האם העירייה מקלה על כריתת עצים ללא רישיון "בטעות"?
עץ ברוש בן עשרות שנים שנכרת בשבוע שעבר כתוצאה מטעות בשכונת ביצרון העלה בקרב תושבים ופעילים סימני שאלה לגבי הקלות שבה העירייה מאפשרת לזה לקרות. יצאנו לבדוק - האם יש גורמים שנוח להם לאשר כריתות בדיעבד?
ביום חמישי שעבר גילו תושבי ביצרון לתדהמתם שעליהם להיפרד מהברוש המפואר בן עשרות השנים שעיטר את חצר בית הספר בלוך. זאת למרות שהעצים בבית הספר הוכרזו לשימור. בדיקה זריזה גילתה שלא הוצא רישיון כריתה והיא התבצעה לאחר שנפגע בטעות, כך לטענת הקבלן שמבצע עבודות שיפוץ בבית הספר, למרות שהיה עטוף ומוגן ולמרות שבתכנית העבודה ניתן לראות במפורש כי הקבלן היה אמור לשמר אותו.
בדיעבד הוזעק אגרונום שאישר את הכריתה עקב רמת מסוכנות העץ לאחר שנפגע. בתמונות שצילמו פעילים בשטח ניתן לראות כי העץ לא מוגן לפי נוהל הנחיות עבודה בקרבת עצים כפי שמגדיר משרד החקלאות.
מאז הכריתה לפני כשבוע הרוחות בשכונה סוערות. לטענת פעילים, לא מדובר בפעם הראשונה בה עץ ללא אישור כריתה נפגע במה שמוגדר כטעות, ומקבל אישור כריתה בדיעבד. לטענת הפעילים ששוחחנו איתם לכל הגורמים המעורבים יש אינטרס להעלים עין. הסמכות העליונה בענייני כריתת עצים במדינה הוא פקיד היערות הראשי, מטעם משרד החקלאות. בתל אביב כמו במקומות אחרים בארץ יש אגרונום עירוני ופקיד יערות עירוני ובכל זאת – לטענת הפעילים לא משכילים כל אלו להגן על עצי העיר.
כדי להבין את טענות הפעילים צריך להסתכל רגע על התמונה הארצית הרחבה: החוק בישראל אוסר על כריתה ללא היתר ואף מגדיל וקובע כי הכורת ללא אישור עובר עבירה פלילית שדינה עד חצי שנת מאסר וקנס. את החוק הזה אפשר, מתברר, לעקוף בקלות – כך לפי הפעילים. הקבלן מבצע טעות, אישור כריתה יוצא בדיעבד, הקבלן לא נענש כיוון שמדובר בפעולה שמתקבלת כטעות לא מכוונת.
במקרה הטוב הוא מחויב על ידי העירייה לנטוע מה שמוגדר כ״שווה ערך״ – כלומר עצים בשווי כספי דומה לעץ שנכרת. אך נטיעת עץ חדש ואפילו הקנס לא מדגדגים את קצה שוויים של העצים הכרותים שניתן למכור לבעלי עניין בעלויות היכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים. ״העירייה מעלימה עין באופן קבוע מהעניין״, אמרה לנו תושבת השכונה שהעדיפה להישאר בעילום שם, ״אחרת איך אפשר להסביר שהם ממשיכים לעבוד עם קבלנים שזאת לא הפעם הראשונה שהם עושים טעות כזאת? זאת פשוט שיטת מצליח. זה מכעיס והשכונה כולה בסערת רגשות. לא הייתה שום סיבה שבעולם שהברוש הוותיק יכרת״.
גם לדעתה של אוסי בנימין מצבא ההגנה לעצים, מהפעילות המרכזיות בתחום, מדובר בשיטה. ״קחי כדוגמה את העץ שנכרת בשדרות בן גוריון פינת דיזנגוף, מדובר באשל עתיק גדול ויציב ובעל גזע רחב. העץ נכרת מהרגע להרגע – בטענה שקבלן שעובד בסמוך פגע בו בטעות. זו היתה טענת פקיד היערות עמו שוחחתי טלפונית – וזה מה שנאמר לכל מי שהתנגד בשטח. הכריתה התבצעה ללא שום דיון תקין אלא עקב המלצה טלפונית של כורת. בדיעבד טענה העירייה שהעץ היה רקוב מבפנים ועל כן מסוכן, אבל בשיחה הטלפונית עם פקיד היערות הראשי הוא אמר לי במפורש שדובר בפגיעה בטעות ורק לאחר הפגיעה בוצעה החלטה בשטח לכרות אותו בשל מסוכנותו. זה נשמע לך הגיוני?״.
