החנויות הקטנות של פלורנטין: מצאנו את המקום להתארגן בו על ירוק

בתל אביב יש המון שכונות, אבל אף אחת לא טעונה כמו פלורנטין – הלכלוכית מדרום העיר, השכונה שגם תמיד בעניינים וגם תמיד טיפה הז-בין, המקום שאנחנו אוהבים עד מות ולא יכולים לסבול יותר מעשר דקות בתוכו. ובין כל הקסם וטפטופי המזגן פועלים גם עסקים קטנים, רובם עצמאיים, שמספקים שירותים חשובים יותר ופחות לתושבי השכונה. אלו הסיפרים שלהם, והאנשים שלהם.

עוד עסקים פלורנטינאים:
>> המקום בו כורכים ספרים וזיכרונות טיס
>> המקום בו המתוק מנצח גם את דאנקן דונאטס
>> המקום בו אורי גלר קעקע כפית מתכופפת

ירוקל'ה

כתובת: אבולעפיה 11
עם מי דיברנו? עם ניב לוי, אחד מהעובדים.
מי הבעלים? שלו אטיאס וניסים ברששת, אשתו של ניסים היא איתיאלה היאט שזכתה במאסטר שף 2020.
כמה זמן המקום קיים? תשע שנים.

מה מוכרים כאן?
אנחנו מגדלים עלים ופרחים למאכל ומוכרים בעיקר למסעדות ובתי קפה וגם לאנשים פרטיים. יש כאן את כל הסוגים מעלי תבלין ועלים לסלט ופרחים למאכל. את הכל אנחנו מגדלים במושב מטע שזה ליד בית שמש, כל יום מגיעה סחורה חדשה ומכאן לכל הארץ. 

אין מה לשתול אותם. ירוקל'ה. צילום: לירון רודיק

כל העלים כאן זה מהיום?
הכל מהיום. הכל טרי ומה שלא נמכר אנחנו תורמים ובדרך כלל הכל נמכר, כי אלה הזמנות שהן מראש. אנחנו עובדים בעיקר עם מסעדות ובתי קפה, אם אכלת במקום כלשהו, כנראה נפגשת עם הסחורה שלנו. מה שמיוחד פה זה שאנחנו מגיעים בכל יום ומזמינים כל יום מחדש ומקבלים סחורה טרייה.

למה בעצם קם העסק בפלורנטין?
זה יותר קל לנו תפעולית לצאת מכאן לכל הנקודות, להוציא את זה מבית שמש ומושב מטע זה קצת קשוח. מבחינה תפעולית זה יותר פשוט. 

יש לקוחות פרטיים?
בטח, יש כאן כאלה מהשכונה, זה גם עניין של בריאות והרבה לקוחות באים מהעניין הבריאותי. יש לנו קייל, חמציץ, הרבה משתמשים בזה בשייקים, שפים פרטיים, פודיז למיניהם, הם באים לפה. 

תשאירי לי פרח. ירוקל'ה. צילום: לירון רודיק

יש מוצרים שהם לא עלים?
אנחנו מייבאים וניל ממדגסקר. יש פה אבקה, יש לה ריח חזק של וניל, יש פה מקלות וניל טריים סגורים בואקום והטריות נשמרת, יש לנו מחית וניל, מקלות טחונים, הכל אנחנו מייצרים ממש מבשלים את הוניל והופכים אותו למחית. יש כאן מישהו שהוא חרדלייר, מייצר חרדל ועושה דברים ברמה מאד גבוהה, יש פה מישהי מהשכונה שמכינה מרמלדות ומרשמלו בעצמה. 

עוד עסקים פלורנטינאים:
>> המקום בו השם אולי גנרי, אבל הסחורה היא הכל
>> המקום בו הסטלנים והכלבים מרגישים בבית

זה מקום מפגש של ממש.
יש פה גם מפגשים קולינריים בימי שישי בעיקר, באים לפה הרבה חבר'ה, גם קיבוץ רעים פה שני בניינים מאחורינו, הם גם באים לכאן.יש לנו שף שהוא חבר טוב של מלון ג'אפה שהיה גם שף של הדלאל, הוא בא לפה הרבה פעמים, עושים כאן אחלה ארוחות, הכל בקטע חברי. 

לא לשימווש בקלאב. ירוקל'ה. צילום: לירון רודיק

איך הגעת לעבוד בחנות בעצם?
בזכות היכרות עם שלו. 

מה חיבר אותך לתחום?
לא הכרתי את זה לפני, לא הכרתי את העלים לפני, אבל כן את העולם של הוניל. אני מגיע מעולם הגלידה, של קינוחים וכאלה, אז הוניל הוא הבסיס לכל קינוח, בעיקר בגלידה.

אתה משתמש כאן במוצרים בעצמך?
בוניל בעיקר, פרחים לקישוט. עלים בבית וזה, פחות במנות שאני מכין. 

ובתור אחד שבא מעולם הוניל, איך האיכות?
האיכות כאן ברמה מאד גבוהה, בכלל כל מה שקשור כאן במוצרים זה דה בסט של הדה בסט. כל מה שיוצא מכאן הוא ברמה מאד גבוהה.

כן, הכל אכיל. פרחי דבש של ירוקל'ה. צילום: לירון רודיק

יש מוצר שהיית אומר חריג או מוזר?
הפרחים האלה. זה טעם של אבורג', זה טעם כמו של ים כזה. הכל אכיל. יש לו טעם כזה של ים, אויסטר כזה. זה מפתיע. זה חמציץ, ממש. אלה פרחי דבש, תראה. הריח הוא בעצם הופך אותם לפרח דבש. משתמשים בהם לקוקטיילים, פרחים מאד מיוחדים. פרח בזיליקום לדוגמה, לא הכרתי את זה לפני. אלה דברים שהכרתי רק פה.