תמיד אישה: פיבי פיילו מעצבת בגדים לנשים שהן ממש כמותה
התצוגה של סלין ממשיכה להוכיח לכולם שפיבי פיילו היא אחת המעצבות הדומיננטיות בזירה הבינלאומית
העוקבים באדיקות אחר התצוגות בשבועות האופנה, הבחינו אולי בכך שחודש התצוגות הנוכחי החל באיחור. בשנה שעברה איים שבוע האופנה הלונדוני בהתנגשות עם זה של מילאנו, ולפיכך נדחה שבוע האופנה הפותח – של ניו יורק – בשבוע ימים, ובאפקט דומינו נדחו גם שבועות האופנה העוקבים. כך קרה ששבוע האופנה של פריז – הסוגר את חודש התצוגות הצפוף, נמשך הפעם עד לאמצע חודש מרץ, ובאופן יוצא דופן התמזג עם התאריך 8 במרץ, שבו נחגג יום האישה הבינלאומי.
השנה צוין יום האישה הבינלאומי ביום ראשון, שבו מציגה באופן קבוע פיבי פיילו את הקולקציה שהיא מעצבת לבית האופנה שברשותה, סלין – צירוף מקרים משמעותי: פיילו הבריטית היא אחת מהמעצבות הדומיננטיות ביותר בזירת האופנה הבינלאומית והמנהלת הקריאטיבית המשפיעה ביותר בשבוע האופנה הפריזאי, שבו מרבית ראשי בתי האופנה הגדולים הם גברים. היא אישה שמעצבת בשביל נשים ומכירה את המציאות שלהן: היא עצמה מתפקדת כראש בית יוקרה וכאימא לשלושה. בקיום התצוגה של סלין ביום האישה היה צדק קוסמי.
בתחילת השנה, חשפו במותג את קמפיין האביב בכיכובה של הסופרת האמריקאית ג׳ואן דידיון בת ה־80 – ליהוק שגרר תגובות נלהבות והפך בן לילה את המודעה שצילם יורגן טלר לתופעת רשת ויראלית. לא רק משום שדידיון מבוגרת בשישה עשורים מפרזנטוריות האופנה השגרתיות, או משום שסימני הגיל שלה לא טושטשו על ידי מברשת הפוטושופ, אלא כי הליהוק הזה היה אותנטי וחף מכל גימיק – דידיון, בשל אורח חייה, בשל כתיבתה הכנה ובשל סגנונה האישי היא באמת האישה שבשבילה פיבי פיילו מעצבת בסלין. אפשר היה לצפות (וכותבת שורות אלו ציפתה לכך) שפיילו תמשיך את קו הליהוקים הזה בתצוגה ותעלה על המסלול נשות סלין שאינן רק דוגמניות אופנה סטנדרטיות, אלא נשים שמביאות לבגדים מטען שאפשר לצבור רק בניסיון חיים ובשנות יצירה. במבט ראשון היה משהו מאכזב בבחירה השגרתית במודל יופי צעיר, רזה וחיוור להצגת הקולקציה, אך הבגדים עצמם, וגם האיפור של הדוגמניות, חדרו לוק אחר לוק תחת העור, באותנטיות וברוך.
דידיון אמרה בעבר בראיון למגזין "The Paris Review": "אני מודעת לקוראת תוך כדי הכתיבה שלי, אבל בסופו של דבר הקוראת היחידה שאני יכולה לשמוע את קולה היא אני עצמי, כך שאני תמיד כותבת קודם כל בשבילי. הכתיבה בשבילי היא אקט אגרסיבי אבל גם הוליסטי״. ניתן לומר שפיילו מעצבת באותו האופן. הבגדים שלה כבשו לבבות של נשים רבות כל כך, הרואות בעצמן חלק מנשות סלין גם אם לעולם לא ירכשו את הבגדים היקרים כל כך של המותג, בגלל תהליך יצירתם, שהוא כמעט אוטוביוגרפי, מהקרביים, לפי אינסטינקט וטעם אישי. זו הסיבה שבגללה היא מתקשה לענות על שאלות פוסט תצוגה בדבר מקור ההשראה לאוסף העונתי. גם העונה היא התקשתה בכך ופיזרה כמה מילים על כך שהיא וצוות העיצוב שלה החלו את העבודה לסתיו 2015 עם השאלות "מהי אותנטיות?", "מהו לבוש נשי?" ו"מה ההבדל בין סקסי לחושני?".
את התשובה לכל אלו ניתן לאתר כבר בבד שהוצג במראה הפתיחה והמשיך בכמה מראות מפתח בקולקציה – רקמה תחרתית עם פרחי לבד לבנים וכבדים על רקע שחור, שנראו מתפוררים, לעוסים כמעט. ההתפוררות הזו קידמה מראה משוחרר ורך יותר: חולצות מכופתרות למחצה, שמלות סריג אווריריות וסרטים שלא נקשרו והתבדרו לצד הבגדים בעת צעידת הדוגמניות על המסלול. את ההדפסים הגרפיים המזוהים עם המותג החליפו חדי קרן, שועלים וסמורים שאוירו בקווי עיפרון, בהשראת איורי ספרי ילדים. ההדפסים תמימים אך בהחלט לא חמודים.
אם רוצים לקשר את הקולקציה הזו לאורח החיים של פיילו, אפשר: הריכוך של המותג החל להתרחש כאשר ילדה פיילו את בנה השלישי בשנת 2012. בקולקציה שליוותה את האירוע הוצג לעולם טרנד הבירקנשטוק – הכפכף האורתופדי שחיפתה פיילו בפרווה בחודשי ההריון המתקדמים בסטודיו, בכמיהה לנוחות. את הקולקציה הנוכחית ליוו נעלי טניס גבוהות ולבנות, שיהפכו בוודאי לנעל המועתקת ביותר ברשתות המהירות בעונת הסתיו הבאה. פיילו ודאי סומכת עליהן כשהיא נועלת אותן בבוקר לליווי ילדיה לבית הספר ולעבודה בסטודיו הלונדוני שלה, שבו היא מעצבת בגדים לנשים שהן ממש כמותה – אימהות, נשות קריירה ומעריצות שיק שאינו מחביא או מתייחס באופן שטחי למורכבות של אורח החיים הזה.