דברי הפעילים מעלים כמה שאלות לעירייה ולרשויות: 1. כיצד ייתכן שקבלן חופר בתוך שורשי העץ ללא נוכחות אגרונום בשטח כפי שמתבקש מהנוהל? 2. עץ הברוש בבית הספר בלוך בעל שורשים גדולים מאוד – האם באמת סביר שכלל שורשי העץ נפגעו בבת אחת בטעות במסגרת העבודה שבוצעה? 3. מדוע לא פורסם רישיון הכריתה גם בדיעבד באתר העירוני כפי שמתחייב בחוק (עד לרגע פרסום כתבה זאת)? 4. מה הקנס שהוטל על הקבלן והאם הוא שווה ערך לרווח שניתן להפיק ממכירת חלקי העץ?
הדס שהרבני סיידון, מהפעילות המובילות בביצרון סיכמה כי ״עצים ותיקים לא נשמרים בעיר כפי שהם אמורים להישמר. הם נכרתים בגלל בינוי ופיתוח, בגלל תכנון שאינו מכוון לשימור עצים. העירייה נוטעת אמנם עץ חדש על כל עץ שנכרת כפי שמחייב אותה החוק – אבל אנחנו יודעים שהעצים החדשים לעולם לא יגיעו לגודל של העצים הוותיקים, כי לשורשים שלהם אין מקום מספיק להתפרס בקרקע הדחוסה שמלאה תשתיות. יש מחקר שמצא שערים ושכונות נטולות עצים וצל הן ערים שרמת הפשיעה והעבריינות בהן גבוהה מערים ושכונות מוצלות. העירייה פשוט לא עושה מספיק אם בכלל כדי לשמר את העצים הוותיקים שלמתכנני העיר היה את החזון לנטוע ושמיטיבים עם כולנו. בסופו של דבר אם נעשה עבודה טובה – זה מה שנשאיר אחרינו לילדנו – עצים״.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה רואה חשיבות רבה בשימור העצים ומצרה על כל עץ שנכרת. לגבי המקרה בביצרון, במקום נעשו עבודות פיתוח במהלכן נפגעו באופן משמעותי שורשי הברוש. על מנת למנוע מצב של קריסה עתידית של העץ וסכנה לבטיחות התושבים, נאלצנו לאשר כריתה מיידית. הקבלן יחויב בפיצוי נופי על הפגיעה ויאלץ לשתול עצים בשווי גבוה יותר באזור בגמר העבודה.
עוד נמסר: "בכלליות נציין כי 'פיצוי נופי' הוא כאשר אדם מבקש לכרות עץ, עליו לתת בתמורה פיצוי על העץ, כשערך הפיצוי יינתן לצורך שיקום ונטיעת עצים. לצורך יישום החוק נקבע נוהל ערך חליפי, המפורסם על ידי משרד החקלאות. הנוהל מאפשר שקיפות לגבי אופן החלטת פקיד היערות לגבי מתן רישיון כריתה או דרישה להעתקה – וכן מה הערך החליפי שיידרש במקרה של אישור לכריתת העץ. ולמעשה, מהווה פיצוי כספי עבור כל עץ שנאלצו לכרות מסיבות כאלה ואחרות ואשר מהווה פיצוי חלופי בהתאם לערך הכספי של אותו העץ שנכרת. בכספי הפיצוי הנופי, אנו נוטעים עצים ברחבי העיר.
נוסיף כי במידה ומבוצע דיווח על כריתת עצים ברחבי העיר – נשלח סייר מהסיירת הירוקה לבדיקת העניין ולוודא כי אכן ישנו היתר כריתה. במקרה בו אין היתר כריתה הסייר מתעד ומעביר את המידע לאגרונום העירוני לטיפול ואכיפה מול משרד החקלאות. נציין כי רוב רובם של התושבים והיזמים הם שומרי חוק ולפני כריתה או העתקת עץ הם מבקשים היתר מסודר". עוד נמסר כי "עץ האשל בבן גוריון היה במצב של רקבון ולא קרס בגלל עבודות".