת אורית מרום, מנהלת תחום הפעילות הציבורית בא.ס.ף. "הוא לא מסוגל לעבוד בעבודות פיזיות ומטופל במרפאת 'בטרם' בתחנה המרכזית. בקושי רב הוא הצליח למצוא חברים מהקהילה שיסכימו להלין אותו בדירתם, כל יציאה שלו לרחוב לצורך טיפול ועזרה מלווה בחשש כבד מצדו".

משוחררי חולות שלא עברו על האיסור יצרו קהילות חדשות מחוץ לתל אביב, בעיקר באשקלון, אשדוד וראשון לציון. האיסור מגביל את מבקשי המקלט מלגור בעיר אבל לא מלשהות בה, מה שיוצר מצב אבסורדי שבו הם צריכים להיסחב על בסיס קבוע, נוסף לאשרת שהייה, עם חוזה שכירות מעיר אחרת למקרה שייתקלו ברשויות ההגירה. "הצלחנו לשחרר כמה פליטים לפני כליאה בתנאי שנמציא מסמך שמעיד על מגורים מחוץ לתל אביב, כי הוא לא היה עליהם", מספרת סיגל רוזן מקו לעובד.

"האכיפה בנושא לא באמת הוגברה, כי בשביל המשטרה לאכוף את האיסור הספציפי הזה זה כמעט בלתי אפשרי. מדובר בסך הכל בקצת יותר מ־1,200 אנשים שנאסר עליהם לגור בתל אביב ובאילת. גם ככה לא כולם גרו בהן מההתחלה. הרוב עברו לערים אחרות ורק מי שאין לו ברירה חזר לתל אביב למרות האיסור". ומה אומרים בשכונות שבהן התגוררו הפליטים? האם האיסור מורגש?" אם אני מרגישה הבדל?לא נראה לי", אומרת שפי פז, יו"ר עמותת "עוטף תחנה מרכזית". "יצאו כמה ונכנסו כמה. תחושת הביטחון השתפרה כי יש יותר נוכחות משטרתית אבל זה קדם לפסיקה. התחושה היא של תקיעות, שהכל עומד במקום. לא זז לשום כיוון, לא לפה ולא לפה".