פרדיננד על הבוקר: מה דעתכם על סאטירה פוליטית לילדים?

הסיפור הקלאסי "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" מגיע לבמה עם שילוב של תיאטרון, מחול, מוזיקה קלאסית ואנימציה, וחוסך להורים את כאב הראש שבהסברה על שחיתות שלטונית

"עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" (צילום: יוסי צבקר)
"עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" (צילום: יוסי צבקר)
12 באפריל 2018

בהחלטה מקוממת הורתה ממשלת ישראל לכל אזרחי המדינה ללכת עם סימן מזהה במרחב הציבורי: אטב מיוחד על האוזן. אולי במציאות המשוגעת שלנו זה עוד לא קרה, אבל מזל שיש סאטירה לילדים שיכולה להראות עד אילו מחוזות מטורללים השלטון יכול להגיע. האטב המדובר הוא פרי הוראה של המלך פרדיננד פדהצור מ"עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" שיצא ב־1976, והיום, 42 שנים אחרי, עולה בהפקה רלוונטית ואקטואלית מתמיד של תזמורת הבמה הישראלית.

"חלק גדול מהספרים שלי עוסקים בסאטירה חברתית", מסביר הסופר אפרים סידון שאחראי לקלאסיקה. "אני עוסק בבעיות פוליטיות, לא במובן של ימין ושמאל אלא מתמקד בסוגיות של הכרת האחר, היחס לציבור שאתה לא מכיר, ההפחדה. בסיפור פרדיננד פדהצור מדובר על דמוקרטיה מול דיקטטורה. לטעמי, כדי לדבר על נושאים כאלה עם ילדים, חשוב שהסיפור יהיה מעניין גם לילדים וגם להורים. נורא קשה להיות הורה ולהקריא לילד ספר שמשעמם אותך".

"עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" (צילום: יוסי צבקר)
"עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" (צילום: יוסי צבקר)

כבר כתבנו כאן שמוזיקה קלאסית ואופרה נהנות מעדנה מחודשת בימים אלו בקרב ילדים, ובכלל מופעי תרבות איכותיים לילדים עולים חדשות לבקרים וכובשים את הקהלים בכל הגילים. בשילוב שיעורים על דמוקרטיה, מדובר במתכון שמתאים לעונה הסוערת והבוערת של ימינו, שבה אפשר לבחור כמו מתפריט את הנושא שבמסגרתו רוצים להפגין מעורבות אזרחית; הפגנות וצעדות מחאה מתקיימות כל שבוע מפתח תקווה ועד שדרות רוטשילד, פעילים בדרום תל אביב מוחים נגד גירוש מבקשי המקלט, בחופים מפגינים נגד הצבת אסדות הגז, בקיצור – אי אפשר להסתיר מהילדים את העולם.

ההצגה "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" משלבת את הסיפור האלמותי על המלך שלומד את מגבלות הכוח שלו עם קטעי מוזיקה קלאסית ואנימציה המבוססת על הציורים המקוריים של יוסי אבולעפיה, בעריכת אבישי לוי. על הבמה שלוש שחקניות־רקדניות בהובלת אביגיל אילן וקטעי מוזיקה מנוגנים על ידי תזמורת הבמה הישראלית, שמתמחה במופעים לכל המשפחה.

עוד כתבות מעניינות:
למה ילדי ישראל מגלים את הקומיקס רק בשנים האחרונות?
10 החוגים הכי שווים ומעשירים לילדים
הורים, תפסיקו לפחד: הטכנולוגיה שתהפוך את הילדים לחכמים יותר

"עשו מזה כבר מופעי בלט, הצגות ומה לא", אומר סידון, "אבל אני חושב שהמופע הפעם הוא ייחודי כי יש בו גם תזמורת, גם אנימציה, גם מחול וגם משחק. זה השילוב הכי יפה שיכול להיות לילד". טליה אילן, המנהלת המוזיקלית של תזמורת הבמה הישראלית, מספרת: "בקונצרט טוב הילדים עולים לבמה, הם רוצים להתקרב לשחקנים, לראות את הכלים. היו הרבה ילדים שבאו, הייתה התרגשות, רצו להבין איך הקסם הזה קורה. אנחנו משלבים את ההצגה עם מוזיקה קלאסית, לגמרי. למשל, בין היתר, יש פרקים מסימפוניה מס' 7 של בטהובן ומקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן. בשונה מהרבה הפקות, אין אפילו מילה אחת שהשתנתה מהטקסט המקורי של הספר. אפשר להביא את הספר מהבית ולעקוב אחרי המילים, כמו בקריאה בהגדה של פסח".

"אני יודעת שיש הפקות שלקחו את הסיפור ועשו מחזה חדש. אנחנו נצמדנו למקור, אבל עם קריצה", מסבירה אילן. "יש על מסך וידיאו גדול הקרנה של הציורים המקוריים של הספר, ומי שמכיר אותם יודע שהם עשירים בפרטים קטנים. שילבנו אנימציה כך שחלק מהדמויות זזות בהקרנה, ופשוט כיף להסתכל כל הזמן על האנשים הקטנים שזזים על המסך. השחקניות שהן גם רקדניות שרות ומשחקות ומחליפות תפקידים ותלבושות במהלך ההצגה, כמו לגו. אנחנו לא מנסים להסתיר את זה, להפך, זה חלק מההצגה וכך הקהל מבין שכל אחד יכול להיות כל דבר. כל אחד מאיתנו יכול להחזיק בכל תפקיד, זו לא סגולה ששמורה ליחידים".

אז מה בכל זאת השתנה מאז 1976?

סידון: "בשנות ה־70 אנשים כיבדו והעריכו את המושג דמוקרטיה. חשבו שזה יתקיים לעד. היום יש לי הרבה סימני שאלה לגבי העניין של דמוקרטיה. אם הייתי כותב את הספר היום, הייתי כותב אותו הרבה יותר חמור. אני כותב היום ספר שעתיד לצאת לאור בעוד כחודש ששמו יהיה 'בארץ יען־כי'. זה סיפור על מדינה של בנות יענה, שבה כל מה שלא רואים לא קיים, עד שיום אחד מגיעה סופת חול נוראה שמעיפה את כל החול במדינה, ופתאום היענים המסכנות לא יכולות לטמון את הראש בחול וצריכות לראות מה יש מסביב. בלי ספוילרים, אני רק ארמוז שמגיעים למלך בדרישה גדולה שיחזיר את החול".

← "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור", מוזיאון תל אביב, שד' שאול המלך 27 תל אביב, שבת (14.4) 10:30, 75 ש"ח, לגיל 4 ומעלה