"עץ תאנה" מוצלח בעיקר בזכות ליהוק של שחקנים חסרי ניסיון

חלק מכוחו של "עץ תאנה" הוא הראשוניות שלו. זה ככל הנראה הסרט העלילתי הראשון שמתאר את ההוויה המייאשת של היהודים באתיופיה בזמן שחיכו לעלות לארץ המובטחת. ב־2005 "תחיה ותהיה" של ראדו מיכאיליאנו עסק גם הוא בעלייה מאתיופיה, אך הוא התמקד בקשיים שבהם נתקלו העולים בארץ ישראל, וזייף לכל אורך הדרך. ב"עץ תאנה" ישראל נשארת בגדר הבטחה רחוקה, ומסומנת בעיקר בחולצת טריקו מאובקת עליה כתוב "יום ירושלים בשכונות" שהתגלגלה לידיה של הגיבורה המתגוררת בפאתי אדיס אבבה. עלמוורק דוידיאן יצרה את הסרט בהשראת זיכרונותיה, ויש בו תחושה בסיסית של אמת אינטימית.

זהו סיפור התבגרות של מינה בת ה־16 (בית לחם אסמאמאווה) שחיה עם סבתה, אחרי שאמה כבר עלתה לישראל. היא מעבירה את זמנה בחברת אלי (יוהנס מוסה), שבמהלך הסרט הופך מחבר ילדות לאהוב. רחוק משם מתחוללת מלחמת האזרחים, והשלטונות שולחים חיילים לגייס כל נער מזדמן. לכן אלי, שאינו יהודי, מסתתר על עץ תאנה ליד נחל, ומינה מנסה למצוא דרך להביאו לישראל (התוכנית שלה דומה לזו שתוארה בתחילת "תחיה ותהיה", וגם ב"דיפאן" של ז'אק אודיאר). הגורל שנכון לאלי בצבא מסומן על ידי שתי דמויות: אחיה קטוע היד של מינה, וחייל קטוע רגליים שמינה מאתרת למרגלות עץ התאנה באמצע ניסיון התאבדות. המעבר הקיצוני מהרומנטיקה של העץ לגילוי האימה הנשקפת מדמותו המרוטשת של החייל מייצר חוויה מצמררת.

קרוב לתחילת הסרט אחת הדמויות אומרת "החיים פה גיהנום" ולא ברור למה, כי הסביבה הכפרית נראית נעימה למדי וקצב החיים נינוח. אבל כשטנדרים של הצבא מופיעים בקצה הרחוב ומתחילים להעמיס נערים מבוהלים מתבהרת הזוועה. הסצנה הזאת מבוימת עם הרבה אנרגיה והיא אפקטיבית מאוד. שאר הסרט, המצולם יפה על ידי דניאל מילר שזכה בפרס אופיר, מבוים באופן פשוט יותר (לעיתים אפילו פשטני), כאילו נוצר מחימר וטרם הוכנס לתנור.

עיקר ההצלחה של "עץ תאנה" הוא בליהוק המוצלח של שחקנים חסרי ניסיון. וויינשיט בלאצ'ו מותירה רושם בתפקיד הסבתא החזקה ולמודת הניסיון, וכך גם המאכרית המטופחת שמארגנת לעולים כרטיסי טיסה ומכינה אותם למפגש עם המוסדות בארץ ישראל. אבל הסרט נישא על כתפיה של בית לחם אסמאמאווה, אנרגטית, חיננית וכובשת לב במאבקה העיקש והנואש להציל את אלי.

סרט על: סיפור התבגרות של נערה יהודייה באתיופיה בתקופה מלחמת האזרחים
ללכת? כן. סרט יפה גם אם לא שלם